עורך הדין חיים בלייכר מנהל מחלקת נפגעי עבירה ונפגעי טרור בחוננו חושף טפח מפעילותו הרחבה של הארגון ומדבר על חשיבות הגעתם של נפגעי טרור ובני משפחותיהם למשפטים של מחבלים.

"כשמגיעים לדיון באולם המשפט יש הרבה פעמים את התוקף שתקף על רקע לאומני ובאולם שמים לב שכל תשומת הלב היא למחבל. עד שנכנסנו לפעילות, בבתי הדין הצבאיים המשפחות לא נכנסו אלא רק המחבל וארגוני השמאל. נוצרה אווירה בבתי המשפט שהשפיעה גם על השופטים עצמם שהם בשר ודם בסך הכל. השופט שומע כל הזמן כמה המחבל מסכן ואחר כך מאוד קשה לו להעניש אותו במלוא חומרת הדין. את הצד של נפגעי העבירה השופט כמעט לא רואה ושומע. אנחנו פועלים כדי שבכמה שיותר שלבים של המשפט יהיו מול עיני השופטים נפגעי העבירה ולא רק המחבל", מסביר בלייכר.

"הרי הקורבן הוא נפגע העבירה ולא המחבל. לעתים זה משנה מהותית לגבי סעיף ההרשעה של המחבל ונתקלנו במקרים שמחבל זוכה מרצח, גם כשהיה ברור שהוא הרוצח ואין אפשרות אחרת מלבד זו. טיפלנו בלא מעט מקרים שלצערנו בהם בתי המשפט לא מאפשרים הרס של בתי מחבלים כולל במקרי הרצח הכי מזעזעים שברור הקשר בין הרוצח והרצח", הוא מוסיף.

אחת הדוגמאות שמביא בלייכר קשורה למשפטם של בני משפחת המחבל שביצע את הפיגוע בברקן ורצח את קים לבנגרונד-יחזקאל וזיו חג'בי הי"ד. "אנחנו מנסים להעצים את נפגעי העבירה שבשירותם אני עובד. במקרה הזה, רפי - אביה של קים - עשה מהפך אמיתי. היו שם סייענים וניסו להציג אותם כמסכנים. אנחנו נלחמנו וערערנו ורפי נאבק בבתי המשפט והכניסו את בני המשפחה לכלא. הדברים הללו מחלחלים לשטח. מחבל צומח בתוך ערוגה של טרור ואסור שהערוגה הזו תמשיך לצמוח".

על תפקידם של עורכי הדין המלווים מטעם חוננו הוא מסביר, "נפגעי עבירה צריכים מישהו שיהיה איתם בבית המשפט, שיתווך להם את הנושא המשפטי. אני יושב עם משפחות שלעתים בפעם הראשונה כשהם שומעים את כתב האישום הם מבינים לראשונה איך באמת נרצח הקרוב שלהם. אלו רגעים מאוד קשים".

בואו להיות שותפים בהוצאת הצדק לאור

בניגוד לתדמית שיש מי שמנסה לייצר לארגון, מספר בלייכר שיש שיתוף פעולה הדוק עם פרקליטות המדינה. "אני בקשר עם הפרקליטות באופן שוטף ואנחנו עובדים יחד איתם. יחסי העבודה טובים מאוד. עובד פרקליטות הוא עובד מדינה ומאוד מקובע להנחיות שלו. לנו אין את ההנחיות הללו ואנחנו יכולים לדרוש דברים נוספים והרבה פעמים אפשר לשבור כך תקרות זכוכית".

בלייכר מבקש להעלות למודעות הציבורית את היחס של מערכות אכיפת החוק לאירועי זריקת אבנים. "אחד הנושאים הכאובים הוא שאזרחי ישראל עוברים זריקות אבנים מדי יום ואלה ממש ניסינות לרצח. אין חקירה מעמיקה של הדבר הזה. הרבה פעמים תיקים כאלה מגיעים לבית המשפט והשופטים בכלל לא רואים את נפגעי העבירה גם אם היו נפגעים. אנחנו מבקשים מהנפגעים לבוא לבית המשפט כדי שהמחבלים יקבלו עונשי מאסר וישלמו פיצויים בסכומים של עשרות אלפי שקלים".

"לצערנו, רוב המקרים של זריקת האבנים לא מפוענחים. המשטרה ביו"ש עובדת תחת הצבא, שעסוק במניעת פיגועים אך לא במיצוי הדין עם הפושעים. אם בשעת האירוע היה מארב שתפס את זורקי האבנים זה טוב, אבל ברוב המקרים הערבים יודעים שאיש לא ירדוף אחריהם או יחפש אותם. אנחנו ממשיכים לדרוש מהצבא לשנות את הדבר הזה ולא נתייאש עד שהוא ישתנה", הוא מוסיף.

בואו להיות שותפים בהוצאת הצדק לאור

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו