ארגון 'חוננו' יציין השנה עשרים שנות פעילות. מה שהחל כניסיון לסייע לחיילים ואזרחים שנקלעו למצוקה משפטית על רקע המצב הביטחוני בארץ, הפך ברבות השנים לגוף חזק שמוכר היטב בבתי המשפט ומייצג המוני אזרחים שלעיתים קרובות מוצאים את עצמם במצב שלא דמיינו שיהיו בו. מדובר באנשים שנקלעו מצוקה משפטית – חלקם כנפגעים ישירים של הטרור הערבי, תוך עמידה מול המחבלים ושולחיהם, וחלקם על רקע פעולה שנקטו בעקבות תסכול מהמתרחש. ארגון 'חוננו' הוקם במטרה לסייע לכל אדם, חיילים ואזרחים כאחד.
במשך עשרות שנים פעל המייסד והמנכ"ל שמואל (זנגי) מידד להעניק סיוע משפטי ליהודים שנקלעו למצוקה משפטית בהקשרים לאומיים. בין היתר הוא היה שותף במאבק למען שחרור חברי המחתרת היהודית והאחים קהלני. בסוף שנות ה־90, במהלך הסכמי וואי, הוביל זנגי מהלך פרלמנטרי שבמסגרתו קראו שורה ארוכה של חברי כנסת לנשיא דאז עזר ויצמן לחון אסירים לאומיים יהודים על רקע שחרור המחבלים הערבים. הנשיא ויצמן נענה לקריאה וקצב את עונשם של 14 אסירים לאומיים יהודים.
עם השנים עלה הצורך למסד את הפעילות, עד שבשנת תשס"ב ייסד זנגי את 'חוננו', שמיצב את עצמו כארגון זכויות אדם לאומי וזכה לקבל את ברכת גדולי הדור ואישי ציבור.
"בחוות מעון נהרג חבר שלי דב דריבן הי"ד בפיגוע, למרות שהיה לוחם קרבי ומאומן, רק כי היסס כיצד לנהוג מחשש שהמשטרה תתנכל לו. הפורעים ניצלו את המצב הזה ורצחו אותו. במקביל ראיתי מתנדבים של ארגונים זרים שהגיעו לכאן והטריפו את החיילים. ראינו שבעוד אנחנו ניצחנו את הערבים בכל המלחמות, השיטות שהגיעו מאירופה משנות את כלי המלחמה. זה כבר לא רק שדה הקרב, אלא להציק לחייל בחייו בתלונות שווא. הבנתי שהזירה של המאבק השתנתה והחלטתי להקים את הארגון", מספר זנגי.
אירוע נוסף נחרט עמוק בזיכרונו והוא שומר עד היום את הכתבה על מרגרט קיקיס שהשאירה לבנה בני הי"ד, שנרצח בפיגוע במחסום עין עריק ב־2002, הודעה במשיבון הסלולרי כשלא ידעה שהוא כבר אינו בין החיים. "בנושק'ה שלי, תענה לי כשיהיה לך זמן לענות. אני מאוד דואגת לך. תשמור על עצמך. תזכור מה שאמא אמרה לך: אל תיתן לאף אחד להתקרב אליך. אני מרשה לך לפתוח באש, אפילו אם זה לא כתוב בפקודות פתיחה באש. אם תפתח באש, מקסימום תשב בכלא אבל תהיה חי. תעשה לי טובה, אל תאמין לאף אחד. אתה כל כך תמים. תלמד מאמא'לה שלי לשמור על עצמך ועל החברים שלך", לשון ההודעה.
"המילים הפשוטות והמדויקות שהקליטה האם התפרסמו ונחרתו בתודעה הישראלית, כשהן הופכות לקריאת השכמה לעם ישראל כולו", מסביר זנגי.
הסיסמה הראשונה של הארגון הייתה "גם חי וגם זכאי" והוא החל לסייע לאזרחים ולחיילים. אחד התיקים הראשונים שבהם עסק הארגון היה סיוע משפטי לארבעה לוחמי מג"ב שהואשמו בביצוע פעולות נקם נגד ערבים בחברון, כנקמה על רצח חבריהם בפיגוע הנורא בציר המתפללים. במהלך השנה הראשונה לפעילות הארגון העניקה 'חוננו' סיוע משפטי גם לעצורי פרשת מחתרת בת עין, אשר במסגרתה נאשמו כמה יהודים בניסיון לפגוע בערבים כאקט של נקמה על הפיגועים שהתרחשו בארץ באותה תקופה. 'חוננו' סייעה בייצוג משפטי לחשודים ולנאשמים בפרשה, ביניהם יצחק פס, אביה של התינוקת שלהבת הי"ד שנרצחה בידי צלף ערבי בחברון כשנתיים קודם לכן. הודות לעבודה מאומצת של עורכי הדין אחד הנאשמים בפרשה אף זוכה בפסק דין שהיכה גלים בציבוריות הישראלית.
בחלוף השנים רשמה לעצמה 'חוננו' נקודות ציון חשובות נוספות בפעילותה: ייצוג אלפי אזרחים בימי הגירוש מגוש קטיף וצפון השומרון, שחרור עצורים רבים ללא אשמה לאחר חקירות ממושכות, קידום חוק לביטול הליכים נגד עצורי ההתנתקות, ייצוג עצורי פרשת עלילת דומא ועוד. בסך הכול במהלך השנים סייעה 'חוננו' לעשרות אלפי אנשים.
זנגי מסביר כי הפעילות של הארגון היא בגדר הצלת נפשות של ממש. "ב'חוננו' רואים חשיבות בשמירה על חוקי המדינה, ובכך שאזרחים ישפיעו על השיח הציבורי במסגרת החוק ולא מחוצה לו, אך בד בבד אנו רואים גם את הרקע והמניעים, ומבינים לנפשו של מי שהרגיש את הפגיעה בעם ישראל, פרץ גבול ופעל מחום ליבו נגד חילול הכבוד הלאומי של עם ישראל וסבורים שהוא ראוי לקבל את מלוא הזכויות".
"אסור שמדינת ישראל תתייחס לאנשים שפעלו מתוך אכפתיות כאל אחרוני המחבלים. בעבר הבנה זו הייתה מושכל פשוט, אך בשנים האחרונות חל לצערנו שינוי חד שבעקבותיו כורסם הקו המבדיל בין אוהב לאויב, בין מי שטובת עם ישראל לנגד עיניו ובין אויבינו המבקשים לכלותינו", הוא מוסיף.
לדבריו, "'חוננו' מסייעת למשפחות נפגעי טרור בהליכים המשפטיים נגד המחבלים ושולחיהם. בסיטואציה ההזויה שנוצרה במדינת ישראל, המחבלים מגיעים לבתי המשפט כשמאחוריהם ארגונים משומנים, עורכי דין תקיפים ולעיתים תוקפניים, כשלא פעם התברר שגם עורכי הדין מעורבים בעצמם בפעילות טרוריסטית. ארגונים ערביים יחד עם ארגוני שמאל קיצוני מפעילים לחץ על מערכת המשפט להתערב בשיקולים הביטחוניים של מדינת ישראל ולמנוע פעולות ענישה והרתעה כלפי המחבלים באצטלה של דאגה לזכויות אדם. גם בזירה זו לא נפקד מקומם של עורכי הדין של 'חוננו'. אנו דואגים לוודא שהמערכת תפעיל את מלוא כובד משקלה נגד מחבלים ושולחיהם ולא תירתע נוכח שיח 'זכויות אדם' מעוות, שבו באורח קבע ידו של עם ישראל על התחתונה".
לצד הארגון פועלת מועצה הציבורית ובה חברות דמויות מרכזיות ומשמעותיות ממגוון תחומי עשייה. במועצה הציבורית של 'חוננו' יושבים זה לצד זה אישי ציבור, רבנים, פעילים חברתיים, אנשי רוח ואומנות המייצגים את התמיכה הציבורית שצבר הארגון במשך השנים: הרב חיים דרוקמן, הרב שמואל אליהו, הרב יעקב אריאל, הרב דב ליאור, הרב אליעזר ולדמן, פרופ' ישראל אומן, פרופ' אליאב שוחטמן, ד"ר חגי בן ארצי, הרב שמואל גרוזמן, הרב דני היזמי, אריאל זילבר, מירב והרצל חג'אג', עו"ד ד"ר יעקב חירותי, עזרא יכין, הדס מזרחי, הרב ד"ר יוסף מנדלביץ, עו"ד דורון ניר־צבי, אל"מ במילואים משה (מוסא) פלד והרב ישראל שליסל.
