אילוסטרציה
אילוסטרציה צילום: ISTOCK

החזרה לבתי הספר מלווה בחשש גדול מאוד מהפיכת מוסדות החינוך למוקדי הדבקה מחודשים בקורונה. זאת בעיקר לנוכח המפגש האפשרי בין ילדים ועובדי הוראה שאינם יכולים להתחסן לבין סרבני חיסון מקרב צוותי ההוראה.

בראיון לערוץ 7 פורסת עורכת הדין ענת קאופמן, יו"ר הוועדה והפורום לביטוח לאומי בלשכת עורכי הדין, מספר מקרים צפויים ומתייחסת לאפשרות התביעה של מי שנדבק בתרחישים שונים: "יש לא מעט חששות בכניסה לבתי הספר ותביעות יכולות להיגזר מהסיכונים ששם כי ילדים הולכים לבתי הספר חלק מחוסנים חלק לא, חלק נבדקו וחלק לא".

בהתייחס לתביעות האפשריות מדגישה עו"ד קאופמן כי תביעות שכאלה יהיו רק במקרים של נזקים בלתי הפיכים כמו פגיעות בלב או בזיכרון, כפי שאירע בחלק מהמקרים, ולא במקרים של חזרה לשגרה לאחר ימי מחלה אחדים.

"במקרים של נזקים בלתי הפיכים וכאשר ילד יכול להוכיח שהוא נדבק מילד או מעובד שידע שהוא חולה והעלים את זה – ואנחנו שומעים על מקרים של אנשים שמעלימים ברשלנות או יותר מכך את דבר מחלתם – יש מקום לתביעה נגד הורי הילד או המורה או העובד שהיה מודע והדביק. מי שלקח אחריות ולא עמד בהוראות, ולמרות חשש סביר הגיע והדביק, יש מקום לתביעה נגדו".

לבד מהדבקה של תלמידים תיתכן גם הדבקה של עובדי הוראה או צוותי העבודה בבית הספר, ואלה, במידה ונדבקו תוך כדי עבודתם, יכולים להוסיף על תביעת הנזיקין שלהם גם תביעה לביטוח הלאומי כנפגעי עבודה. לזאת מציינת עו"ד קאופמן ומעירה כי "הסיפור לא פשוט, כי ההוכחה שנדבקת במקום העבודה היא לא פשוטה, כי אנחנו חשופים למקומות נוספים שבהם ניתן להידבק, אבל לפעמים ניתן להוכיח שמוקד העבודה היה בעבודה".

באשר להדבקה של תלמידים שאלנו אם הביטוח בו מבוטחים ילדי מערכת החינוך אינו מספיק ועל כך משיבה קאומפן ומציינת כי "מדובר בביטוח מאוד דל של ארבע מאות אלף שקל למאה אחוזי נכות. עשרה אחוזי נכות ייחשבו לתאונה והתלמיד יקבל ארבעים אלף שקלים. לעומת זאת בתביעת נזיקין אם יש עשרה אחוזים ניתן להגיע גם למאתיים ושלוש מאות אלף שקלים".

עוד מציינת קאופמן כי אמנם עדיין אין חקיקה מוסדרת סביב אחריות המעסיקים והמוסדות מאחר ומדובר בתהליך מתגלגל, אך מעצם העובדה שניתנת למעסיק היכולת לפטר עובד שאינו מוכן להיבדק, ניתן להבין את גודל אחריותו למתרחש במוסד עליו הוא ממונה. "אם המעסיק התעלם מאחריותו, לא מינה ממונה קורונה, לא דאג לבדיקות הוא הפר את חובת הזהירות, ולכן יהיה צפוי לתביעת נזיקין".

ומה לגבי פגיעות שיתבררו בעתיד? "לגבי ילדים קל לנו יותר, כי ההתיישנות מתחילה מגיל 18, כך שגם אם יתבררו דברים בעתיד ניתן יהיה לתבוע. לגבי מבוגרים מדובר בשבע שנים מיום ההדבקה,.

"אני ממליצה לא לסיים תביעות כעת ולקבל את הפיצוי, כי יכול להיות שדברים יתבררו בעתיד. בתביעת נזיקין קבלת הפיצוי משמעותה שלא תהיה תביעה נוספת במקרה של החמרה, אבל אם חוששים מהדבקה בבית הספר צריך לקבע את העובדות, איך הדברים קרו, מי היה חולה וכו', אלו עובדות שלא יהיו בעוד כמה שנים. לכן כדאי לפנות לייעוץ משפטי שלפעמים נעזר בחוקר פרטי". על כך מוסיפה קאופמן ומציינת כי במקרה של תביעה לביטוח הלאומי מצידו של מורה או עובד בית הספר ניתן יהיה בעתיד להחמיר את התביעה במידה וישנה החמרה במצבו של התובע.

עו"ד קאופמן
צילום: רמי זרנגר
מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו