ד', קצין בכיר בדימוס ביחידה מקבילה לימ"ס דרום בה משרת סמ"ר בראל חדריה שמואלי, מספר בלב גלוי על תחושותיו של לוחם בשטח כשהמון פלסטיני יכול לאיים על חייך בכל עת ומשתף בחוסר האונים שיש ללוחם בתנאי שטח שאינם מספיק בטוחים להגנה.
ד' שבעברו השתתף בלא מעט אירועי טרור מן הסוג הזה שיצאו משליטה משתף כי אפשרות של סכנת חיים ממשית היא לא המחשבה שעוברת בראשו של לוחם בפעילויות האלו. "המחשבות שעוברות בראש הם שאני לא בסכנת חיים כי יש חומה ואני בסך הכל נמצא מול מפגינים שרוצים לפרוק את זעמם, אבל אני מוגן. מעבר לחומה יש גדרות ומאחוריי יש טנק שמכפה עליי, כחייל ממה אני אמור לחשוש? אין חשש לחיים, במצוקה יש רק תסכול".
בחזרה לאירוע הירי בסמ"ר שמואלי בשבת: עצרת הפגנה של החמאס שנערכת בגדר המערכת מאלצת את צה"ל לשגר כוחות לוחמים לשטח, ובזמן שההמון הפלסטיני משליך אבנים וחפצים על לוחמי צה"ל, אחד המפגינים מנצל את החרך בחומת הבטון שמפרידה בין ישראל לעזה ויורה בסמ"ר שמואלי.
מה קורה בשטח במקרים כאלו? "אנחנו הולכים לזירות לחימה ויודעים שבזירות כאלה יש נגעים", הוא מתאר. "מה שקרה פה זאת זירת לחימה שידועה מראש. כלומר, זה לא קרה פתאום, החמאס תכנן והודיע כך שזה יקרה. זאת לא פעם ראשונה שהפגנה יוצאת משליטה", הוא מספר.
ד' שירת במשך שנים רבות ביחידה המקבילה לימ"ס עזה בה משרת סמ"ר שמואלי והוא מספר כי תכליתו של מסתערב ביחידות הללו היא לפני הכול תקיפת האויב. "לא יכול להיות שהיוזמה תהיה אצלם (הפלסטינים). שמים כוח תקיפה במערך הגנה וזו כבר תקלה במהותה, המהות של כוח מסתערב היא לתקוף ולא להגן. בשביל משימת הגנה עושים הכנה לכך, המהות שלהם היא תקיפה. כרגע אני חשוף רק לתמונות שפורסמו מהאירוע של בראל אז אני לא יכול להאשים על בסיס תמונה בלבד, יש דברים שנכפים על השטח".
לשאלה מה לא עשו נכון והיה ניתן לעשות אחרת הוא משיב כי "יש כמה בעיות, יש בעיה תפיסתית, יש בעיה של הפעלת הכוח ויש בעיה בחומה", הוא אומר ומפרט, "מי שתיכנן את החומה הזאת לא מבין מה זאת לחימה, למה יש חרך בגובה העמידה של החיילים? בקלות ניתן לירות או לצלם מהגובה הזה. זו לא חכמה של בדיעבד, מדובר כאן בתיכנון. יש הרבה מקומות באיו"ש שנבנו בהם חומות בגבהים של שמונה תשעה מטרים, כך במקרה שמגיע אויב לחומה היא מתנשאת לגובה של תשעה מטרים ומה יש לו לעשות במצב הזה?. צריך לוודא שלחומה שהאויב מתכנן להגיע אליה, הוא יהיה חייב להשתמש בסולם''.
"זה לא כוח שאמור לתת פתרונות לסיטואציות כאלה", הוא קובע. "מכיון שמדובר בכוח של מג"ב ההנחה היא שניתן להשתמש בו למשימות שיטור, אך בפועל הנחה זו כהנחה גורפת הינה בעייתית. בסוף לוחמים מחויבים להיות היכן שמורים להם, אין להם דעה, לוחם עושה מה שאומרים לו. מדובר בלוחמים מעולים אבל צורת ההפעלה שלהם במרחב שבו הם פעלו כבל את ידיהם", הוא מסכם.
בארגון "תורת לחימה" הפועל לשמירה על צה''ל כצבא יהודי מנצח, הכריזו לאחר אירוע הירי כי סמ"ר שמואלי הוא "לוחם שהופקר".
סרן במיל' הרב אביעד גדות, מנהל ארגון תורת לחימה, אמר לערוץ 7 כי "ההפקרה פה היא מובנית מראש על ידי הוראות, כל אחד שצופה בסרטון רואה ואנשים ששירתו באוגדת עזה היו בהלם שנתנו למאות מחבלים להתפרע כך. אין הבדל בין מחבל חמוש באבן ומחבל שחמוש באקדח, מאות מחבלים שמגיעים כל כך קרוב זה מעיד על כל שרשרת הכשל. זה אירוע קצה שמבוסס על הוראות הפעלת אש שלוקה בחסר".
לדבריו, יש סיבה מרכזית שבעקבותיה אירוע הירי התרחש בכזאת קלות. "לצערנו זה השתקף בפרשת אלאור עזריה, קחי גם את החייל מגולני שהתעמת עם אחמד טיבי את רואה פער אדיר בין מה שקורה בשטח, לוחמים שמתחככים עם המחבלים, לבין הדרגים הגבוהים הרמטכ"ל ושר הביטחון שלהם יש שיקולים שהם לא שיקולים רחבים או אסטרטגיים, אלא להיפך מדובר בשיקולים צרים ופוליטיים. הפיקוד הבכיר כובל את ידיהם של הלוחמים".
ממה נובע החשש של צה"ל לירות במחבלים? גדות משיב: "החשש הוא של הממשלה שעוצרת את הדרג הבכיר ואומרים שלא רוצים להבעיר את השטח. צריך להבין שברגע שעושים את זה אתה מורתע והחמאס מבין את זה שאתה מורתע. החשש נובע מהיעדר רוח לחימה ואמונה בצדקת הדרך וכך נותנים לאויב להתפתח".