תקשורת נכונה בדייטים. אילוסטרציה
תקשורת נכונה בדייטים. אילוסטרציהצילום: ISTOCK

"תתפלאו, רוב אם לא כל הבעיות בקשר זוגי - לא נובעות כתוצאה מפערים בעמדות או מרכיבי אישיות שונים בין בני זוג - אלא מחוסר ביטוי נכון והעדר יכולת לגשר עליהן", קבע מאיר שרפר בהרצאת הזום שלו מול מנויי פרויקט 252.

"'תקשורת נכונה פותרת הכל' היא לא קלישאה, אלא אם הפירוש של המילה קלישאה היא חוסר הבנה בסיסית של הנושא המדובר. כי באמת, רובנו מפספסים ב-90% את הנושא הזה שנקרא לתקשר נכון".

שרפר קובע שלרוב, כשאנו מקיימים דיאלוג - אנחנו נכנסים לפוזיציה של עצמנו, ודרכה אנו מבטאים את מה שיש לנו לומר. אם נעצור רגע ונתבונן איך המסרים שאנו רוצים להעביר מתקבלים בצד השני, אנו נגלה שישנם דרכים הרבה יותר נכונות לעשות זאת.

"תקשורת נכונה זהו מושג רחב שצריך לתרגל אותו בצורה מעמיקה, אבל אני רוצה להראות דוגמא או שניים לדפוסי תקשורת שגויים שכולנו עושים בהם שימוש כמעט יומיומי. שימו לב שאני לא מדבר על דפוסי התנהגות או שינוי הרגלי אישיות, אלא רק על הצורה בה אנו מתקשרים ומבינים אחד את השני. ברגע שנדע לזהות - גם בנו וגם בצד שמולנו - את שגיאות התקשורת הללו, אנו נדע כיצד להתמודד ולשנות אותן", אומר שרפר.

עם זאת, מציין שרפר כי "יש מקום לשיפוטיות בקשר. אנחנו אנשים, אנחנו חווים סיטואציות, וזה בסדר גמור שיש לנו דעה לגבי מה שקרה סביבנו או איתנו. אבל מה, השאלה היא כיצד אנו מביעים את זה. אחת הטעויות התקשורתיות הנפוצות הן - שאנו מגבשים את דעתינו לסיטואציה תוך כדי דיבור. אין לנו דעה מגובשת בראש מה אנחנו הולכים להגיד, אנחנו פשוט מוציאים את מה שיושב לנו, ותוך כדי דיבור מנסים בעצמנו להבין מה בדיוק ניסינו לומר. התוצאה היא שכמעט תמיד - מה שאנחנו באמת חושבים זה לא מה שאמרנו. אנו עשוים להיקלע לפינות שלא התכוונו לפתוח אותן בכלל.

"שימו לב, כלל חשוב בשיפוטיות: לפני שאתם אומרים משהו - חישבו עם עצמכם, ונסו להרגיש מה מפריע לכם. בכוונה אני אומר: להרגיש. אנו צריכים להביא את המח והלב שלנו לשדר על אותו תדר. לפרוט את המחשבות הכלליות של 'למה אתה כזה וכזה' 'למה עשית כך וכך' - לרגשות. לתת להן מקום וביטוי בתוך עצמנו. שיפוטיות כזו היא כנה פרופורציונלית, וכשנביע אותה - המשפטים שייצאו לנו מהפה לא יבואו מאינסטינקט אלא יבטאו נכון ובמידתיות את הנקודות שמפריעות לנו. הצד שמולנו - לא ישמע בליל האשמות אלא התנסחות מכובדת ומובנת".

"דבר נוסף", ציין שרפר כי "לכל אחד יוצא במהלך תקופת הדייטינג שלו לחוות איזו פגיעות או כשלון, חוויות שמביאות אותנו לתחושות שליליות בתהליך, לעיתים תסכול, חוסר אנרגיה. יש איזשהי התגוננות מובנית אצלנו שמונעת מאיתנו לקחת אחריות על הדברים שקרו איתנו. אנו יכולים למצוא הרבה צידוקים חיצוניים להחלטות שקיבלנו ולמעשים שעשינו או לא עשינו, לתלות באנשים סביבנו את הסיבה שדברים לא הובילו לתוצאה רצויה".

מה שקורה הוא - שזה יוצא מאיתנו בצורה לא טובה, אנו משחררים קיטור, וזה לא עושה שום דבר טוב לקשר. גם פה, חשוב לעצור רגע, לתת מקום וביטוי לתחושות שלנו, לקבל את עצמינו ואת ההחלטות שלנו ולבסוף - אם יש לנו מה לומר אנחנו נאמר. הדברים יישמעו אחרת.

וזה נכון גם כלפי הצד השני של מתרס האחריות. כשאנו ניצבים מול האשמות או טענות מהצד שמולנו, אנחנו נתכנס ונסתגר כי אנחנו לא מוכנים לקבל את ההאשמות ולהתמודד איתן. למה? כי אנחנו לא אוהבים להיות אשמים.

אנו תופסים אחריות כאשמה טוטאלית - בעוד שברוב המקרים אף אחד כלל לא מאשים אותנו… הצד שמולכם מחפש הזדהות, הבנה. משפט כמו 'אני מבין את התחושות שלך מחוסר הבעת העניין שלי אתמול כשיצאנו יחד' - איננה אומרת שאתה אשם, ובטח שאף אחד אינו מאשים אותך.

מאיר שרפר
מאיר שרפרצילום עצמי