פרופ' חיים סוקניק, נשיא המרכז האקדמי לב
פרופ' חיים סוקניק, נשיא המרכז האקדמי לב צילום: באדיבות המצולם

הקורונה שנכנסה לחיינו לפני כשנה וחצי שיבשה בבת אחת את מסלול החיים השגרתי. איש לא דמיין שנגיף קטן כל כך שנעלם מעיני בשר ודם יכול לגרום למהפכה גדולה כל כך ולריחוק חברתי גדול עוד יותר. פרט למקומות העבודה שהיו הנפגעים הראשיים מהמצב החדש שנוצר, גם מערכות החינוך נאלצו בתוך זמן קצר להסתגל ללמידה מקוונת מרחוק, דבר שלא כל המוסדות נערכו אליו מבעוד מועד כדבעי. למרות זאת, במרכז האקדמי לב התגברו על מרבית הקשיים והצליחו ליצור סדר יום לימודי.

"אצלנו במרכז האקדמי לב ראינו שכל הצוות, הן הצוות הניהולי והן צוות ההוראה, התגייסו ועבדו קשה כדי להגיע לתוצאות טובות", מספר פרופ' חיים סוקניק, נשיא המרכז האקדמי לב. "אנחנו במצב טוב, בצמיחה ניכרת, והרישום לשנה הקרובה ברוך ה' גבוה". גם הביקוש לבוגרי המרכז האקדמי לב בשוק הישראלי נותר גבוה. "אנחנו מרגישים שהביקוש לבוגרים שלנו נותר גבוה, ואנחנו גאים בסטודנטים על כך. הביקוש חזק במיוחד במחלקות שלנו שהן בין הגדולות ביותר במדינת ישראל כמו מדעי המחשב וסיעוד".

לצד המחמאות פרופ' סוקניק מגדיר יעדים. "יש נושאים רבים שצריכים לבחון אותם, כמו למשל האפקטיביות של ההוראה בזום. מצד אחד בחלק מהמקצועות ניתן לבחון את האיכות של ההוראה בזום, מפני שבסוף השנה מתקיימים בהם מבחנים ארציים כמו בסיעוד, בהנדסה ובחשבונאות. התחושה שלנו שעם כל מה שהתאמצנו, בלי הוראה פרונטלית והחוויה של הביחד באופן קבוע כן הפסדנו משהו בכך. המשפחתיות הייתה נקודה חשובה במרכז האקדמי לב, ולבינתיים קשה לשמור עליה. למשל השנה לא ברור לי שנוכל להעביר לסטודנטים החדשים את אותה תחושה של משפחתיות. לדעתי זה ייקח יותר זמן. יחד עם זאת, אני בטוח שבסופו של דבר נתגבר על זה. אנחנו והסטודנטים שילמנו מחיר על הריחוק שעברנו בשנה הנוכחית, כולנו מרגישים זאת ובעזרת ה' נצא מהמשבר".

פרופ' סוקניק מספר כי האתגר הכי גדול בעיניו היה של הסטודנטים מהמכינה לאקדמיה. "יש לנו מכינה אקדמית גדולה, שאליה מגיעים אנשים שרוצים להיכנס לאקדמיה אך אין להם רקע לימודי מתאים. אנחנו שמחים שאנחנו יכולים לעזור להם, אבל דווקא הם שילמו מחיר גדול, כי הם צריכים את ההדרכה וההכוונה של המנטורים שלנו ויותר קשה לעבור את המכינה בזום. מדובר היה באתגר לא פשוט".

קול של תורה באקדמיה

לדברי פרופ' סוקניק אין תחליף לחוויה של הביחד. "בית המדרש של המרכז האקדמי לב פעל בזכות מאמצים גדולים של הר"מים ליצור בית מדרש, אבל לא היה ניתן להיכנס ולשמוע את קול התורה וזה היה קשה. ברוך ה' בחודש אלול זכינו להיכנס לבית המדרש ולשמוע קול של תורה, פשוט תענוג לראות מאות חבר'ה שיושבים כל בוקר ולומדים תורה בצורה רצינית. הר"מים ניסו לשמור על קשר עם התלמידים בשנה וחצי שחלפה, ניהלו שיעורים בזום ובפרקי זמן שהיה אפשר גם הכניסו פעילויות חברתיות, אבל בסופו של דבר אין תחליף לחוויה של הביחד ולשיח שקורה בין התלמידים ובינם לבין הרבנים. לאט לאט אנחנו מתרגלים בצורה בטוחה וחכמה למצב החדש, מקפידים על התו הירוק והמסכות ובעיקר מקווים לחדש ימינו כקדם".

איך עברה עליך השנה כנשיא?

"ההתנהלות שלנו הייתה מסובכת בגלל חוסר היכולת לתכנן, האי־ודאות עושה את שלה ואי אפשר להכחיש זאת. התכנון נהפך לטווח של ימים ושבועות ולא של חודשים ושנים. ומצד שני, לאחר ההכשרה של הצוות למציאות החדשה, שיחות הזום עבדו מצוין. המתכון להצלחה הוא עבודה עם אנשים בעלי מוטיבציה גבוהה שעובדים בצורה יעילה. ברגע שמכירים זה את זה וממוקדים מטרה בישיבות דרך הזום התוצאות מאוד אפקטיביות. אם נסכם את נושא הניהול, מלבד האי־ודאות הכול הלך בסדר גמור ואין שום בעיות מיוחדות".

מי שדאג לסטודנטים לאורך כל השנה ובעומק כל האתגרים הוא אלי שלמן, סמנכ"ל וראש אגף מנהל הסטודנטים במרכז האקדמי לב. "בסופו של דבר אנחנו משרתים את הסטודנטים ונמצאים בגללם", אומר שלמן. "הם עברו את הקשיים העיקרים בכל ההתמודדות הזאת של הקורונה ובפרט הלחצים בתקופת המבחנים. צריך לתת להם את הכתף והעזרה המקסימלית שאנחנו יכולים ובעזרת ה' שיצליחו".

שלמן לא מדבר גבוהה גבוהה, הוא היה לצידם של הסטודנטים כל השנה. "השנה הייתה שנה מאוד מאוד מורכבת", הוא פותח בווידוי. "היא התחילה עם סמסטר ראשון שנלמד בזום, כולל מבחנים. לא היה פשוט להתאים את כל המערכת לקונספט הזה. והכי חשוב: מבחינת הסטודנטים אולי היה נוח במידה מסוימת להיות בבית ולא להגיע לכל שיעור פרונטלי, אבל מבחינת הרמה האקדמית אין ספק שיש פערים והבדלים בין הלימוד הפרונטלי ובין הלימוד בזום. אנחנו בהחלט רואים פערים לעומת שנים שעברו וראינו זאת במורכבות בבחינות", הוא קובע.

מעבר פרונטלי מאתגר

שלמן מציין כי בסמסטר השני חל שינוי והחלו להתקיים מבחנים פרונטליים. "אף על פי שרוב כיתות הלימודים היו בזום, המעבר למבחנים הפרונטליים היה מאתגר. ברגע שהלימודים בזום והמבחנים פרונטליים, לסטודנטים קשה יותר לעבור ממודל אחד למודל אחר. כרגע בסמסטר קיץ התחלנו את שנת הלימודים פרונטלית ואנו מחכים לראות מה יקרה אחרי החגים. חשוב לציין: גם המבחנים הפרונטליים היו אתגר לא פשוט מבחינה לוגיסטית, וגם מבחינה אקדמית מול הסטודנטים. בנוסף לכך במבחנים הפרונטליים היו מבודדים וחבר'ה עם קורונה, והיה צריך לתת מענה גם למקרים אלו".

במרכז האקדמי לב לומדים מאות סטודנטים מחו"ל, נתון אשר השפיע על ההתנהלות בשנה החולפת. "יש לנו מאות סטודנטים מחו"ל שלא הצליחו להגיע ארצה בגלל המגבלות. חלקם רצו להגיע ממדינות אדומות והדבר היה אתגר מבחינתנו. היינו צריכים להעלות סטודנטים לוועדת חריגים כדי לתת מועדים נוספים או מבחנים בצורה מקוונת".

לא רק מועדים חדשים, המרכז האקדמי לב התמודד עם מגורים קבועים של סטודנטים נשואים, סטודנטים מחו"ל או סטודנטים שמסיבות אישיות המעונות הם הבית הראשון שלהם. "מכיוון שיש לא מעט סטודנטים שהבית שלהם זה הקמפוס, הפעלנו פה מערכת לא פשוטה במעונות. השתדלנו שחיי המעונות לא ייפסקו. ואכן, לאורך כל הדרך היו כאן סטודנטים גם כשהקמפוס היה סגור, תוך ניהול מאוד מורכב של הסיטואציה".

המרכז האקדמי לב הוא מוסד לימודים תורני. איך תחזקתם את הרוחניות בשנה החולפת?

