לומדים רחוק, מרגישים קרוב

"השנה האחרונה תיזכר בפי כול כשנת הקורונה", כך פותחת ד"ר מיכל שרייבר־דיבון, ראש בית הספר לתארים מתקדמים וראש רשות המחקר במכללה האקדמית לחינוך תלפיות בחולון, בבואה לסכם את השנה. "נגיף הקורונה גרם לאחת מקפיצות הדרך המשמעותיות ביותר שהתרחשה בשנים האחרונות באוניברסיטאות ובמכללות האקדמיות במדינת ישראל – הלמידה המקוונת מרחוק. רוב המרצים בישראל לא היו מנוסים בשילוב טכנולוגיות בתהליך למידה מרחוק והדבר עד היום לא עמד בפני מבחן אמיתי. כיום הלמידה מרחוק היא חלק אינטגרלי ממערכת ההשכלה הגבוהה. המוסדות להשכלה גבוהה התאימו את עצמם למציאות המשתנה וחברי סגל מלמדים את הקורסים באופן סינכרוני ואסינכרוני. המרצים והסטודנטים לומדים אונליין ומקיימים דיונים אקדמיים פוריים דרך הרשת. המעבר ללמידה מרחוק דרש התארגנות מההיבט הטכנולוגי, האקדמי והפדגוגי. אצלנו, במכללת תלפיות שעמדה יפה באתגר הזה, הוקם מערך תמיכה במרצים אשר כלל הן הכשרה והשתלמויות רבות לסגל ההוראה והן תמיכה מיידית בכל בעיה. נבחרו מרצים אחדים שיהיו 'מובילי תקשוב' וביחד הצליחו לתת מענה ולסייע בפיתוח הסגל".

מבחינת הסטודנטים, אומרת ד"ר שרייבר־דיבון, ניכר היה כי בהתחלה היו בלבול וקושי, במיוחד בקרב הסטודנטים החדשים שנכנסו לאקדמיה ללמידה מרחוק ולא זכו לחוות תחילה למידה פרונטלית בין כותלי הקמפוס. "גם כאן המכללה נערכה בהתאם, וברשות דיקן הסטודנטיות ניתנה תמיכה מלאה. בתום שנה וחצי של קורונה אפשר לומר בפה מלא כי מרבית הסטודנטים חשים את היתרונות הגלומים בהוראה מרחוק לצד האתגר העומד בפניהם. הלמידה מרחוק מאפשרת נגישות גבוהה שאינה תלויה בזמן ומקום. היא מאפשרת לסטודנטים לצפות כמה פעמים בשיעורים המוקלטים ולשתף פעולה לא רק עם תלמידים מהארץ אלא גם עם תלמידים מהתפוצות. היא מאפשרת לסטודנט ללמוד בסביבה ביתית בלי לבזבז זמן על נסיעות. ההוראה המגוונת, למידת עמיתים, חלוקה לחדרים לצורך עבודה בקבוצות ומטלות זוגיות - כל אלו סייעו לסטודנטים לא רק ללמוד לימודים אקדמיים ברמה גבוהה אלא גם להכיר את חבריהם למרות שלא היו מפגשים פנים מול פנים בקמפוס המכללה.

ד"ר שרייבר־דיבון מדגישה כי כל האמור לעיל אינו מחליף את הלמידה פנים מול פנים. "אין כמו ההוראה הפרונטלית, המפגש הבין־אישי, האינטראקציות בין המרצה לסטודנטים ובין הסטודנטים לבין עצמם, האווירה האקדמית הסטודנטיאלית - כל אלה חסרים בלמידה מלאה מרחוק, אך אין ספק שאפשר לשלב בין שני סוגי למידה אלו בלי לפגוע ברמה האקדמית של הלימודים תוך ניצול היתרונות הגלומים בכל אחד מהדגמים".

לדבריה, וירוס הקורונה יעבור מהעולם או שנלמד לחיות לצידו. הרפואה תמצא פתרון כזה או אחר. אך הניסיון שנצבר בתחום ההוראה מרחוק לא יסולא בפז. "המחסום המנטלי שעמד לרועץ בפני מורים וסטודנטים כאחד נשבר, וכיום כולם מוכנים יותר ומבינים את היתרונות הגלומים בהוראה מרחוק וכאמור לא רק בשעת חירום. בשנת הלימודים הבאה מכללת תלפיות תשלב למידה בקמפוס פנים מול פנים עם למידה מרחוק, הן בתואר הראשון והן בתואר השני. המועמדים מביעים שביעות רצון רבה משילוב הלמידה מרחוק, ובתואר השני אנו רואים עלייה משמעותית של נרשמים לכל התוכניות. העובדה כי הלמידה תתרחש לא רק במכללה אלא גם מרחוק מאפשרת גם לסטודנטים שמתגוררים רחוק מאוד מהמכללה להירשם ללימודים".

