הכדור הזקן שלנו עבר תהפוכות רבות במהלך השנים. בשנת 1770, התחושה בחצי הכדור הצפוני הייתה שהעולם קרוב לקיצו. קרחונים באלפים השוויצריים בלעו בתים והרסו כפרים שלמים. נהר התמזה ונמל ניו־יורק קפאו לחלוטין. קרחוני ענק בהיקפים של קילומטרים רבים נוצרו באזורים שבהם שלט עד לא מכבר האוקיינוס. ערים שלמות הוצפו, מזג האוויר הלך והתקרר משנה לשנה. זה היה עידן קרח קטן, שיש האומרים שהחל כבר במאה ה־14 ונגמר רק באמצע המאה ה־19. ב־1850, אחרי כמעט 500 שנה של התקררות, החל העולם להתחמם. תקופת הקרח הקטנה נגמרה.
השנה היא 2018. ממש לא מזמן. "יום האפס" היה הכינוי לאיום על סגירת הברזים בעיר קייפטאון, אשר בדרום אפריקה, ולמעבר לחלוקת מים אישית לתושבים. באותה תקופה הוגבלה צריכת המים בעיר הגדולה, והתושבים – ארבעה מיליון במספר - קיבלו קצבה יומית של 50 ליטר מים לאדם, בידיעה שאם ההגבלה לא תיאכף המים ייגמרו והברזים פשוט ייסגרו. עולמנו אומנם מוצף במים, אך רק רבע אחוז מהמים המצויים בעולם ראויים לשתייה.
משבר המים עדיין קיים, אך כיום קל לראות את סופו בזכות ניצול המים המלוחים וטכנולוגיית ההתפלה שמתפתחת בשנים האחרונות. חשש שהיה כאן במשך דורות צפוי להימחק בזכות ההתפתחות הטכנולוגית.
אנקדוטה מעניינת בנושא היא העובדה שישראל הציעה לדרום אפריקה סיוע בהקמת מתקני התפלה, אך האחרונה סירבה כדי לא לשתף פעולה עם מדינת האפרטהייד.
דווקא היום, בעיצומה של מגפה עולמית, חשוב להזכיר במידה מסוימת של חשש, לצד ראייה מפוכחת של ההיסטוריה, שהאדם מצליח לשרוד את זעזועי הטבע. אך מאידך, אנו מתקשים יותר לשרוד את הזעזועים שעושים בני האדם. המקרים השונים שהזכרתי, לצד מקרים רבים שאנו מכירים, ואפילו הקורונה חסרת התקדים שמכה בעולם כולו (ובעניין זה עומדת עדיין השאלה האם מדובר בהנדוס על ידי אדם או באיתני הטבע), מזכירים לנו אמת יסודית: כל ההרס שנגרם על ידי הטבע לא מתקרב בכלל להרס שנעשה בידי האדם.
את הרס המלחמות אנחנו כבר מכירים. עשרות רבות של מיליונים קיפחו את חייהם בהגנה על המולדת, ולעיתים בגלל גאוות המנהיג או המנהיגה של אותה תקופה. לצידם יש זעזועים לא פחות חזקים ונוראים אשר מכים בעולם ומקורם בהשקפות עולם וברעיונות. הנאציזם והקומוניזם הם דוגמאות לרעיונות מהרסי עולם שמכתם נשארה עמנו לדיראון עולם. ב־2021, במידה רבה של צער, אני שם לצידם גם את הפלגים הפרוגרסיביים המשתלטים על ארצות הברית ועל העולם "הנאור" כולו. בעיניי, האיום הגדול ביותר על העולם במאה ה־21 הוא השתלטות הפרוגרסיבים על מוקדי תקשורת וכוח. לא הקורונה.
ההרס הפרוגרסיבי משתלט בדרך נעימה. הוא כורע ברך בפני החלש ומבקש שלום וצדק עולמי. הוא שם זו לצד זו את אמו של המחבל לצד אמו של הקורבן. הוא מתייחס בהכלה למחבלי הטאליבן ובזעם לחיילים האמריקנים ששמרו על שלום העולם מול מחבלים צמאי דם. לעומת המחנות האחרים, השפעת ההרס הפרוגרסיבי מהירה פי כמה. ההשתלטות האלימה על אפגניסטן, הרצח הצפוי ברחובות ובבתי הכלא והאלימות שתציף את המדינה הם פרי חרבו של השלום המר והפרוגרסיבי, שלום שהוא המצע הרך ביותר למלחמה עולמית.
כך אנו יכולים לראות בשידור חי עיוות נוראי כל כך: בשם השלום והליברליות, אזרחי ושליטי העם הפקיסטני, שהיו הנאמנים ביותר לניסיון לעשות שינוי בעולם רע ואכזר, הופכים באחת לקורבנות שמעדיפים להיתלות על מטוסים אמריקניים בדרך אל מותם, כי עדיף למות בצניחה חופשית מאשר בייסורים מהשטן בכבודו ובעצמו. כאשר ראיתי את התמונות הנוראיות שהתפרסמו ברשתות על המטוסים העמוסים, על פחד המוות בעיני האנשים שנשארו למטה וההיתלות על הציפור העצומה מבחוץ, בלי שום הגנה, כאשר הם יודעים שהם בדרך אל מותם - הבנתי כמה נוראה ההשקפה הזאת, וכמה גרועה היא לשלום העולם.
גם לישראל הגיעו פלגי הפרוגרסיבים. הם חודרים למדינה דרך רשתות התקשורת ומוחנו נשטף באחת על ידי תמונות נוגעות ללב ואמירות שכביכול אינן ניתנות לוויכוח על אמת וצדק. בתפיסת פלג קיצוני זה, מי שסובר שמדינת ישראל היא מדינה יהודית הוא חשוך ומיושן. לטובת האמת הזאת יסתירו וילבינו הפרוגרסיבים מעשי אונס ורצח של ה"חלשים" החדשים במדינה, יעטפו ברחמים כל מסתנן ומהגר עבודה, יספרו בדמעות את סיפורו של אלוף אולימפי שייצג את מדינת ישראל ולכן חובה עלינו להופכו ליהודי, וישוררו בהתרגשות את סיפורה של הילדה המהגרת המוסלמית שמדברת עברית ולכן זו הארץ שלה ואין בלתה. הם יעבדו חזק חזק על הרגש והלב במטרה לטשטש את כל הגבולות. הם יעשו זאת לצד הניסיון לחבר את כל החלשים לחבורה אחת מלוכדת שמטרתה להילחם בגוליית החדש – מדינת ישראל ויהדותה. כך יחברו חלקים נרחבים מהחברה הערבית והבדואית, מהגרי העבודה המוסלמים שביתם ברחובות תל אביב ומתוסכלים נוספים מרחבי החברה בישראל לקול אחד שעניינו אחד – "רק לא". השם הנלווה לכך ישתנה בכל זמן ועת, תלוי בדעות הפוליטיות, מין (היום הם מחייבים לומר מגדר), צבע עור, דת. ככה נקבעים היום ערכים.
אני לא מזלזל באיתני הטבע ובהרס האדם המצטבר בכדור הזקן, אבל לצד הרצון והעשייה שמטרתה לעצור את ההרס הטבעי מחלחלות עמדות רעיוניות הרסניות פי מאה.
אילו היינו יודעים שלישראל חדרה תנועה ניאו־נאצית, היינו מוציאים אותה באחת מחוץ לחוק בלי לחשוב פעמיים ובלי לחשוש ממה שיגידו עלינו. הפרוגרסיבים משתמשים בצורה נרחבת מאוד בהשפעות על דעת הקהל, ובדיוק בשל כך עלינו לעצור את התנועה הזאת, בכל דרך חוקית, מוקדם ככל האפשר וכל עוד הדבר אפשרי. אם נרחם על זרע פורענות זה וניתן לו להמשיך לצמוח ולגדול, מדינת ישראל עלולה, חס ושלום, להפסיק להתקיים.