"בית המדרש ספג זעזוע, במיוחד כשחלק מהשנה הלימודים האקדמיים היו בזום אז בית המדרש נאלץ להתאים את עצמו לכך. הדבר פגע בדנ"א של המרכז האקדמי לב, אשר כולל בתוכו גם את המדרשה של מכון טל, מקום שיש בו המון לימודי הקודש. בימים כתיקונם מדובר באחד מבתי המדרש הגדולים בציונות הדתית עם קרוב ל־500 סטודנטים שלומדים בו יום יום. לכן כשלא היה קמפוס זה היה אתגר עוד יותר גדול ולא פשוט. באלול התחלנו לימודים פרונטליים, ובינתיים זה מחזיק מעמד, מה שנקרא. אנחנו מאוד מקווים שאחרי החגים העסק יירגע בזכות החיסונים". האתגר של בית המדרש מורכב שבעתיים במרכז אקדמי לעומת עולם הישיבות. "בישיבת הסדר עושים שלוש קפסולות והכול נגמר בכך, ואילו אצלנו מדובר בחצי יום לימודים וחצי יום קודש, כך שיש כיתות בקודש ויש כיתות באקדמיה, והסטודנטים מתערבבים זה עם זה ואי אפשר לעשות קפסולות".

וירטואליות חיובית

לצד האתגרים, שלמן מבקש לראות גם את החיובי בכל הסיפור. "מדינת ישראל נמצאת בתקופה לא פשוטה. בעבר כשהיו מבצעים ומלחמות הכול הושבת פחות או יותר. כעת כל המוסדות האקדמיים מצאו פתרון בדמות זום ופלטפורמות אחרות, כדי שאם חס וחלילה יהיו אתגרים כאלו ואחרים אנחנו נהיה יותר מוכנים. אמרו שייקח שנים עד שיעשו לימודים וירטואליים, אבל בקורונה לא הייתה ממש ברירה ובמהלך של שבועות, עם עקומת למידה די תלולה, הגענו מהר מאוד למודל וירטואלי. אומנם אני לא חושב שמבחינת הרמה כדאי שיהיו רק לימודים וירטואליים, אבל בהחלט מדובר בעוד כלי מאוד חיובי שקיבלנו".

תחום נוסף שבו יש פריחה לאחרונה הוא עולם השידוכים. "בזכות מיזם השידוכים המדהים 'שגרירים בלב' התחתנו כבר עשרות רבות של זוגות. הקורונה עשתה ברקס קל, אבל דווקא בשבועות האחרונים יש מבול של אירוסין וחתונות, כמה עשרות. חסד גדול הסיפור הזה".

מה היעדים שלך לשנה החדשה?

"אנחנו תלויים במה שקורה בעם ישראל וממתינים לראות מה יקרה אחרי החגים. אנחנו מסיימים סמסטר קיץ גם בבית המדרש וגם בלימודים בצורה פרונטלית, למעט קורסים אחדים שהרקטור אישר לפלטפורמת זום מסיבות שונות. נעשה כל מאמץ כדי שבשנת הלימודים הקרובה יהיה לימוד פרונטלי על פי התו הירוק. יחד עם זאת, כחלק מהמוסדות האקדמיים במדינת ישראל אנחנו כפופים להנחיות של המל"ג ומשרד הבריאות ונפעל בהתאם להנחייתם".

לקראת השנה החדשה מבקש הנשיא פרופ' סוקניק להסתכל במבט אמוני על העבר, ההווה והעתיד. "קטונתי להבין את התוכניות של הקב"ה, אבל המטרה שלנו היא להמשיך לעשות דברים טובים. ההגדרה שהכי מדברת אליי לגבורה היא אדם שרואה אתגרים וזה לא מרתיע אותו, הוא לא מתייאש. לעצמו הוא אומר: אני יכול להתגבר, גם אם אני לא בדיוק יודע איך. הקב"ה מצפה מאיתנו לעשות את כל המאמצים ובסופו של דבר הוא נכנס לתמונה ועוזר לנו אם נתנו את המקסימום. אני מאמין בדברי חז"ל שברגע שיש מסירות נפש הקב"ה נכנס ועושה ניסים. אנשים שעובדים קשה הקב"ה יעשה להם את הניסים כדי שהתוצאות שלהם ימשיכו להיות תוצאות טובות".

לדבריו, שנת השמיטה הקרבה מסוגלת לסייע לנו לצאת מהפלונטר שאליו נקלענו בשנה וחצי האחרונות. "כמו שהתורה אומרת לנו שיש מחיר שעם ישראל משלם על אי קיום שנת השמיטה, חשבתי לעצמי שהשמיטה היא הזדמנות לצאת מהפלונטר של הקורונה. הברכה שהיא מסוגלת להביא יכולה להוציא אותנו מכל התסבוכות שאנחנו מוצאים בהן את עצמנו. חשבנו שעד סוף תשפ"א נסיים עם הקורונה ועם הבעיות שלה, אבל כפי הנראה עוד לא הגענו למנוחה ולנחלה. אני מתפלל שנזכה לראות את הפתרון לקורונה ואולי שנת השמיטה תביא את ההזדמנויות שיגרמו לנו לצאת ממנה".

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו