שם: לירון אסף, בן 33
מגורים: נתיבות
תעסוקה: אח מוסמך בבית החולים אסותא אשדוד
בוגר: תואר ראשון בסיעוד
***
למה?
אני זוכר את עצמי עוד בתור ילד מסתכל על הצוותים הרפואיים בבתי החולים, מתפעל מהמסירות שלהם להצלת חיים ולעזרה לאנשים הנמצאים במצבים הקשים ביותר בחייהם וכבר אז ידעתי שזה מה שאני רוצה לעשות כשאגדל.
מוטו
חז"ל אמרו "כל המציל נפש מישראל כאילו הציל עולם ומלואו" אני בחרתי לעסוק כל יום בהצלת עולם אחר ונכון שזה נשמע אולי קצת קלישאתי, אבל זו ההרגשה אותה אני מרגיש בכל בוקר מחדש בדרכי לעבודה.
סטודנטיפ
תאהבו ותאמינו במה שאתם עושים, ככה תעשו אותו הכי טוב שאפשר.
האוניברסיטה
הבחירה באוניברסיטת אריאל הייתה הבחירה הכי נכונה עבורי, לאחר שסיימתי את התואר וניגשתי לחיים המקצועיים הבנתי איזה יתרון יש לי בהשוואה להרבה אחרים ואילו כלים ייחודיים קיבלתי במהלך לימודיי. דבר נוסף שחשוב לי לציין שהסגל על אף היותו חדש, היה תמיד קשוב לצרכי התלמידים, אצל ראש החוג ושאר הצוות תמיד הדלת הייתה פתוחה לכל סטודנט שנתקל בקושי או רצה לבוא להתייעץ או לקבל עזרה. דבר שהוא בכלל לא מובן מאליו .
השיעור
אני זוכר את עצמי יושב בשורה הראשונה בכיתה (כן אני מהחנונים האלה), ומקשיב לרופאים, אחים ואחיות מכל תחומי הרפואה ושותה בצמא את דבריהם, רוכש עוד ועוד ידע על המכונה המדהימה הזאת שנקראת גוף האדם שיצר עבורנו בורא עולם ועל הכלים שנתן בידינו כדי לנסות ולתקן אותה כשהיא מתקלקלת.
מרצה יכול להיות בחייו המקצועיים מלא ידע וניסיון ובעל תואר של פרופסור אך ללא יכולת להעביר חומר בצורה מעניינת או מלמדת, ולעומת זאת יכול להיות מרצה צעיר עם המון מוטיבציה שיעביר בדיוק את אותו חומר בצורה מעולה. באריאל היה שילוב של ניסיון וידע של שנים עם יכולת לימוד ברמה הגבוהה ביותר.
איך?
תקופת הלימודים באוניברסיטת אריאל הייתה עבורי אחת מהיפות בחיי, האווירה בקמפוס תמיד הייתה טובה, בהפסקות תמיד היו בזארים מעניינים ומוזיקה מתנגנת ברקע וגושים של סטודנטים מכל המחלקות יושבים על אזורים שונים בדשא ונהנים מהאתנחתא בין השיעורים.
יצאתי לדרך עם סל של ידע והבנה קלינית שמשרת אותי עד היום בעבודה. ממליץ לכל הסטודנטים שמתלבטים עדיין, סיעוד זה מקצוע מאתגר אין ספק אבל מקצוע שמשקף את הטוב שבנו, בני האדם, והיכולת להיות אחד למען השני בזמנים הכי קשים. אוניברסיטת אריאל בעייני הוא המקום הטוב ביותר להתחיל בו את המסע הזה.
רגע
הפעם הראשונה של ההתנסות המעשית, רגע שלא שוכחים לעולם.