אורית סטרוק
אורית סטרוקצילום: יצחק קלמן

הזוועה בקאבול מזכירה לנו בדרך הקשה, שהעולם מחולק לשניים: מצד אחד האיסלאם הקיצוני הרצחני, בכינוייו וארגוניו השונים (דעאש, טאליבאן, חמאס, חיזבאללה, האחים המוסלמים, ועוד ועוד), השואף לא רק לכבוש אלא גם לחסל באכזריות כל מי שלא מצטרף אליו.

מהצד השני - קורבנותיו. אין אמצע, מי שמדמה בליבו להיות נייטראלי ולברוח מהמערכה - מוצא את עצמו מותקף כקרבן-מועדף. זה משחק-סכום-אפס, שלא מותיר מקום ל"גם וגם". את זה לא אני קבעתי, האיסלאם הוא שקבע את קוד-סכום-אפס הזה.

מי שלא מבין ומכיר את העקרון הבסיסי של האיסלאם, עקרון הג'יהאד, שישב ללמוד אותו ברצינות (כפי שעשינו אנחנו בציונות הדתית, לפני ולקראת ההחלטה בנוגע לרע"מ). מי שלא ילמד בחדרים ממוזגים - ילמד זאת בדרך הקשה: דרך החיים, והמוות! דרך הרצח.

במשחק-סכום-אפס הזה, ממשלת ישראל מתעקשת לשחק משחק כפול, ולדמיין לעצמה שזה אפשרי: מצד אחד לחבק את הקורבנות האמריקאים והאפגאנים ולהזדהות אתם, מצד שני לחבק את רע"מ ומועצת השורא תומכי-הטאליבן. היא מנסה לשגות באשליות שאם תרפד את התנועה האיסלאמית בכסף ושלמונים, תוכל לביית ולאלף אותה, "לאזרח" אותה, להפוך אותה מחיית-טרף לחיית-מחמד.

רש"י בפרשת השבוע על המילים "והתמכרתם שם לאויביך לעבדים ולשפחות ואין קונה" אומר: "אתם מבקשים להיות נמכרים להם לעבדים ולשפחות, ואין קונה - כי יגזרו עליך הרג וכליון". - מילים חזקות כ"כ, ומתאימות כ"כ למחזות-האבסורד להם אנו עדים ביומיים האחרונים: שורה ארוכה של מי שאמורים להיות מנהיגים ציוניים מפרסמים הודעות-אבל כאובות על מותו של מי שהלל ושיבח את טובחי היהודים בתרפ"ט, ותמך יותר מפעם אחת במחבלים רוצחי יהודים בדורנו.

שר החוץ וראש הממשלה החלופי מכתיר את הנפטר בכינוי "נפל בקרב", כאילו אין מדובר בקרב נגד... הציונות, בקרב נגדנו!! שרים וחברי כנסת עולים לרגל אל סוכת האבלים של מי שעלה בעצמו לרגל לסוכות-אבלים של אויבי ישראל.

אם הצד השני היה משחק גם הוא את משחק-העמדת-הפנים הזה - ניחא. אבל הצד השני, יו"ר מועצת השורא, לא מרגיש אפילו צורך להעמיד פנים, חשוב לו יותר להעמיד תלמידים הרבה, ולהבהיר לשומעי לקחו שהטאליבאן מקדם אותנו ל"מודל איסלאמי עולמי חיובי". בלי להתבלבל הוא יורק בפרצופם של המלקקים, המתחנפים, ומשלמי התשלומים גם יחד, ואומר להם את האמת האכזרית שלו.

והם - אוטמים אזניים חזק יותר ומסרבים לשמוע... הם מספרים לעצמם שהעולם הוא לא שחור-לבן, יש גוונים, ולכן אפשר גם וגם. חברים, זה לא העולם של האחים המוסלמים! אתם משחקים באלגנטיות שח-מט, על לוח משחק שבו השחקן מולכם משחק דמקה.

הכללים שלו שונים, ראש מועצת השורא מסביר לכם את זה במילים ברורות: הוא ושומעי לקחו חותרים למודל איסלאמי עולמי, הכסף שלכם (ושלנו) והמילים המתלקקות שלכם לא יזיזו אותו מהדרך. להפך: מי שימצא את עצמו מאבד את הדרך - זה אתם. ומדינת ישראל כולה שאתם גוררים בעקבותיכם.

לכן הממשלה הזו היא ממשלה מסוכנת: היא גוררת את מדינת ישראל לאיבוד דרך, ואם חלילה היא לא תתפרק - דרך האחים המוסלמים תנצח את דרך הציונות.

אבל בינתיים, ראש הממשלה המסוכנת הזו נמצא בוושינגטון, הפיגוע בקאבול שינה לו את הלו"ז, והוא צריך לשנות לו גם את הגישה: נפתלי בנט חייב לתפוס צד, ולומר לביידן: שנינו חייבים לתפוס צד - שנינו יחד בצד של הטובים, ויחד נילחם ברעים. עכשיו כשרואים כמה הם רעים - זו ממש שעת כושר לומר זאת. זה ישפיע על כל מה שארה"ב וישראל יעשו יחד, וגם על מה שימנעו מלעשות.

השאלה אם נפתלי יצליח לעשות זאת כשהוא עצמו נמצא בברית עם תומכי-הטאליבאן, במצב של "כרתנו ברית עם מוות, ועם שאול עשינו חוזה".

נתפלל שכן.