מוטי זפט
מוטי זפט צילום: עצמי


חבל שלא שמעו לו

זוכרים את הסערה של התשקורת על מח"ט גבעתי בזמנו, אל"מ עופר וינטר, ש"העז" לכלול בפקודת המבצע שלו לחייליו ב'צוק איתן' משפט ממקורות היהדות? ובכן, בקרב הקצונה הבכירה בצה"ל יש בימים האחרונים הרבה שיח על אותו וינטר. אבל קראו למה, כפי שהביא יואב לימור, הפרשן הצבאי של 'ישראל היום'.

בהרצאה בפני קורס מפקדי חטיבות, בחודש שעבר, חשף וינטר, (היום תא"ל) כי באותו יום שישי, 1 באוגוסט 2014, בו הוכרזה הפסקת אש ביוזמת האו"ם וקרי האמריקני, הוא, וינטר, שפיקד אז על חטיבת גבעתי, סבר כי לא נכון לצאת לפעילות בזמן שהוכרזה הפסקת אש.

וינטר העריך כי הסיכון לכוח גדול מהסיכוי לאתר את המנהרה, והביע חשש מכך בפני מפקד האוגדה דאז מיקי אדלשטין. אדלשטיין החליט בכל זאת לאשר אותה, בהתבסס שהמודיעין העדכני של השב"כ וצה"ל מאותו היום קבע מפורשות כי באזור רפיח עובר תוואי של מנהרה התקפית, שטרם אותרה למרות כמה מבצעים שקיים גדוד הסיור של גבעתי בגזרה.

כזכור, למרבה הצער, באותו יום שישי מר ונמהר נהרגו רס"ן בניה שראל, סגן הדר גולדין וסמ"ר ליאל גדעוני ז"ל בפעילות של סיירת גבעתי שהסתבכה. גופתו של הדר ז"ל עדיין בידי החמאס. כמה חבל שלא שמעו לוינטר.

מאין יבוא עזרי

הממשלה אישרה ביום ראשון את הצעת ראש הממשלה, שרת הפנים ושר האוצר להעמיד סיוע בסך 12.5 מיליון שקל לרשויות המקומיות על מנת שאלה יוכלו להצטייד בציוד הנדרש להתאמת מתחמי תפילה בשטחים ציבוריים פתוחים לקראת תפילות הימים הנוראים וחגי תשרי. אז עם כל הכבוד לרצון הטוב של איילת שקד, אני מאוד סקפטי אם אגורה אחת מהסכום דלעיל יגיע – ובזמן- לרשויות השונות ובטח ובטח אני סקפטי שיספיקו לעשות אתו משהו מועיל.

אתם יודעים, מכרזים, לבנות, לשפץ, לקנות, להוביל. אני לא רוצה להיות קטנוני וחשדן, אבל בתחושתי, ולו מכיוון שנותרו כולה שבועיים וקצת, ואנחנו הרי מכירים איך העניינים של למעלה מתנהלים, אז או ש'הכל דיבורים' והעיקר הכותרת, או שייהנו מזה רק כמה רשויות המקורבות לשלטון, דרך ה'מאכרים' המקומיים, אם בכלל. ואם יתברר שטעיתי, אהיה מוכן לאכול את הכיפה. מה שכן, בנוסף, נקבע, שהממשלה תסמיך צוות מנכ"לים 'כצוות תגובה מהירה', שיהיה מוסמך לקדם פעולות סיוע מהירות לשלטון המקומי לטובת ביצוע תפקידיו בהתמודדות עם משבר הקורונה, בהתאם לכל צורך שיעלה. לו היה דבר כזה אפקטיבי, היה נמנע המשבר בבתי החולים הציבוריים, למשל.

לא גילה את אמריקה

לא בטוח שהשר לשירותי דת מתן כהנא הבין קודם כניסתו לתפקיד עד כמה העניינים שם מורכבים, שלא לומר רקובים. כהנא יצא עם רפורמת הכשרות שלו והחל לחטוף מכל הכיוונים. דיבר על מתווה גיור והצית את האש מחדש עם איומים גלויים של רבנים, בהם בכירים בשירות הציבור, המאיימים בקריאה למרד במשרד מקופתו הם אוכלים ובהחלטותיו (בעיניים שלי- קריאה ראויה להתערבות ולתגובה מיידית של נציב שירות המדינה.

או שתתפטרו או ש'תבלעו'. תארו לעצמכם שופט במחוזי או למעלה יותר חותם על עצומה דומה נגד הכנסת). ובתוך כך, במכתב לרבני ערים, השר מתן כהנא מתח ביקורת על קודמיו בתפקיד שלא פעלו לשפר את מערך הכשרות: "לו קודמיי היו מתמודדים עם אותם כשלים בדרך שלהם היה נחסך ממני כאב ראש גדול.

אולם עתה כשהאחריות אצלי איני מתכוון לעצום עיניים". אז ככה. הם היו פוליטיקאים ומידת הנכונות של פוליטיקאי ממוצע להתעמת, בטח עם רבנים מובילי דעה, שואפת לאפס (כי בקרוב יהיו בחירות...), ובית- חלקם (ולא נזכיר שמות) היו קרובים מאוד לגופים העוסקים ומרוויחים הון מעסקי כשרות, אז למה להפריע? גימל- "איני מתכוון לעצום עיניים", הכריז כהנא. חשוב מאוד, כי יש הרבה שמתכוונים לשים לך רגליים.

למי אסור לטעות

התקשורת, גם אם לא כולה, והרשתות החברתיות, איך לא, "חגגו" על טעותו של רה"מ נפתלי בנט שבשיחה עם אביו של החייל הפצוע בראל חדריה שמואלי, שאל "מה שלום יוסי?", בהתכוונו לבן בראל. כלומר, החליף את שם הבן בשם האב. ועל זה חטף בנט מכל הכיוונים. כולל מנתניהו, ש'יצא' עליו בענק, תחת הכותרת "בושה", וכנראה בעצת יועציו מחק את הפוסט כעבור זמן לא רב. בעיניים שלי. ברור שבנט טעה בתום לב. בנט גם התנצל אח"כ בפוסט.

גם נכון, שמראש ממשלה ניתן לצפות שיהיה מפוקס בכל רגע ורגע, גם בשיחה מעין זו. טעות שכזו יכולה לקרות לכל אחד מאתנו, ואני מעיד שגם אני נפלתי בה (דמנציה?). בעיניים שלי, בשיחה, שקלטת שלה הופצה כנראה ע"י בעלי עניין (ולא לשכת רה"מ), היו דברים צורמים יותר. למשל, שבנט שאל את האב- איפה הבן שוכב. רה"מ חייב לבוא עם המידע הזה מוכן לשיחה, ולהתמקד באמפתיה כלפי האב והמשפחה, לשמוע, להכיל, לעודד. בהתרשמות שלי השיחה היתה מאוד קרה ונוקשה. נכון, ההתקפות של האבא על רה"מ ביחס למדיניות הממשלה בדרום לא תרמה לאווירה, אבל מראש ממשלה ניתן לצפות שיתעלה. כאן זה לא קרה. אם נחזור לריישא, יש די והותר, יותר מדי דברים רציניים שניתן וראוי לבקר את ראש הממשלה נפתלי בנט עליהם (המצב בדרום, משבר בתי החולים, הברדק עם הבדיקות הסרולוגיות, עוד?), חבל לבזבז אנרגיה על זוטות. ועוד מילה, ואשתדל בזהירות, על קצות האצבעות.

אני יכול להבין את הכאב העצום של משפחת החייל, את ההלם, את הדאגה וגם את הכעס על ראש הממשלה (שלא הגיב כפי שהם ורבים במדינה ציפו), ועל הצבא (בעיקר על מה שנראה כמחדל בחומה). ובכל זאת, להטיח באלוף הפיקוד, טולדנו, איש עטור זכויות בהגנה על ביטחון המדינה, שבא לבקרם ליד מיטת בנם בסורוקה, תעוף, פשוט את המדים, זה בתחושתי גם לא הוגן כלפיו וגם מביש. אותם. אבל איך אמרו? אין דנים אדם בשעת צערו. בטוח שטולדנו סלח להם, אז מי אני שאשפוט.

עלות סגר

כן סגר, לא סגר? שמומחים יחליטו. רה"מ בנט הזהיר אותנו שאם יוטל סגר לא יהיה כסף לכיפת ברזל, לנגמ"שים ועוד כמה דברים חיוניים ודחופים. מי אני הקטן שאחלוק על איש ההיי-טק והאקזיט הזה בנט, בכל הקשור לכסף, ועוד בדולרים. אבל אחד המומחים בעיני לכלכלת המשק, העיתונאי סבר פלוצקר, מתח ביקורת חריפה על דברי בנט לפיהם הטלת סגר תהרוס את עתיד המדינה: "בנט מבין בכלכלה ולכן היה עצוב ומביך להקשיב לו. סגר של שלושה שבועות יעלה לכל היותר כ-7.5 מיליארדי שקלים (ובמציאות הנוכחית כחצי מהסכום הזה, בשל מיעוט ימי העבודה בחודש ספטמבר).

סכום לא מבוטל, אך רחוק לחלוטין מלאיים על הכלכלה הישראלית ב'הרס'", דברי פלוצקר. אז בעיניים שלי, רה"מ בנט. מספיק רע, לא צריך להגזים שנרגיש עוד יותר רע. ורק רגע. אולי רע"מ יתרמו לעניין איזה מיליארדצ'יק קטן מהאוצר שהובטח להם? אופס. העיתונאי דני זקן ב'גלובס' תיאר: מחלוקת על מימון תוכנית החומש לחברה הערבית מאיימת על שלמות הקואליציה. בפגישת מנכ"לים של משרדי הממשלה לדיון בתוכנית החומש בהיקף של 29.5 מיליארד שקל, כמה מהמנכ"לים, בהם של משרדי הפנים, השיכון והחינוך, הביעו התנגדות להשתתף במימון התוכנית. בנט הבטיח, שבנט ישלם. רגע, משרד הפנים לא בידיים של שקד ממפלגתו של בנט? משילות (או העדרה). זה כל העניין.

ילמד בדרך הקשה?

הרב שמואל מרקוביץ מראשי זרם 'הפלג' בישיבת פוניבז', חויב ע"י בית המשפט ב-50 אלף ש"ח לאחר שהפר במודע צו של בית משפט הנוגע לחלוקה שוויונית בין הזרם שלו לבין הזרם הלעומתי לו 'המחבלים', בהיכל ישיבת פוניבז, שם כידוע מתנהלת 'מלחמת אחים' כבר שנים. השופטת כתבה כי אם זה יימשך היא תורה על מאסרו (מתוך העיתון 'גלובס').

התיאבון לא נפגם

כמה שעות וניירות השחיתו ראש הממשלה, שר הביטחון, בג"צ, מי לא, בסוגיית חוק הגיוס בדגש על גיל הפטור? המון. ואז, בא ח"כ מאיר פרוש מ'יהדות התורה', שבאופוזיציה, כן, באופוזיציה (עדיין) ואומר: "הדרישה הנחרצת שלנו היא שכל לומד תורה יקבל דיחוי ללא שום תנאי כפי שהיה מאז קום המדינה ולכן כל חוק הכולל בתוכו יעדי גיוס הוא הימור מסוכן והיהדות הנאמנה תיאבק על כך בכל כוחה".

אז ככה. בתגובה של אינסטינקט- מי שואל אותך. כשהיית בקואליציה עשית(ם) ככל העולה על רוחכם. גם על חשבון ה'אחרים', רוב האזרחים כאן. כעת כשאתם (עדיין) באופוזיציה, קצת דרך ארץ. יש מחיר. ובתגובה רצינית יותר- לומד תורה ברצינות ומינימום עשר שעות ביממה? זורם איתך. האחרים? שיתגייסו. אתה יודע מה? לא לצבא. לשירות לאומי אזרחי. ואתה יודע מה. שיתנדבו רק במגזר שלכם. אבל שירות חובה. בחוק. ואתה יודע מה? יהיה חוק, ואתה מוזמן להיאבק. במסגרת החוק, כמובן.

מה אני יכול לעשות?

87,161 משפחות בישראל מטופלות, שזה מספר עצום של 265,036 נפשות (!!!) תחת הקטגוריה של 'תיקי עוני' במשרד הרווחה, עלייה (גדולה מדי ומדאיגה) של כ-10,000 משפחות בין השנים 2020 ל-2021. סביר שהמגבלות בעקבות הקורונה, היו הטריגר לכך, שכן עד להופעת קורונה המשק בישראל היה במגמת צמיחה מרשימה.  אז, לפני שעוברים לאייטם הבא, בואו ניקח פאוזה קצרה ונחשוב בנינו לבין האיש/ה שאתנו, במה אנחנו יכולים לסייע למשפחות שאין להן.

ותאמינו לי, לא חסרות כאלה די בכל אתר ואתר. טלפון אחד לעמותות הרלוונטיות או לשירות הרווחה ביישוב, ואתם בדרך לעוד מעשה טוב. וחצי הכוס המלאה; שיא של ירידה באבטלה מאז תחילת משבר הקורונה. חודש אחרי שהופסק מתווה החל"ת - צניחה של 35% בדורשי האבטלה בחודש שחלף. כלומר, 158 אלף ישראלים שכבר אינם דורשי עבודה. אם נאמין ונפעל, יהיה טוב. לפחות טוב יותר.