"טוב שהתקשרת, סע לאבו־כביר"
עדי קידר, היועץ המשפטי של הארגון, אשר מלווה אותו כמעט מראשיתו, מספר כיצד ברגע אחד התחבר ל'חוננו'. "ראיתי מודעה בעיתון 'בשבע' שהארגון מחפש עורכי דין והרמתי טלפון. ענה לי זנגי ואמר לי: טוב שהתקשרת, אני צריך שתיסע מיד לאבו־כביר לטפל בעניין של עצור. כך זה התחיל".
מבחינתו אחד משיאי הפעילות היה בתקופת הגירוש מגוש קטיף. "עוד לפני הגירוש היו מחאות והחמ"ל פעל מהמשרד שלי בהתחלה ואחר כך עבר לירושלים. זו הייתה שנה של עבודה מסביב לאירועים. מדובר בעשרות עצורים מדי יום ובקיץ מאות בכל יום. היו אלפי עצורים שנזקקו לעזרת עורכי דין ומתנדבים בכל רחבי הארץ. זו הייתה תקופה קשה מאוד, כי תוך כדי עשייה אתה גם מרגיש את הגירוש ואת העוצמה והתחושה שכל המדינה נגד ציבור מסוים. אחרי שעברה התקופה הזאת התחלנו להבין את מימדי הפעילות. במשך שנה נוספת פעלנו כדי לייצר חנינה כמעט לכל העצורים ולמחוק להם את הרישום הפלילי".
איזו אוכלוסייה פונה לאורך השנים לארגון 'חוננו'?
"יש אוכלוסייה מאוד מגוונת שפונה ל'חוננו'. הגרעין המרכזי מורכב מאזרחים שמתגוררים ביהודה ושומרון, בירושלים, במוקדי חיכוך בין יהודים וערבים בצפון ובדרום. מדובר באזרחים רגילים שבגלל החיכוך נתקלים לעיתים בסיטואציות שגורמות להם להזדקק לעזרה משפטית. יש גם נערי גבעות שנזקקים לעזרתנו. הם לא באים כדי לפגוע בערבים ואין להם מטרה כזו, אלא הם מנסים ליישב את הארץ ולעיתים נקלעים לחיכוכים על הרקע הזה".
"יש גם שוטרים וחיילים שנקלעים לחיכוכים או עימותים ופונים אלינו. סייענו להרבה חיילים ושוטרים שנתקלו בבעיות ואפילו ייצגתי פעם חייל ערבי שהיה מאוים רק בגלל העובדה שהתגייס. יש מחלקה שלמה שמטפלת גם בזכויות אסירים ועצירים וטיפול בוועדות שחרורים ואנחנו מלווים גם אותם. יש מחלקה אזרחית ענפה שעוסקת בנפגעי עבירה ובעניינים נוספים".
לדברי קידר, כדי להיות פרקליט ב'חוננו' צריך חיבור עמוק ביותר לערכים ולמטרות שלשמן הוקם הארגון. "אני מחובר מאוד לעולם של 'חוננו' ולעשייה הזאת שהיא חלק מהמלחמה על ארץ ישראל. אנחנו מקפידים על מקצועיות ושומעים לא פעם סיפורים מעורכי דין שאומרים 'למדנו בעמותה איך לעבוד הכי מקצועי'".
"בבסיס, צריך קודם כול להתחבר לנשמה של הארגון, לאנשים, לפעילות. אני רואה סביבי אנשים שמחוברים בכל נימי הלב לארגון הזה. זה המקום שבו רואים עורכי דין תל אביביים חילוניים שמתחברים לנערי גבעות באופן הכי עמוק. במקביל, בית המשפט צריך לראות עבודה מקצועית נטו. הוא מתעסק בראיות ולא בחיבור שלך ללקוח. אבל ככל שהאדם מרגיש שהנשמה שלו מכוונת אותו לתוך הפעילות והחיבור שלו חזק, הוא גם יפעל באופן הכי מקצועי למען מי שהוא מגן עליו. ברוך השם אנחנו רואים הצלחות מאוד גדולות מהחיבור הזה".
לגרום לשופטים להבין מי הקורבן ומי התוקף
ב'חוננו', כאמור, פועלות כמה מחלקות. מחלקת נפגעי הטרור מסייעת לאזרחים שנפגעו מהטרור הערבי, מתקיפות אנטישמיות ברחובות הערים ועד לפיגועי טרור קשים. המחלקה מלווה את הנפגעים כנפגעי עבירה בהליך הפלילי של המחבלים ובהליכים אזרחיים שונים נגד המחבלים וסביבתם. המחלקה הפלילית בחוננו מסייעת לחיילים ואזרחים שנקלעו להליך משפטי פלילי על רקע המצב הביטחוני והציבורי בארץ. המחלקה האזרחית, בראשות עו"ד מנשה יאדו, מלווה את הפונים אליה בהליכים אזרחיים שונים: תביעות נזיקיות נגד המשטרה והרשויות בגין הפרת זכויות ונהלים, תלונות נגד שוטרים אלימים, תביעות נזיקיות והליכים אזרחיים נוספים.
עו"ד משה פולסקי, אשר עומד בראש המחלקה הפלילית, משתף בחלק מהסוגיות שהוא וחבריו מתמודדים איתן: "לדוגמה, יש הרבה מאוד צווים מנהליים שאנחנו לא חשופים אליהם והרבה מידע שאינו קביל בסדר הדין הפלילי. מוציאים הרבה מאוד צווי הרחקה לנערים שאין להם שום הרשעה או חשד אחר. אלה חבר'ה צעירים ללא מאפיינים פליליים ומגישים נגדם כתבי אישום. קודם כול יוצרים הרחקה ואחרי זה מדביקים לכולם תיקים פליליים על הפרות ילדותיות של צווים של מישהו שרצה לפגוש חבר או שהלך לחתונה. היו חבר'ה שנסעו לאומן וחטפו כתב אישום כי לא חתמו בתחנת המשטרה. אין נגדם צו עיכוב יציאה מהארץ. אלו גזירות שאין להן שום היגיון משפטי. זוטות דברים שמחפשים בהם כדי להגיש כתבי אישום", הוא מספר.
דברים דומים קורים לא רק לנערים ביו"ש אלא גם ליהודים במרכז הארץ.
"באירועים בלוד היו פרעות נגד יהודים. זה לכשעצמו מעורר דאגה, שאנחנו מדינה ריבונית ויש בקרבנו פרעות נגד יהודים. אז מה עשתה המדינה? לקחה ליהודים את הנשק. כמה מהם אף נעצרו ושוחררו בעזרתנו. אחרי זה החליטה המשטרה באופן שרירותי לאסוף את כל כלי הנשק של היהודים בלי שעלה שום חשש לביצוע עבירה".
"חשוב לומר שאין אף מקרה שיהודי השתמש באופן מכוון בנשק כדי להרוג באופן יזום ערבי. לא היו מקרים כאלה. הרבה פעמים מי שנוסע בכבישי יהודה ושומרון נמצא בסכנת חיים. יש נהגי אוטובוס שזקוקים לאקדח, יש מאבטח שנסקל באבנים באזור צומת זרזיר ואחרי האירוע מיד לקחו לו את הנשק ומאז לא החזירו. יש כל כך הרבה פשיעה במגזר הערבי ונשק לא חוקי, אבל המדינה לוקחת מהיהודים נשק שהם מחזיקים כדין. גם כתבי אישום לא מוגשים, כי יהודים פשוט לא עושים שימוש בנשק באופן סתמי".
עו"ד פולסקי גם מאשים את בתי המשפט שהם "נוטים להאמין לשוטרים, גם אם הם לא אומרים אמת, ונתקלנו בלא מעט מקרים כאלה. כמעט באופן קבוע הערבים מתחילים את החיכוך והמדיניות היא למצוא כיצד היהודים התחילו. התפיסה הזאת מחלחלת".
עו"ד חיים בלייכר, שמוביל את מחלקת ליווי נפגעי הטרור, מטפל בפונים מסוג אחר. "כשיש אירוע טרור אנחנו ערוכים לתת מענה לנפגעים. ראשית, לבדוק שחקירת המשטרה מתנהלת כמו שצריך, ולפעמים לדאוג שתיפתח חקירה או לפתוח את התיק מחדש".
מה האתגר העיקרי שאתה נתקל בו?
"כשמגיעים לדיון באולם המשפט יש הרבה פעמים את התוקף שתקף על רקע לאומני, וכל תשומת הלב באולם היא למחבל. עד שנכנסנו לפעילות, בבתי הדין הצבאיים המשפחות לא נכנסו אלא רק המחבל וארגוני השמאל. נוצרה בבתי המשפט אווירה שהשפיעה גם על השופטים עצמם, שהם בשר ודם בסך הכול. השופט שומע כל הזמן כמה המחבל מסכן ואחר כך מאוד קשה לו להעניש אותו במלוא חומרת הדין. את הצד של נפגעי העבירה השופט כמעט לא רואה ולא שומע. אנחנו פועלים כדי שבכמה שיותר שלבים של המשפט יהיו מול עיני השופטים נפגעי העבירה ולא רק המחבל".
"הרי הקורבן הוא נפגע העבירה ולא המחבל. לעיתים זה משנה מהותית את סעיף ההרשעה של המחבל ונתקלנו במקרים שמחבל זוכה מרצח, גם כשהיה ברור שהוא הרוצח ואין אפשרות אחרת מלבד זו. טיפלנו בלא מעט מקרים שלצערנו בהם בתי המשפט לא מאפשרים הרס של בתי מחבלים, כולל במקרי הרצח הכי מזעזעים שברור הקשר בין הרוצח והרצח".
חסרה לישראל הרתעה משפטית כלפי מחבלים?
"יש צורך בחיזוק משמעותי של ההרתעה מבחינה משפטית. כשאתה נמצא במשפט והם נכנסים לכלא הערבים אוהבים לחייך ולשדר עסקים כרגיל, וכשמביאים אותם לדין אזרחי בעניינים של כסף הם נראים ומדברים אחרת.
"יש גם לא מעט בעיות. בבית המשפט הצבאי יש בעיה לאכוף תביעות אזרחיות כי ביו"ש אין הוצאה לפועל ואין יחס לתביעות אזרחיות. באירוע מסוים אם ערבים תקפו יהודים ותהיה תביעה הדדית על אלימות – נגד היהודים תופעל הוצאה לפועל ונגד הערבים לא. להם יש אפשרות לתבוע ולנו אין. אנחנו פועלים חזק מאוד בנושא התביעות הכספיות נגד המחבלים ורואים בזה הרבה מאוד הצלחה. אנחנו מסייעים גם לנפגעי עבירה בוועדות של הביטוח הלאומי בעת הצורך".
הקריאה לציבור: בואו להיות שותפים
בימים הקרובים יצאו ב'חוננו' למבצע גיוס שנועד להבטיח את המשך הפעילות הענפה של הארגון. ב'חוננו' מציינים שבמבט לאחור, השנה האחרונה הייתה גדושה במיוחד בפעילות, ובעיקר סביב שני אירועים: פרשת מותו של הנער אהוביה סנדק ז"ל, עם ייצוג משפחת סנדק בהליכים למיצוי הדין עם השוטרים וייצוג מאות עצורים ונאשמים בעקבות גל המחאה הציבורית האדיר שהציף את הארץ כולה. כמו כן, גל נוסף שהציף את 'חוננו' בפעילות היה הפרעות בערים המעורבות וביהודה ושומרון, שהביאו לפתחו של הארגון מאות תיקים של נפגעי טרור מאירועי הפרעות וכן מאות עצורים ונאשמים שהגיעו להגן ולסייע לתושבי הערים המעורבות ומצאו את עצמם אזוקים בתחנת המשטרה.
"אנחנו פועלים בעיקר בזכות תרומות של עם ישראל, מהוראות הקבע והתרומות הפשוטות של האנשים שבאים ולוקחים חלק במפעל שלנו, ואנחנו קוראים לעוד אנשים להצטרף אלינו ולחזק את הפעילות כדי שנוכל לא רק להמשיך בה אלא כדי להגדיל אותה", מסכם זנגי, "זכינו להיות תמיד בצד של עם ישראל ואנחנו יודעים שהוא יעמוד לצידנו כשאנחנו מבקשים ממנו להיות שותף איתנו".