בוקר טוב לכל התלמידות, כל התלמידים, וכל האפשרויות האחרות שאם אתחיל למנות אותן עכשיו ייגמר לנו כל השיעור.
אני המחנכת שלכם, אולי אתם זוכרים אותי משנת הלימודים הקודמת, הייתי קצת מטושטשת בזום. אני שמחה מאוד לפתוח את שנת הלימודים ולראות פה את כולכם. טוב, כמעט את כולכם, כי חצי כיתה נמצאת בבידוד ומי שפה מן הסתם יצטרפו אליהם בקרוב. עד הרגע האחרון צוות בית הספר היה בספק גדול אם שנת הלימודים תיפתח ואם בכלל נגיע לבית הספר, למרות שאני ידעתי כל הזמן שנתחיל כרגיל באחד בספטמבר. בתנאים הקיימים זה כל כך לא הגיוני, שהיה לי ברור לגמרי שזה מה שיקרה.
למה אנחנו לומדים והכיתה המקבילה בשיעור חופשי? כי המורה שלהם לא מחוסנת ולפי התו הירוק היא צריכה להישאר בבית. כן עילאי, היא מקבלת שכר על הימים שהיא לא עובדת. לא הילי, אי אפשר לחייב אותה להתחסן. לפי ההסכמים עם הסתדרות המורים אסור לחייב, לשדל, לבקש, להתחנן או לעשות פעולה כלשהי שתגרום למורה להתחסן. למה? לפי ההסכמים אני בכלל לא צריכה לענות לך על זה.
לא, עדן, גם אתכם לא נכריח להתחסן בניגוד לרצונכם, אבל כן נעודד אתכם לערוך בדיקות סרולוגיות. תירגעו, זאת בסך הכול דקירה קטנה שבודקת למי מכם יש נוגדנים לקורונה, וככה כשכל הכיתה תהיה בבידוד הוא יוכל להמשיך לבוא לבית הספר וללמוד איתי פה מהזום. מה ההיגיון? כבר אמרתי לכם, אין היגיון. לכן עושים את זה.
אז מה עשיתם בחופשה? יופי, אני שמחה לשמוע שטיילתם, נסעתם לחו"ל ובאתם במגע עם המון אנשים. כדי להקל עליכם את החזרה ללימודים אנחנו נלמד היום שעתיים, מחר שלוש, מחרתיים ארבע, ובשבוע הבא תצאו לחופשת ראש השנה ותשתפו את סבא ואת סבתא במה שלמדתם ובווירוסים הטריים שתעבירו מאחד לשני. אז באמת עד אוקטובר לא נספיק ללמוד יותר מדי, אבל אחר כך אני בטוחה שתהיה לנו שנה גדושה בלימודים ובגיבוש חברתי, בכפוף לכך שלא יהיו עוד גלים של קורונה, מלחמה או שביתת מורים נרחבת. בכל מקרה נעשה הכול כדי לנהל שגרה לימודית רגועה, עד כמה שיאפשרו לנו המצב והקריזות של שרת החינוך.
כן בר, תכף יהיה צלצול, אבל לפני כן אני רוצה לספר לכם מה אנחנו אמורים ללמוד השנה.
נלמד שכל בני האדם שווים וכולנו נבראנו בצלם. אל תשאלו בצלם של מי כי זאת הדתה ואסור לי להגיד לכם.
נלמד על זכויות הפרט שתמיד גוברות על זכויות הכלל, משום שהכלל הוא שאין דבר כזה כלל, יש רק יוצאים מן הכלל.
נלמד על דמוקרטיה, שוויון ואזרחות טובה. יום אחד תגלו שזה לא ממש מסתדר עם המציאות, אבל עד אז אני כבר לא אהיה המורה שלכם ותצטרכו להתמודד עם הדיסוננס בעצמכם.
נלמד כמה חשוב לומר אמת ותמיד לקיים הבטחות. יכול להיות אפילו שראש הממשלה יבוא להרצות לנו על זה מתישהו.
נלמד על ליברליזם, פמיניזם ומשבר האקלים שגורם לכל הצרות בעולם. למשל זיכרון קצר של שרות תחבורה מסוימות, שפעם אומרות שפונדקאות זו החפצת נשים ואחר כך שוכחות ומשתמשות בפונדקאות בעצמן. בגלל משבר האקלים, כנראה.