לא נגמר עד שלא נגמר

בפרשת חטופי תימן טרם נאמרה המילה האחרונה. נכון, לאחר חקירת שתי וערב הוחלט לפצות כספית את המשפחות, אך חלקן מסרבות לקנות שתיקה תמורת זה. התנגדותם קיבלה בשבוע שעבר חיזוק מדברי פרופ' איתמר גרוטו, שעמד בראש הוועדה שאספה עדויות במערכת הבריאות: "מצאנו דברים שמתארים התנהגות לא ראויה של אנשי מערכת הבריאות - הם מופיעים בדו"ח שחור על גבי לבן. יש פה צורך להתערבות של גורם מעל משרד הבריאות". יש מתנדב? מבקרי מדינה קודמים כבר לעסו את הנושא די והותר). 

שם בנט אורח רצוי

בשבוע שעבר סיפרנו כאן על 'המלצה' של תושבים מאנ"ש לבנט שביקש לבקר אצלם, והוא הבין את הרמז ולא בא. ביום חמישי השבוע בנט נפגש עם ביידן בוושינגטון, ונקווה ששם יקבלו אותו ברוח יותר אוהדת (בלי שנצטרך לשלם על זה ביוקר). איפה בנט כן ממש רצוי? הנה מה שאמר שועאע מנצור מסארוה, ראש עיריית טייבה, בראיון לרדיו נאס: "סירבנו בעבר לביקורי 'החיסונים' של נתניהו, אלו היו כסות לקמפיין בחירות.

היום אנחנו מברכים על הביקור של ראש הממשלה נפתלי בנט לעידוד ההתחסנות בחברה הערבית" (את הדברים הביא העיתונאי המוכשר מוחמד מג'אדלה). אף מילה (ובטח אין קשר) על המיליארדים שהממשלה הזו הבטיחה לערביי ישראל, הבטיח והם עדיין מצפים לטיפות ראשונות. שכידוע, אין הברכה שרויה אלא בדבר הסמוי מהעין...

אוגר כוח

יו"ר עוצמה יהודית, ח"כ איתמר בן גביר, שנדבק בקורונה, שוחרר לביתו לאחר שחל שיפור במצבו . עם שחרורו ממחלקת הקורונה בהדסה עין כרם, אמר: ״בשהותי במחלקה הכרתי מקרוב את עבודת הקודש  של הצוות בהדסה, שנותנים מעצמם ללא שום היסוס, במסירות ובמקצועיות. ראיתי מקרוב כמה שהידיים עסוקות וזקוקות בהחלט לאותו סיוע מהממשלה - לתקציבים ולתקני כוח אדם. הם מלאכים בלבן, ללא ספק". ח"כ בן גביר הודיע שינצל את התקופה הקרובה למנוחה על מנת לצבור כוחות חדשים ולשוב לפעילותו הציבורית.

דברי חכמים

"‏איזו מדינה בעולם היתה מאפשרת אירועים אלימים כאלה בגבולה ומורה לכוחותיה להכיל אותם? התיעוד של ירי מטווח אפס נתן לגיטימציה לתקוף בעוצמה בעזה ובמקביל גם למנף אותו בעולם. שתי ההזדמנויות הללו פוספסו. וכל השלושה אחראים בלי הנחות: בנט, גנץ וכוכבי" (העיתונאי יוסי יהושע). האמת? מתסכל.

היוצא מן הכלל שמעיד על הכלל

שלושה חולי קורונה בני פחות מ-20 מאושפזים, נכון ליום שני, במצב קשה בבתי חולים בירושלים. כולם לא מחוסנים. אחת מהן, בת 13, שאינה מחוסנת, כבר חלתה בעבר ומחוברת למכונת חמצן. פרופ' יחיאל שלזינגר, מנהל ביה"ח לילדים בשערי צדק, עדכן בגלצ: "היא ילדה בריאה, למיטב ידיעתנו, שהגיעה עם תמונת קורונה שמאפיינת מבוגרים. צריך להתייחס לנושא הזה - זה יוצא מן הכלל שמעיד על הכלל". לתשומת לב ההורים וההורים של ההורים שמתלבטים ביחס לילדים-הנכדים, אם להתחסן.

באדיבות עלון "שבתון"

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו