ארכיון
ארכיון צילום: דובר צה''ל

בעקבות האירוע הטראגי של נפילת סמ"ר בראל חדריה-שמואלי ז"ל יוצאים לוחמים, בינתיים בודדים, במחאה פומבית נגד הוראות הפתיחה באש הכובלות את ידיהם.

עורך הדין אייל בסרגליק שייצג את אלאור אזריה בעתירתו נגד הוראות הפתיחה באש, מתייחס למגבלות המושתות על לוחמים המתייצבים מול גלי הטרור.

לדבריו המציאות הנוכחית של הוראות פתיחה באש מגומגמות גורמת ל"הססנות וחוסר בהירות של חיילים בשטח. החיילים הם השליחים שלנו להילחם ואין להם את הגב הנדרש כדי להגן על עצמם. חייל לא צריך ללכת עם עורך דין צמוד. הם יוצאים לשטח כדי להגן על חבריהם ועל אזרחים ולא אמורים להיות בחשש בעקבות ירי להגנה עצמית".

על האירוע הקשה בו נהרג סמ"ר חדריה-שמואלי, אומר בסרגליק: "במקרה הזה מחבלים הגיעו לטווח אפס וחיילים חששו לעשות את מה שנדרש על פי הנהלים הקודמים של פתיחה באש, כלומר ירי באוויר, ירי לעבר הברכיים ולאחר מכן ירי על מנת לנטרל את האיום, אבל הם לא עשו את זה כי פחדו מעמידה למשפט, והתוצאה היא חיסול מטווח אפס ללא כל הצדקה. זה מקרה מזעזע שמראה את אזלת היד".

מוסיף עו"ד בסרגליק: "לו הייתי הצבא ולא דעתי הייתה נשמעת כמי שעסק רבות בתחום כי הייתי עוזר ראש מדור חוק ושיטור של הצבא, הייתי בודק היטב את הוראות הפתיחה באש, כי התוצאה של ההססנות היום היא שהמחבלים מבינים שחיילים מהססים לירות והם מתקרבים עד לטווח אפס. התוצאה האופרטיבית צריכה להיות שבמקום שיעמידו לדין חיילים שמוחים על כך שהוראות הפתיחה באש לא ברורות, צריך לעשות בדק בית מעמיק ולחדד את הוראות הפתיחה כדי שיגנו יותר על החיילים ולא יקרה מצב כזה שוב".

בסרגליק מדגיש כי באומרו 'לחדד את הנהלים' הכוונה היא לתקן את ההוראות. "הכוונה היא תיקון הוראות הפתיחה באש. הכוונה היא שחצי קילומטר מותר לחייל לירות באוויר, 250 מטר אפשר לירות לברכיים ובטווח של מאה מטרים כשיש סכנה מוחשית ירי על מנת לנטרל".

"אני מבין גם את החשש של צה"ל שאותם מתפרעים שמגיעים בשביל הפרובוקציה הזו ואין להם חשש מקטילת חייהם, הדבר יגרום לתקרית שתקבל בימה בינלאומית שתראה אותנו כצבא לא מוסרי, אבל שיקול של חיי אדם גובר על הכול, במיוחד כאשר מדובר באנשים שמגיעים כדי לפגע בחיילי צה"ל".

ואולי בכל זאת יש מקום לשיקול הלאומי הכולל של פגיעה מדינית בינלאומית בישראל בעקבות אירועים של ירי ישיר? אולי הדברים יניבו חרמות וסנקציות מדיניות וכלכליות על ישראל? בסרגליק לא מקבל את הטיעון: "עם כל הכבוד, ההנהגה צריכה להנהיג. אני מוכן להסתכן בחרם כזה או אחר ובלבד שחיילים שלנו לא ייפגעו. השיקול של חרמות הוא לא שיקול מול חיי אדם. הוא שיקול בטל בשישים מול חשש לחיי אדם. הצד השני רואה מקשיב ומזהה את ההססנות של הדרג הפיקודי ושל המדינאים, הוא רואה שחיילים לא יורים על מי שמגיע לטווח אפס".

בדבריו מדגיש בסרגליק כי הנחיות ברורות ומגנות יותר על הלוחמים כבר היו בעבר ועמדו במבחן בית המשפט כאשר ברור מהם אירועים שדגל שחור מתנוסס מעליהם, בעוד "כרגע יש דגל של אבל שמתנוסס, ולא זו התדמית שצה"ל או מג"ב או המשטרה רוצים לייצר. אנחנו צריכים לייצר תדמית של הרתעה שמי שתוקף אותנו נעשה את כל שניתן כדי לפגוע בו".

עוד שאלנו את בסרגליק האם אכן הדיון נוגע להוראות הפתיחה באש או שמא הכשל במקרה האחרון היה אחר לחלוטין. לכאורה מצילומי האירוע נראה שהמחבל שהתקרב אל חרך הירי ניצל את העובדה שזווית הנשק לא יכולה להגיע לירי במי שמתקר בצמידות לקיר. בסרגליק אינו מקבל את הטענה: "מיקומי הצלפים מלמדים שניתן היה לירות בו. כל השטח הזה אמור להיות שטח מפורז שלא אמורים להגיע אליו. אף אחד לא הפעיל גם לא מנגנון של הפרות סדר כדי להרחיק את מי שהתקרבו לגדר וכך הגענו למצב של ירי מטווח אפס. לא מדובר בכשל טכני. אף אחד לא אמור היה להגיע לחרך הירי הזה".

ובאשר לעתירה שהגיש בשמו של אלאור אזריה בנושא הוראות הפתיחה באש, אומר עו"ד בסרגליק: "בהכרעת הדין בית המשפט דחה את הטענות שלנו לחשש ממטען או סכין וביקר הרבה מאוד דברים. בגזר הדין בית המשפט קיבל את כל הטענות שלנו וביקר את התנהלות הפיקוד. היה פער גדול מאוד בין השניים. גם בערכאת הערעור קיבלו את הטענות שלנו ודיברו על המשמעות של הוראות הפתיחה באש וחשיבות החידוד שלהן".

"פסק הדין יצר אפקט אלאור אזריה. לצערי חייל מבין היום שאם הוא יירה הוא יצטרך למצוא עורך דין צמוד, וזו בעיה", קובע עו"ד בסרגליק.