הרקטה הראשונה שנורתה לעבר שטח ישראל מאז מבצע שומר החומות ויורטה על ידי מערכת כיפת ברזל אומנם לא התקבלה בשוויון נפש על ידי הדרג המדיני, אבל צה"ל לא הגיב עליה. זאת בניגוד להצהרות שהושמעו כי ישראל תגיב בחריפות ובתקיפות לכל ירי מעזה. להפגנות המחאה האלימות על הגדר ולפגיעה במהלכן בלוחם מג"ב בראל שמואלי, שנפצע באורח אנוש, ישראל הגיבה בהפצצות של כמה בסיסי חמאס מהאוויר.
בארגון הטרור ניסו לטעון שהפגיעה בלוחם הייתה אירוע מקרי ויוזמה יחידנית, אבל מהדיווחים הפלשתיניים עולה שחמאס מנסה להעניק מסתור ליורה ושמדובר במחבל המשתייך לארגון שפגע בחייל, תוך ניצול המצב שבו לא ניתנה הוראה ללוחמים לסגת ובמקביל נאסר עליהם לפתוח באש חיה נגד המפגינים שאיימו עליהם.
לא מעט ביקורת נמתחה על ההבלגה הישראלית היחסית לשני אירועים חמורים שבעבר גררו תגובה חריפה יותר. במערכת הביטחון יש הערכות שלפיהן חמאס, שבחודשים האחרונים ייצר מחדש את כמות הרקטות שירה על ישראל במהלך מבצע שומר החומות והצליח לשקם גם חלק ניכר מהמנהרות שנהרסו, מעוניין לגרור את ישראל לעימות צבאי.
תא"ל במילואים אמיר אביבי, מייסד ומנכ"ל תנועת הביטחוניסטים ששימש בעבר כסגן מפקד אוגדת עזה, אומר ל'בשבע' כי ישראל מנהלת מדיניות שגויה מול חמאס ובעצם כך מאפשרת לו לנהל את המצב, במקום שהוא יהיה בשליטתה. "יש כאן מדיניות עקבית של מערכת הביטחון הישראלית לנסות לנהל משאים ומתנים שבמסגרתם אנחנו מעבירים כסף לרצועה בדרכים כאלה ואחרות ומנסים להגיע להסדרה ולא למצב שבו אנחנו מתדרדרים למבצע צבאי. המדיניות הזאת לא חדשה, אבל היא מאוד מחריפה ומטרידה. מדובר במציאות של ממשלה שתלויה בקיומה בבני ברית מתוך האחים המוסלמים, וברור לגמרי שכל מצב של התדרדרות ביטחונית יביא להתפרקות הממשלה. אני לא אומר את דעתי אלא את מה שאנחנו שומעים מחמאס, שראשיו חושבים שידיה של ישראל כבולות ולכן יש להם ביטחון להתגרות באופן שאולי לא היה מתרחש במציאות אחרת", מסביר אביבי.
אז מה חמאס רוצה? עימות או שקט?
"השאלה היא האם חמאס רק מנסה למקסם תנאים כדי שיהיה לו זמן לשקם את עצמו לקראת המערכה הבאה, או שיש לו מספיק ביטחון כדי לצאת להסלמה עכשיו. בגלל שיש עליו זעם פנימי בתוך עזה, כדי לשחרר קיטור החמאס נוטה להפנות את האצבע המאשימה כלפי ישראל ולהאשים אותה למול האזרחים. תחושת הבטן שלי היא ששני הצדדים מסיבותיהם לא רוצים לדרדר את המצב למבצע כולל, אבל חמאס כן רוצה לכרסם בהרתעה הישראלית, להמשיך לשגר בלוני תופת ורקטות ולשמור שלא לעבור את הסף שיביא לתגובת צבאית קשה. הדאגה שלי היא שבינתיים חמאס בונה מחדש את מאגר הרקטות שלו ומתעצם, ואם לא נשנה את המדיניות בשלב כלשהו ניאלץ לצאת שוב למבצע גדול".
מה השינוי העיקרי שצה"ל צריך לעשות במערכה נגד חמאס?
"במהלך המבצע האחרון המלצנו שצריך לשנות את המדיניות של 'שקט תמורת שקט' שפשטה את הרגל לא רק בעזה אלא גם מול הבדואים בנגב ובערים המעורבות. אי אפשר לדחות כל הזמן את הטיפול בבעיות. לדעתנו, צריך לעבור למדיניות דומה לזו שננקטת מול סוריה. בסוריה כל ניסיון של התגרות נענה ואנחנו תוקפים שם באופן שוטף. בעזה יש חשש לעשות את זה מתוך טענה שיהיה עלינו ירי מסיבי. הפתרון לזה יכול לבוא באמצעות חיסול בכירי החמאס. שהרי מי שנתן את ההוראה לתקוף את ישראל ב־500 טילים לא צריך לחיות – וכך יוצרים הרתעה".
"את העזתים אפשר להרתיע בשתי שיטות: או שאתה מאיים ומקיים לעשות כניסה קרקעית ולכבוש אותם – ואת זה אנחנו כרגע לא מעוניינים לעשות – או שאתה מחסל את שכבת הבכירים. אלה לא פעילי השטח. הם לא מחפשים למות. שכבת הבכירים היא נהנתנית מאוד וממש לא אכפת לה מהדרג שמתחתיה. הם חייבים להבין שעל כל התגרות התשובה תהיה סיכול ממוקד. אני לא חושש מאיום של ירי כשממילא הם יורים עלינו. אז אנחנו צריכים לעבור להיות אלה שקובעים את הטון, יוצרים את ההרתעה. ברגע שנפעל כך יהיה כאן שקט למשך הרבה זמן".
ההבלגה – בשל היחסים עם מצרים
אביבי לא טועה. חלק מהציבור בעזה שמשווע לחיים נורמליים מותח ביקורת חריפה על המעשים האחרונים של חמאס. ההפגנות האלימות מסכנות את ההקלות האזרחיות שקידמה ישראל ורובן עדיין בתוקף. אחד האבסורדים הוא שישראל התירה בימים האחרונים להעביר דרך מעבר כרם שלום חומרי בנייה בעוד המצרים, שזועמים על התנהלות חמאס, סגרו הרמטית את מעבר רפיח.
אגב, מצרים היא שחקן מרכזי בסיפור העזתי. בשבוע שעבר ביקר בירושלים שר המודיעין המצרי, עבאס כאמל. הנושא המרכזי על השולחן היה התיווך המצרי במצב הביטחוני מול רצועת עזה. ראש הממשלה נפתלי בנט אף הוזמן לביקור בקהיר אצל נשיא מצרים, עבד אל־פתאח א־סיסי, כדי לדון בנושא. אחת ההערכות היא שההבלגה הישראלית היחסית לפרובוקציות המכוונות האחרונות של חמאס קשורה ביחסי ישראל ומצרים.
הפרשן לענייני ערבים יוני בן מנחם, אשר משמש גם כחוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, אומר שאין ספק שההבלגה היא תוצר של הביקור המצרי, אך מציין באותה נשימה שהאינטרסים המצריים אינם זהים לאלה של ישראל. "מצרים כועסת מאוד על התנהלות החמאס וטוענת שהוא מרמה אותה על כל צעד. הם סגרו את מעבר רפיח לסחורות ואנשים בשני הכיוונים כדי להפעיל לחץ על ארגון הטרור. מצד שני המצרים לא מתעניינים במדינת ישראל אלא מעוניינים ברגיעה בשביל החמאס כדי שישליט שקט ברצועת עזה. השקט הזה משליך על מצב הביטחון הלאומי במצרים. א־סיסי לא רוצה שחמאס יחבור שוב לדאע"ש בסיני ויעזור לאחים המוסלמים לפגוע בשלטון במצרים. המצרים חברו ליחיא סינוואר שעצר את הפעילות הזאת ועכשיו הם תלויים בו והוא יודע זאת ומנצל את המצב".
נראה שהמצב בגבול מתדרדר. מה לדעתך מונע את התגובה הישראלית?
"הנחת העבודה של חמאס וישראל היא שלפחות עד פגישת בנט וביידן בבית הלבן אף צד לא יגרום להסלמה משמעותית. בנט לא רצה לבוא לפגישה עם מצב לחימה בגבול עזה ולכן הוא הבליג על הרקטה בשבוע שעבר, גם כנראה בגלל בקשה מצרית. מצד שני, בחמאס לא משחקים לפי הכללים של ישראל או ארצות הברית. הם מעוניינים להביך את בנט ולהביא את הממשלה למצב שבו היא חייבת להגיב – בין אם באמצעות פרובוקציות על הגדר ובין אם באמצעות ירי רקטות".
התחזית של בן מנחם קודרת יותר מזו של אביב: "לדעתי אנחנו בדרך לעימות צבאי אחרי פגישת בנט-ביידן. אני גם שואל: למה ישראל צריכה לחכות להתגרות של חמאס? למה לא לייצר מתקפת מנע? צריך לפעול כמו במבצע עמוד ענן שנפתח ביוזמה ישראלית של חיסול המחבל אחמד ג'עברי. לנצל את ההזדמנות שכרגע מנהיגי חמאס נמצאים מעל הקרקע ולא בבונקרים ולעשות צעד הרתעתי".
"אם רוצים חמאסטן, שיגידו בפה מלא"
תא"ל במילואים צביקה פוגל, לשעבר ראש מטה פיקוד דרום, חושב שהמדיניות צריכה להשתנות ולעבור מהכלה להכרעה. אפשר להזכיר בהקשר הזה את האמירות של נפתלי בנט לפני שהיה ראש הממשלה ושר הביטחון, שדרשו תמיד מהממשלה להכריע את חמאס ולא להסכים לרגיעות מבלי להגיע למצב הזה. לדברי פוגל, "הקונספציה שבשקט נקנה שקט ובמחוות ובוויתורים נקנה הרתעה קרסה מזמן. זה פשוט לא עובד. בכל פעם אנחנו מורידים עוד מהכוח ומהיכולת לממש את הכוח הצבאי שיש לנו".
"אנחנו משאירים את קביעת המציאות למוחמד דף ואיסמעיל הנייה", מאשים פוגל. "ישראל כל הזמן מאפשרת הקלות לאוכלוסייה הפלשתינית, וזה בסוף בא על חשבוננו כי אין הרתעה".
"אני לא מבין מה ממשלת ישראל רוצה", הוא מוסיף, "אם היא רוצה לאפשר לחמאס להקים בעזה מדינת חמאסטן כדאי שהיא תגיד את זה בפה מלא. אי אפשר להכניס חיילים ומפקדים לסיטואציות בלתי אפשריות. אין בשום מקום צבאי הגדרה להכלה או למכה קשה. אלה מלים שמשמשות פוליטיקאים שרוצים להשאיר את המצב לא מוגדר – והצבא חייב לקבל הוראות ברורות. צה"ל לא קיבל מעולם החלטה של הדרג המדיני שצריך להכריע את החמאס. עזה הפכה למדינה שיש לה צבא וצריך להכריע את המערכה הזו".
גורמים מדיניים טוענים שייתכן מאוד שזמן לא רב אחרי שראש הממשלה בנט ישוב מארצות הברית ואחרי שיחוש את האווירה שם בנוגע לפעולה חריפה יותר בעזה, ישראל תגיב לפרובוקציות של חמאס ביד קשה הרבה יותר.
עם זאת, האווירה המדינית, כשמצרים עומדת בתוקף על רצונה לקדם רגיעה – למרות משברים חוזרים ונשנים שלה מול חמאס והנשיא האמריקני שנושף בעורף – תגרום לראש הממשלה להיכנס למרחב תמרון צר מאוד. נראה שחמאס שוב יוביל את המציאות ולא ישראל. במערכת הביטחון ערוכים לתרחישי תגובה ואפילו לאפשרות של מבצע צבאי. אם יסלים חמאס את המצב, לממשלה לא תהיה ברירה אלא להגיב בתקיפות. בנט, שבעודו שר בממשלת נתניהו הצהיר ש"את חמאס יש להכריע", נאלץ ללמוד בדרך הקשה שכשמגיעים למקום שבו באמת מתקבלת ההחלטה הקובעת הדברים נראים אחרת.