נלמד היטב את סימני הפיסוק. כן, אני יודעת שסימני פיסוק כבר לא קבילים היום בהודעות ווטסאפ ובטיק־טוק. את כל הסימנים אתם יכולים לשכוח, חוץ מהנקודה, שכל אחד.ת מכם.ן חייב.ת להשתמש בה.ו כדי שיוכל.תוכל להשתלב.ת בעולם.ה המטורלל.ת של הפוליטיקלי.ת. קורקט.ת.טתתת.
וכן, נלמד גם מקצועות פחות חשובים כמו עברית, תנ"ך, היסטוריה, וגם חשבון, כדי שכשתגדלו תוכלו להיות אנשי קבע ב־8200 ולקבל פנסיות שמנמנות בזמן שתתחילו קריירה נוספת בשוק ההייטק.
טוב, הנה נגמר השיעור. לא לשכוח להכין למחר מערכת, בתקווה שבאמת עוד ייצא לנו להיפגש פה ושם במהלך השנה הקרובה.
מה שאלת, תמר? למה הצלצול נשמע ככה? אה, זה לא צלצול, זאת אזעקה. בטח שוב יורים טילים מעזה. לא משהו שמישהו צריך להתרגש ממנו.
*** הטיגון שניצל ***
הבעיה הגדולה של הקיץ היא כמובן השניצלים.
שלא תבינו לא נכון, החום הכבד הוא בעיה גדולה בפני עצמה. אבל גם בחום צריך לאכול, במיוחד כשהילדים בבית והדבר היחיד בערך שהם מוכנים לאכול זה קורנפלקס עם חלב ושניצל, לא ביחד, ובתנאי שהשניצל יצא ממש עכשיו מהמחבת ולא עברו עליו ח"י רגעים, אחרת עבר זמנו והם הולכים לאכול קורנפלקס.
וכאן בדיוק הבעיה: כדי שיהיה נעים בבית, צריך להפעיל את המזגן. כדי שהמזגן יקרר כמו שצריך, צריך לסגור את כל החלונות. אם מטגנים שניצלים, הבית מתמלא בריח של שמן ואז צריך לפתוח את החלונות, לפחות את חלקם. אם פותחים את החלונות הריח מתנדף אבל המזגן לא מקרר ואז צריך לכבות אותו, כמו שהמליץ הגאון התורן לפני כמה ימים בעיתון הארץ, שכתב שמזגן הוא קצת כמו ציונות – עושה נעים לקבוצה קטנה וגורם נזקים כבדים לשאר העולם. כל אחד וההפרעה שלו – אחד שונא את הציונות, שני צועק שכל הבעיות בעולם זה בגלל משבר האקלים, שלישי מתעב אוכלי בשר, וכולם כולם שונאים אותי, גבר ציוני שמטגן שניצלים במיזוג כי חם לו.
אז עם השנאה העצמית של הארץ באמת אין מה לעשות, אבל עם השניצלים יש. חייב להיות. חייבים למצוא דרך גם להאכיל את הילדים בצהריים וגם לשמור על טמפרטורה סבירה בבית כדי למנוע ממני להפוך לגבר פריבילגי מאודה, שזו מנה שהילדים קצת פחות אוהבים.
איך עושים את זה? הנה המתכון: ראשית, מורידים את הטמפרטורה במזגן עד שמופיעים גלידי קרח על התקרה בבית וקריאות שבר במערכת הארץ. במקביל מחממים את השמן במחבת, דופקים את השניצלים באגרסיביות בבחינת שפוך חמתך על הכותבים אשר רוצים לכבות לך את המזגנים ואת הציונות, טובלים אותם בבלילת פירורי לחם וביצים (אפשר להוסיף גם קמח, זה נותן תחושה של שלג) ומכניסים למחבת הרותחת. כאשר ריח הטיגון מתחיל להתפשט באוויר, ורק אז, פותחים כמה חלונות. אחרי שהשניצל האחרון יוצא מהמחבת מכבים את האש (כאילו שבכלל צריך להדליק אותה בחום הזה), ממלאים את החלל במטהרי אוויר ודאודורנטים, סוגרים היטב את כל החלונות וקופצים ראש לאמבטיית קרח שהכינותם מראש.
ככה מכינים שניצלים בקיץ. זה חם, זה לא מושלם, אבל זו הדרך היחידה לשלב בין שני האויבים המושבעים – המזגן והשניצל. אומרים שככה החלה הצמחונות, מאנשים שהיה להם חם בקיץ ופשוט הפסיקו להכין שניצלים.