חזון הלמידה במאה העשרים ואחת

"המציאות הנוכחית מקדמת אותנו אל עבר חזון הלמידה במאה העשרים ואחת: למידה תקשורתית עתירת מידע עם אוריינות חזותית, קולית וטקסטואלית באמצעות הכלים הדיגיטליים החדשניים. מכללת תלפיות שדרגה את התשתיות גם בכיתות הלימוד עם התקנת אמצעי מולטימדיה המאפשרים הוראה היברידית בכמה כיתות, ואין ספק כי גם בתום עידן הקורונה הלימודים במכללה כבר לא יחזרו להיות כפי שהיו. הלמידה הפרונטלית בשילוב עם למידה מרחוק סינכרונית ואסינכרונית והלמידה ההיברידית ימשיכו להיות מנת חלקנו".

פרופ' ישראל רוזנסון, נשיא המכללה, מדבר גם הוא על אתגרי השנה המורכבת. "אין ספק שצלחנו את השנה האיומה הזאת בשלום. התמודדנו עם קשיים בהוראה, בשמירת הקשר החינוכי עם הסטודנטיות, בהכשרה נכונה של מורה בישראל המתבצעת בתנאים מאתגרים במיוחד ובסביבה לא אידיאלית בעליל. תפקידו של מוסד להכשרת מורים הוא ליצור סביבה חינוכית ידידותית, מדגימה, מקום המשמש השראה ודוגמה להתמודדות חינוכית. דומה שתלפיות הצליחה להיות כזאת במבחן הקשה של שנת תשפ"א. הסטודנטיות חוו התמודדות שתהיה להן ללקח לחיי ההוראה בעתידן, הן ראו כיצד לא מרימים ידיים. ראו צוות מאמין ונאבק. ברמת המוסד על מגוון מערכותיו האדמיניסטרטיביות והכלכליות, המוסד תפקד באופן יוצא מן הכלל. האווירה הטובה, החמה והמשפחתית שמאפיינת את המוסד בימים כתיקונם נשמרה ותפיסת האחריות ההדדית התעצמה. זאת ועוד, תלפיות נשאה את עיניה למתרחש במערכת החשובה של הכשרת המורים והמחנכים בישראל, ומילאה תפקיד מוביל בתהליכים אלו".

אושרה דויטש, דיקנית הסטודנטים במכללת תלפיות, נזכרת באי הוודאות שריחפה מעל כל חלקה טובה בשנה האחרונה. "השנה שחלפה הייתה מורכבת ומאתגרת. חווינו הרבה עמימות, אי ודאות ובחינת המציאות מחדש תוך כדי תנועה. למדנו כי יש עת ללמידה מקוונת ועת לפנים מול פנים. הכרנו בכך שיש השלכות רבות לכך שעברנו ממצב של למידה, שבו מרבית הקורסים שהתנהלו פנים אל פנים עברו למצב של למידה שמתנהלת ברובה באופן מקוון. השלכות לימודיות, חברתיות, רגשיות. לכן גיבשנו מסמך לתקנון הלומדים אשר מבהיר את התנהלות היחסים בין המרצה לסטודנט ומחייב את כולם לקבל את הכללים שמחילה עליהם המכללה. בעלי התפקידים עובדים בשיתוף פעולה מלא ומשתמשים במונחים אחידים כדי לא ליצור בלבול אצל הסטודנטים והמרצים עובדים בלויאליות ולומדים לחלוק יחד הצלחות וכישלונות. כדי ליצור ולשמר מוטיבציה מתמשכת ללמידה וסביבת עבודה מזמינה ונעימה אנחנו משתדלים להקפיד על תיאום ציפיות בין המרצה לסטודנט כבר בתחילת השנה".

חוזה שמחייב את כולם

הסילבוס שניתן ביום הראשון הוא מעין חוזה המחייב את המרצה והסטודנט כדי למנוע אי נעימויות בהמשך. "יש ציפייה מהמרצה לגלות רגישות לקשיים של הסטודנט בכלל ובעת הזאת בפרט. למצוא את האיזונים בין היחס החם ובין העמידה על הדרישות האקדמיות והמקצועיות. יש שאיפה לגוון את דרכי ההערכה ולא להסתמך על מבחן בלבד. לשם כך נדרשת חשיבה יצירתית וסיעור מוחות המתקיימים בחוגים. לא כל הקורסים מתאימים ללמידה מרחוק ולא לכל סטודנט מתאים ללמוד מרחוק. ישנם סטודנטים אשר מרוויחים מהלמידה ההיברידית ורוכשים מיומנויות של לומד עצמאי. לעומתם יש סטודנטים שעדיין נזקקים לנוכחות דינמית של המרצה ומשוועים לתיווך ולסיוע, להכוונה ולהנחיה. לכן אנחנו דורשים מצלמות פתוחות, כדי ליצור נוכחות ומעורבות של קהילה לומדת. אנחנו מבקשים מהמרצים לקבוע זמן לתקשורת יחידנית וקבוצתית ולעודד את הסטודנט על פי רמתו".

דויטש מציינת כי בדקאנט יש מערך תמיכה המתייחס למוכנות המנטלית־רגשית־פיזית של הסטודנט: הרצאות וסדנאות לפיתוח חוסן נפשי ולהתמודדות עם המצב החדש שהפך לשגרה תוך מתן כלים וסיוע בארגון זמן וניהול סדרי עדיפויות, חניכת סטודנטיות לקויות למידה על ידי סטודנטיות מתוכנית רג"ב (ראש גדול בהוראה). "התוכנית מתקיימת מאותו חוג או מסלול כשראש התוכנית מלווה את הפרויקט מקרוב ומרחוק. ההדדיות הזאת יוצרת חברויות חדשות ומעמיקה את ערך הנתינה כששני הצדדים יוצאים נשכרים. קבינט אגודת הסטודנטים בחרה נציג מכל כיתה אשר הפך להיות מתווך בין הלומדים למרצה. הקבינט פעיל מאוד בזום ובאופן פרונטלי ומקצר תהליכים בהעדר נוכחות פיזית של באי המכללה. הקבינט הוא מעין זרוע של הדקאנט אשר נאלץ להיות בנאמנות כפולה: ייצוג הסטודנטים בפני המכללה וייצוג המכללה בפני הסטודנטים".

מודל חדש של למידה משותפת

הראל יצחקי, מנכ"ל המכללה, מגלה כי אחד הדברים שעזרו להם לעבור את התקופה על הצד הטוב ביותר היה העובדה שבשנים האחרונות, כחלק מתוכנית חומש של המכללה, הושקעו משאבים רבים בהטמעת ההוראה מרחוק והצעדה מתמדת של תהליך ההכשרה והלמידה אל עבר מיומנויות המאה ה־21. "הנחת העבודה שלנו הייתה ששיטת ההוראה המסורתית בכיתה עומדת לשנות את פניה, והמכללה כמוסד שמכשיר את הדור הבא של אנשי ונשות החינוך חייבת להיות נושאת הבשורה בתחום. לכן הטמענו יותר ויותר כלים של הוראה מקוונת ויותר הכוונה של סטודנטיות לשימוש בעזרים דיגיטליים ואנו מתאימים לכך גם את מרחבי הלימוד שלנו בקמפוס".

כך לדוגמה, כחלק מהקונספט של 'קמפוס חכם' שמובילים במכללה קיבלו הסטודנטים לתואר ראשון ושני טאבלט במתנה. "מטרתנו הייתה לעודד את הסטודנטים להיות מחוברים ונגישים ככל האפשר למאגרי המידע והידע האין־סופיים המקיפים אותם, לשתף תכנים ולעודד נוכחות פעילה באתרי הקורסים – לימוד תוסס ומתמשך הפורץ מעבר לגבולות הכיתה ושעות הקורס. העובדה שהיה במכללה צוות ייעודי שעבד באופן קבוע לאורך השנים האחרונות על מנת להבנות את תהליכי העבודה האקדמיים והטכנופדגוגיים סייעה מאוד להטמעת הקורסים המקוונים כבר עם פרוץ המגפה בישראל. הפלטפורמה, השיטה והתהליך כבר היו קיימים, רק קהל היעד הורחב בבת אחת. בפרק זמן קצר ביותר פתחנו אתרי תמיכה והנגשנו למרצים את כל הכלים שאפשרו מעבר חלק מהוראה פרונטלית למרוחקת. במקביל יצרנו בשיתוף עם דקאנית הסטודנטים מנגנון נוסף שמטרתו להעניק מעטפת שלמה של ליווי אקדמי ואפשרות לתמיכה רגשית לסטודנטים, מתוך כוונה לפזר את הערפל ולתת מענה לבעיות שנוצרו בזמן הלימוד והבחינות. לאורך כל התקופה ביצענו התאמות תוך כדי תנועה, זאת כדי שגם למרצים וגם לסטודנטיות יהיו התנאים הכי טובים לעבור את התקופה הזאת בהצלחה".

בקורונה, כך מתברר, אפשר למצוא גם דברים טובים. "אחד היתרונות הגדולים של המכללה הוא המיקום שלה על ציר תנועה מרכזי בסמוך לתחנת הרכבת בחולון. מה שתמיד אִפשר לנו להיות נגישים למגוון רחב של סטודנטים מכל רחבי הארץ במסגרת תוכניות הלימוד השונות שקיימות במכללה", אומר יצחקי. "ואולם, למרות שתמיד היינו נגישים הופתענו לגלות בנתוני הרישום לשנת תשפ"א שהמרחקים מיטשטשים עוד יותר לנוכח העובדה שרוב הלמידה מתבצעת כעת מרחוק. אתגר ההוראה המקוונת זימן לנו אפשרות חדשה להיפתח לאוכלוסיות מרוחקות במיוחד, ואנחנו בהחלט רואים בכך שההשכלה הגבוהה הופכת להיות נגישה לכל אחד ובכל מקום דבר מבורך מאוד".

סטודנטים לוקחים אחריות

הרב ד"ר משה רחימי, ראש בית הספר לחינוך במכללת תלפיות, מבקש גם הוא לראות את היתרונות שבמעבר ללמידה מרחוק. "בזכות אילוצי השעה הסטודנטית למדה לקחת אחריות על הלימודים שלה. התקופה עזרה לה לפתח כישורי למידה עצמאית, מה שמוביל לפיתוח חשיבה עצמאית - שזה דבר נפלא", הוא קובע. "אם בעבר סטודנטים היו רגילים לשמוע מה שאומרים להם ולעשות הכול יותר על אוטומט, הרי שעכשיו מתגלה הרבה יותר יוזמה, בכלל בכל מקום שבו יש סטודנטים. זוהי גם ההזדמנות שלהם לשפר את מיומנויות ניהול הזמן שלהם. אם בעבר נדרש ניהול זמן נכון ומדויק, הרי שעכשיו זה עוד יותר מתחדד. יש הרבה יותר אקטיביות ופחות פסיביות וקבלת הדברים כמו שהם".

"ברור שגם בעבר הייתה יוזמה של תלמידים וסטודנטים, אבל בשנה האחרונה גדל העניין של האחריות והצורך בניהול זמן נכון", הוא מבהיר. "כמובן שגם מבחינה פדגוגית ראינו יופי של התקדמות. ככל שהתמדנו בקדמה הטכנולוגית בלמידה החדשה כך היא הניבה פירות יפים שלא הכרנו בעבר בעולם החינוך. בעזרת המחשב יש פעולות טכניות פדגוגיות שאי אפשר ליישם בכיתה רועשת. ספציפית בהוראה המציאות החדשה בנתה חוט שדרה מקצועי ותחושת מסוגלות כמורה בהמשך. הסטודנטית של היום מגיעה לעולם ההוראה עם חוט שדרה, חותם משלה וזהות מקצועית חדה יותר. עם זאת, לא נתעלם מהעובדה שיש כאלה שזקוקים יותר לאינטראקציה הבין‏־אישית ולא כל סטודנט חווה את החיוניות שבעניין. לכן, לצערי, יש סכנה שאחוז הנשירה של מורות חדשות בעוד שלוש עד חמש שנים יהיה גבוה מהממוצע. לחלק מהן המצב ותוצאותיו לא העניק חוסן מקצועי. כמובן שזה בהתאם למה שקרה בכלל בעולם החינוך, ולכן אני מעריך שיש יותר פוטנציאל לנוער נושר בהמשך. זאת הסיבה לכך שאני קורא למכללות ובכלל למשרד החינוך להיות ערים לכך ולתת את המענה המתבקש".

בני בהגון, ראש המכללה וסגן הנשיא, טוען כי "על מורים לא מהמרים. כדי להגיע לתוצאות טובות בחינוך, צריך מורים טובים מאוד ואפילו מצוינים. לכן הכול מתחיל ונגמר בהכשרה. כשם שרופא טוב צריך אחר כך להמשיך ללמוד, כך מורה טוב צריך להמשיך בהשתלמויות אחרי ההכשרה. אם ההכשרה טובה אפשר מדי פעם להחליף את הסוס שאתה רוכב עליו, ובמקרה שלנו - את שיטת ההוראה", הוא אומר בנחרצות. "השנה לימדה אותנו שיטות חדשות. אנחנו מאוד מאמינים בחברויות, בסוציאליזציה שבין אנשים, והנה הגיעה הקורונה והפרידה בין האנשים. בסיטואציה הזאת היה צריך למצוא סוס חדש לרכיבה עליו להוראה בדרך שונה. איך נערכים לזה? מוצאים את הדברים הטובים שיש בלמידה אינדיבידואלית ומשלבים את זה בצורה נבונה בלמידה קבוצתית. בעיניי, זום עם אופי הרצאתי אינו תועלתי. צריך לדעת להיכנס לחדרים ולהפעיל את הסטודנטיות אישית וקבוצתית".

ובכל זאת, מה היית לוקח מהשנה הזאת לשנה הבאה?

"את הלמידה האינדיבידואליסטית. ללמד את המורה איך להפעיל את התלמיד שלה בעתיד. כרגע היא בעצמה פרח הוראה, היא עדיין תלמידה, וצריך לדעת איך ליצור את הקשר שלה עם התלמידים כשהיא תהפוך להיות מורה. היא צריכה להפנים שאת התהליכים שהיא עוברת היום היא תצטרך ליישם בשנים הבאות. אני רוצה לתת לסטודנטית את ההרגשה שהיא במרכז והיא שתעמיד כל תלמיד במרכז. זאת שאיפה חינוכית נהדרת, לשים דגש על האינדיבידואל. השנים חולפות וזה מתפספס, ודווקא עכשיו מייחסים לזה חשיבות".

מחשבים מסלול מחדש

ד"ר טובה קוטינסקי, ראש מינהל הסטודנטים במכללת תלפיות, מסכמת את השנה עם זווית מעניינת וחדשה. "בשנה הזאת ראינו גידול במספר המתעניינים בהוראה, מה שהביא לזינוק משמעותי במספר הנרשמים. זה חזק במיוחד בהסבות אקדמאים. בשיחות עם סטודנטים הבנו שני דברים: שהרבה אנשים במשק יצאו לחל"ת, חיפשו את עצמם מחדש ומצאו שהחינוך הוא מקצוע יציב שתמיד מבוקש - כי בתקופת הקורונה היו צריכים יותר תומכי הוראה, מורים להוראה בקפסולות וכדומה. הדבר השני הוא שהורים רבים ראו את ילדיהם לומדים בזום, צפו מהצד באינטראקציה שלהם עם המורים ועם תוכניות הלימוד, מצאו שיש נושאים שמעניינים גם אותם בלימודים ורצו להיות חלק ואולי לעשות זאת קצת אחרת ולתרום למערכת החינוך. זה מה שהביא לגידול המשמעותי במספר הנרשמים".

נושא נוסף שד"ר קוטינסקי מתייחסת אליו בהקשר של השנה הזאת הוא המענה לסטודנטים שהפך להיות סביב השעון. "כשמגיעים פחות ופחות למכללה התקשורת עוברת למייל ולווצאפ, מה שגורם ליותר זמינות מצד הסגל שלמעשה עונה לסטודנטים בכל רגע ביום. פתאום אין מרחב גיאוגרפי מגביל. זה אומנם דרש מהסגל המנהלי עבודה יותר מאומצת ואינטנסיבית, אבל זה העניק מענה נהדר לסטודנטים שהיו לחוצים יותר בגלל הקורונה. זה משהו שמייחד את מערכת החינוך כולה בשנה שחלפה - ההבנה שצריך לתת מענה גם מעבר לזמנים הקבועים. אנחנו הקפדנו על זה באופן מיוחד".