יאיר יעקבי
יאיר יעקבי צילום: שלומי יוסף

מאז שהיה קטן הצטיין ד'ארטניאן הילד בתוכחה. בטיולים השנתיים היה גוער בילדים שהציקו לחלשים מהם, במהלך יום הלימודים היה מעיר למורים שאיחרו לשיעור וגם בבית היה מבקר את הוריו על כך שהם לא מעירים לו על כך שלבקר את אמא ואבא זה לא כיבוד הורים. קצת מסובך אבל פטור בלא כלום וכו'.

בקיצור, אף אחד בשכונה לא הצליח לחמוק משיחות המוסר - השמו"סים - של ד'ארטניאן. הוא חלם, חשב ונשם שמו"סים, וכשהגיע לגיל שמונה עשרה הכריז שהוא יוצא לפריז להצטרף לשמוסקטרים האגדיים, שהתפרסמו בכל צרפת בזכות שיחות המוסר שעשו לכל מי שרק היה מוכן לשמוע וגם לציבור רחב מאוד שניסה להתחמק.

בפרט העריץ ד'ארטניאן את שלושת השמוסקטרים האגדיים: הרב אתוס, הרב פורתוס והרב טוביה פיינברגר.

חמוש במכתב המלצה שקיבל מראש הישיבה שלו הוא הגיע לפריז באביב של 1625 אופטימי וחדור מטרה. מהר מאוד התגלגל לקטטה בפונדק מפוקפק כשניסה להסביר לבעל המקום ש'השגחה פרטית' זה אולי בסדר מבחינה טכנית, אבל "ראוי שהאדם היהודי ישאף לטוב ביותר".

ניסיונותיו של בעל הפונדק לשכנע את ד'ארטניאן שהוא בכלל מהגר הודי שמתפלל לאל גנש - עלו בתוהו. מפה לשם התחילה קטטה ומכתב ההמלצה היקר אבד. אבל ד'ארטניאן לא אמר נואש והמשיך לחפש את שלושת השמוסקטרים ביתר שאת ובכמות זהה של עוז.

לרוע מזלו, ד'ארטניאן לא ידע איך נראים אותם שמוסקטרים מאחר שלא פגש אותם מעולם, ולא היה יכול לחפש את תמונתם באינטרנט שעוד לא הומצא (וגם אם היה מומצא היה ראוי להימנע ממנו כי המדיום הוא המסר כידוע למביני עניין).

והיה זה אותו חוסר ידע שהוביל את ד'ארטניאן לפגוש את אותם שלושה שמוסקטרים מבלי שידע שפגשם בכלל. את הרב אתוס הוא פגש על גדת הנהר, את הרב פורתוס בלובי של בית המלון ואת הרב טוביה פיינברגר על יד דוכן חיש־גד. כל השלושה היו עסוקים בשמו"סים כשד'ארטניאן קרא עליהם תיגר באומרו שהוא יכול לתת את אותו השמו"ס רק טוב יותר. כל השלושה הזמינו אותו מיד לדו־קרב שמו"סים בצוהרי היום בכיכר שארל דה־גול.

ד'ארטניאן המסכן לא ידע עם מי הוא הסתבך, ויותר מזה לא ידע ששארל דה־גול עוד לא נולד ובטח ובטח שאין כיכר על שמו. אבל זה מה שעושים לצעירים פעורים ואין טעם לייפות את זה. אחרי ששלושת השמוסקטרים השוו רשמים מהיום שחלף, הבינו ששלושתם נתקלו באותו בחור חצוף. הם איתרו אותו בקלות, כל פריז דיברה על הצעיר שמוכיח את כולם על זה שהם לא יודעים להגיד איפה זה כיכר שארל דה־גול.

"אני ד'ארטניאן הקטן", הציג את עצמו ד'ארטניאן כשהבין לפני מי הוא עומד, "צאצא של שמואל הקטן". הייחוס המשפחתי עשה רושם גדול.

"אני רוצה להיות שמוסקטר כמוכם!" הוא המשיך ברהב, "ביחד נוכיח את כל צרפת".

השמוסקטרים לא התלהבו מהרעיון.

"אני גם צאצא של יניב קטן אם זה עוזר", הוא ניסה, אבל הרפרנס התפספס במשהו כמו 380 שנה.

"מצטער, אבל שלושה זה מספר אידיאלי לחבורה", הסביר לו הרב אתוס את האילוץ, "בין אם מדובר בחבורה של לוחמים, חבורה של רבנים או חבורה של קומיקאים דתיים, שלושה זה המספר".

הדוגמה האחרונה קצת הפתיעה את ד'ארטניאן אבל הוא התאושש.

"גם ארבעה זה אחלה מספר לחבורה", התעקש ד'ארטניאן, "ארבעה בנים, ארבע אימהות, ארבעה שנכנסו לפרדס".

"ארבעה שנכנסו לפרדס זו דווקא דוגמא רעה", העיר הרב פורתוס.

"לא, כי שלושה קומיקאים דתיים", התעצבן ד'ארטניאן הקטן ובצדק.

הרב טוביה פיינברגר התערב לבסוף.

"אין לנו זמן לאמן אותך, אדון הקטן, אנחנו בעיצומו של קרב מול הקרדינל רשלייה שרוצה שנפסיק להעביר שמו"סים".

"מדוע הוא מנסה לעצור אתכם?" שאל ד'ארטניאן.

"כי בהעדר שמו"סים היהודים יתרשלו במלאכתם וכך הוא יוכל לאט לאט להעביר את כולם לחיק הנצרות, מהלך קלאסי של קרדינאלים".

ד'ארטניאן הנהן, הסיפור יושב יופי.

"אבל איך תילחמו בקרדינל הרשע?" שאל ד'ארטניאן, "השמו"סים שלכם לא יפעלו עליו".

"אל תדאג, נשמה, יש לנו חרבות", עדכן הרב טוביה פיינברגר, "ספרא וסייפא כפשוטו".

ד'ארטניאן עזב את השמוסקטרים וחזר לבית המלון כשכל החשק לתת שמו"סים אזל ממנו לחלוטין. אז במקום להוכיח אנשים הוא ניסה להיות סתם בנאדם רגיל שמדבר נורמלי. נדמה היה לו אפילו שאנשים קצת פחות בורחים ממנו. תפנית מבורכת בעלילה לכל הדעות.

השמוסקטרים הביסו את הקרדינל וחזרו לפריז כמנצחים, רק כדי לגלות שאותו ד'ארטניאן הקטן פתח בית מדרש קטן שאליו אנשים נכנסים ושומעים בו שיעורי תורה מבלי שיטרגטו התנהגויות ספציפיות שלהם. כשניסו להוכיח אותו לגבי זה, הציע להם ד'ארטניאן לנסות את השיטה החדשה. להפתעתם כל העסק היה באמת מאוד נעים, ועם הזמן אנשים אפילו הפסיקו לעבור לצד השני של הרחוב כשראו את השלישייה מהלכת.

ולימים, אחרי שראו כי טוב, החליטה הרביעייה להקים יחד ישיבה, שבראשה יעמוד ד'ארטניאן הקטן.

ישיבה קטנה, אלא מה.

jacobi.y@gmail.com

whatsapp
הצטרפו לקבוצת הוואטצאפ של ערוץ 7