יהודים בהר הבית
יהודים בהר הבית צילום: חיים קרויזר, מינהלת הר הבית

א.

כשראיתי את קריאתו של חבר הכנסת סמוטריץ' לבטל את סיור החיילים בהר הבית, שמחתי, וחשבתי לתומי ששום ח"כ חובש כיפה לא יגיב נגדו, אפילו בימינה. כי מילא אם היה מדובר בעלית יהודים בטהרה, ולשם תפילה (שגם זה נאסר לפי כל הרבנים הראשיים לדורותיהם) אז הייתי מבין שבימינה יחלקו. הרי את הרבנות הראשית הם לא סופרים, והם מוכנים להוביל רפורמות שיפרקו אותה, בניגוד לדעת הרבנים הראשיים וכל חברי מועצת הרבנות.

אבל הרי פה מדובר בעלית חיילים בטומאה, עם נעליים, ולמטרת סיור בלבד - דבר שאפילו מיעוט הרבנים המתירים התנגדו לו בכל תוקף.

לכן מאוד התפלאתי לראות את תגובתו של חבר הכנסת אורבך, שתקף את סמוטריץ': "גם אם הר הבית נמצא בלב מחלוקת הלכתית לגבי עליה בטהרה - אין ספק שמבחינת משילות וריבונות הוא סמל. לבקש לבטל פעולה אקטיבית של עליה להר זו טעות חמורה".

מודה שלא הצלחתי להבין את דבריך, ניר. הרי אתה מודה שלעליה שבטומאה ועוד לשם סיור אין שום היתר הלכתי? אז איך אתה מוכן לוותר על ההלכה רק בשביל 'סמל לאומי'?!

ב. ההתכתשות הזו בין סמוטריץ' לאורבך עשתה לי מיד תחושת דז'ה-וו לקטטה אחרת שנצפתה ביניהם לאחרונה:

לאחר שספורטאית ישראלית זכתה במדליה, תוך כדי רמיסת קדושת השבת, צייץ סמוטריץ': "השבת חשובה יותר לעם ישראל. מחכה ליום שבו הגאווה הלאומית שלנו תכלול את הערכים הגדולים שהנחלנו לעולם כולו עוד הרבה לפני ההישגים בספורט."

גם אז, משפט שלכאורה כל אדם דתי יחתום עליו, ספג תגובה מפתיעה מצדו של אורבך:

"הציונות הדתית שלי יכולה להכיל את השונה. היא תיאבק לטובת ספורטאים שומרי מצוות ועל שמירת השבת כערך יסוד לעם היהודי, ומאידך היא תתפוצץ מגאווה בהישג הגדול של הספורט הישראלי אי פעם". כדרכו, גם הציוץ המדהים הזה הסתיים בציטוט מוצא מהקשרו מהמקורות: "מי שמתבאס ברגעים מרגשים כאלו והופך הישג היסטורי לעוד מאבק אידיאולוגי - לא מייצג את הציונות הדתית ובטח לא מבין מה המשמעות של 'יחד שבטי ישראל'."

גם אז לא זכיתי לרדת לעומק דעתך, ניר. איך 'הציונות הדתית שלך' אמורה 'להתפוצץ מגאווה' ממעשים שהם נגד הדת? לאן נעלמה ה'דתית' ב'ציונות הדתית' שלך? ובפרט שמדובר בשתי מצוות שעליהן התבטאו חז"ל שהן מיסודות היהדות: "שקולה שבת כנגד כל המצוות שבתורה", "קשה טומאת מקדש וקדשיו מכל עבירות שבתורה"!

ג. נדמה שדי בשני עימותים מתוקשרים אלו כדי לבטא את עומק ההבדל בין שתי הגישות של המפלגות שמתיימרות לייצג את הציבור הדתי לאומי. הבדל שמתגלה בויכוח – מה קורה כשיש עימות בין ההלכה לבין הרגש הלאומי-חילוני - ושורשו נעוץ בניגוד שבין שתי תפיסות עולם:

מהצד האחד - תפיסה שמגיעה ללאומיות מתוך התורה. ציונות שמתחילה מחכמי ישראל, מהגר"א, דרך גדולי עולם תלמידי ר' עקיבא איגר והחת"ס, עד הראי"ה קוק ובנו הרצי"ה ועוד רבים. תפיסה שכזו לעולם לא תבכר 'סמלים' ו'הישגים' לאומיים כשהם נגד ההלכה, כיון שהיא מבינה שכל מעשה שנוגד את ההלכה סותר בעצם גם את הלאומיות האמיתית שלנו, שהרי 'אין אומתנו אומה אלא בתורתה'.

מהצד השני – תפיסה שהתורה והלאומיות אצלה הן שני דברים נפרדים, והיחס ביניהן מעורבב ומבולבל. תפיסה שרוצה גם תורה וגם אולימפיאדה, גם יהדות וגם תרבות יוון, גם אברהם פריד וגם אביב גפן. לכן היא יכולה לציין חילול שבת בפרהסיא כ'הישג הסטורי', ולכן המנהיג שלה ניסה בעבר לכלול ברשימתו אדם שהתפרנס מחילול שבת בפרהסיא, רק כי הוא היה אלוף בכדורגל.

לפי זה ניתן לדמיין מתי יפרוץ העימות המתוקשר הבא בין סמוטריץ' לאורבך. אולי למשל אם, חס ושלום, ישראל תזכה בתחרות הבישול העולמית בזכות מתכון של בשר ארנב בחרדל, שסמוטריץ' יוציא הודעת גינוי, למה בחרו דווקא במאכל טרף, ואורבך יצייץ משהו בסגנון: "הציונות הדתית שלי ממשיכה את אברהם אבינו, שידע להכיל גם אורחים שנדמו לו כערבים ולהאכיל אותם לשון בחרדל".

ד. מרן הרב קוק זצ"ל, כתב לתנועת המזרחי, שעליהם לבטל את הסעיף המחפיר של התנועה הציונית ש"הציונות דבר אין לה עם הדת" (אגרת תקעא). על אחת כמה וכמה שהוא לא העלה על דעתו שרשימה שרצה תחת האות ב' – סימנה של תנועת המזרחי זצ"ל - תתמוך ותעודד 'הישגים לאומיים' גם כשהם נוגדים את יסודות הדת וההלכה.

תמיד חשוב להזכיר שעל 'הציונות דתית שלנו' לגשת לציונות דווקא מתוך התורה וההלכה, וכהמשך דברי הרב קוק שם: "תקוות-תחייתנו היא הרבה יותר עליונה מלהיות תלמידים לאירופה... לא ברוח האירופית המודרנית אנו שואפים לקום ולהיות עם. על המזרחי לכתוב: 'הציונות מבוססת על יסוד תחית האומה בתורתה על אדמתה'."

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו