דורון שפר
דורון שפר צילום: גילי גהוזי - בשמחה

התחלה // רמת אפעל. "רוב ילדותי הייתה שם, שכונה בורגנית, מעין חממה. ילדות שזכורה לטוב".

אבא // ישעיהו שי שפר, סוחר בבורסת היהלומים, איש עסקים ונדל"ן. "איש עשייה שאכפת לו ולוקח אחריות. יש לו נקודת אמת מאוד חזקה. מסמל יותר את מידת הדין והגבורה".

אמא // יעל שפר. שנים רבות עבדה כעורכת דין, כיום בפנסיה. "אישה של נתינה וסבלנות, הקשבה ושלום. מסמלת יותר את מידות החסד והאהבה. הגם שהם לא מוגדרים דתיים, הם מלאים במצוות ובמעשים טובים. ביחד ובנוכחותם הם עוזרים לי למצוא את הקו האמצעי, את האיזון שמסמל את מידת התפארת והרחמים".

אחים // השני מבין ארבעה אחים. לפניו אח בכור ואחריו שתי בנות צעירות ממנו. "כל אחד הוא עולם ומלואו. ברוך ה' יש לנו מערכת יחסים טובה ובריאה".

חלום שנגוז // בבית הספר היסודי למד ברמת אפעל, משם המשיך לתיכון חדש בתל אביב ולאחריו התגייס לצבא. "בגיל 16 עוד היו לי חלומות להגיע לקורס טיס, אך המציאות טפחה על פניי. הייתה לי מחלת הנשיקה שבעקבותיה קבעו לי פרופיל 45, מה שהוריד מהפרק את חלום הטיס".

טירונות משעשעת // לבסוף התגייס כספורטאי מצטיין עקב היותו שחקן נבחרת ישראל בכדורסל, כשהכדורסל כבר הפך להיות מרכזי בחייו. "עשיתי טירונות של בעלי כושר מוגבל בעקבות הפרופיל שנקבע לי שנתיים קודם לכן, למרות שכבר הייתי ספורטאי מצטיין. זה היה שילוב משעשע ויוצא דופן. את רוב השירות הצבאי ביליתי על מגרשי הכדורסל".

ספורטאי צעיר // כבר מגיל צעיר אהב משחקי כדור והשתתף בחוגי ספורט למיניהם. בגיל 16 חלה עליית מדרגה. "מאמני קבוצות שונות החלו לחזר אחריי כדי שאצטרף לשורותיהם. התחלתי לשחק בקבוצה של רמת אפעל, משם עברתי לגבעתיים, ואז הגיעה ההזמנה להצטרף לנבחרת ישראל לנערים".

שווה בין שווים // במסגרת נבחרת ישראל לראשונה בחייו שיחק באליפות אירופה והתחרה נגד השחקנים והקבוצות הטובות ביבשת. "התחריתי מולם כשווה בין שווים. לפני שעמלתי והשקעתי במשחק, הבנתי שקיבלתי מתנה וכישרון שהתברכתי בו ושכדאי לנסות לממש אותו ולראות לאן הכדור הזה יתגלגל".

גביע המדינה // את הקריירה הרשמית התחיל תוך כדי השירות הצבאי, כאשר הצטרף לקבוצת הפועל גליל עליון. "אלה היו שלוש השנים המקצועיות הראשונות שלי", בהן זכה בגביע המדינה ובאליפות היסטורית.

מעבר לים // התחנה הבאה הייתה קבוצת קונטיקט האמריקנית. במשך שלוש שנים ברציפות זכתה הקבוצה שלו באליפות ה'ביג איסט'. עם חזרתו לארץ עבר לשחק במכבי תל אביב.

פורש בשיא // אחרי ארבע שנים במכבי תל אביב חש תחושת מיצוי, הודיע על פרישה מעולם הכדורסל והחל במסע רוחני מעמיק שהוביל להודו ולדרום אמריקה. שנה וחצי לאחר הפרישה התברר לו כי הוא חולה במחלת הסרטן, מה שהוביל לשינוי כיוון, בעיקר באורח החיים. "הרבה דברים לא בריאים שליוו אותי עד אז עצרתי, שאלתי, בחנתי ושיניתי. כמו הרגלי תזונה, התמודדות עם מתחים, לחצים, עומסים ופחדים, פעילות גופנית, אמונה וביטחון – בכל מיני רבדים: פיזיים, מנטליים, נפשיים ורוחניים".

חזרה למגרש // אחרי ההחלמה ושנתיים וחצי אחרי הפרישה חזר לכדורסל, הפעם לקבוצת הפועל ירושלים. בסיומה של שנה שבה הוביל את הקבוצה לזכייה היסטורית בגביע היול"ב הודיע בשנית על פרישה מהענף.

שנה בישיבה // לאחר הפרישה מעולם הכדורסל החל בתהליך מואץ יותר של כניסה לעולם התורה והמצוות והלך ללמוד בישיבת 'אשרי האיש' בשכונת בית וגן בירושלים. לאחר שנה הודיע על חזרה נוספת ואחרונה אל הכדורסל המקצועי כאשר חתם על חוזה לעונה בקבוצת הפועל גליל עליון, שבה התחיל את קריירת המשחק שלו.

משחרר // התכנון היה להמשיך לשחק, אך מסובב הסיבות החליט שהקבוצה שבה תכנן לשחק נסגרה באופן פתאומי, ונסיבות נוספות הובילו לכך שבתחילת העונה הוא נשאר בלי קבוצה. "היום אני יכול לראות את זה בעיניים של השגחה, שהגיע הזמן לשחרר את פרק הכדורסל המקצועני בחיי וזה לא היה קל".

תשובת המשקל // "במשך שנים הייתי בתוך מציאות מאוד אינטנסיבית, ועם כל הכבוד והברכה שהמשחק הביא לחיי, זאת הייתה מציאות לא קלה. באיזשהו מקום הייתי צריך לשבור את ההגה לצד השני. להרפות, לשחרר ולדאוג למזון לנפש ולנשמה, לחוות דברים בלי שבוחנים אותי על כל צעד ושעל. זאת הייתה תשובת המשקל, שהייתה טבעית ונכונה בשבילי".

סדנאות כדורסל ודמיון מודרך // מאז הפרישה האחרונה פתח יחד עם רעייתו מרכז בשם 'היולי' במושב אמירים בגליל, שבו הם מתגוררים. "המקום נועד לתת מזון טוב לנפש, לגוף ולנשמה. גם מטפלים, גם מרצים וגם מעבירים סדנאות. יש לנו מקום שמכיל קבוצות קטנות שמגיעות כדי לעצור, להתמסר, לעבור תהליכים ולקבל ערך מוסף ותוכן גשמי ורוחני כאחד. מזון בריא וטבעי, סדנאות יוגה ודמיון מודרך, תיקון הנפש, ערכים ועבודת המידות, התמודדות עם משברים, לקיחת אחריות, שיתוף פעולה, עבודת צוות ומציאת האיזון בחיים, התבוננות והתבודדות, כמו גם סדנאות כדורסל והרצאות בנושאים מגוונים".

החצי השני // טליה. "אחרי שחזרתי מהפרישה הראשונה למכבי תל אביב, גרתי בבניין ליד הים והיא עבדה במסעדה באותו מתחם. נפגשו עינינו ומאז אנחנו יחד. הייתי כבר בתהליך רוחני והיא עברה מסע משלה, דרך לימוד באוניברסיטה על יהדות. דווקא היא הכניסה הביתה את ארון הספרים היהודי והאיצה את הדרך בחזרה למקורות ולשורשים. היום אנחנו עם חיים בבית עם גינה, ילדים, כלבים וחתולים, מוקפים בשפע של ירוק ואוויר הרים".

הנחת // חמישה ילדים. אורי – חיילת (19 וחצי), גבריאל (16 וחצי), מיכאל (15 וחצי), ידידיה־ישראל (12 וחצי) ויערה (11).

אוטוביוגרפיה // לפני שנים אחדות הוציא לאור ספר אוטוביוגרפי בשם 'ענני' ובעקבותיו ספר נוסף בשם 'משחק החיים' ובו אוסף סיפורים קצרים על עולם הכדורסל, בדגש על מסרים חינוכיים ערכיים ומעצימים, בנוסף לחיבורים בין הגוף לנפש, החומר והרוח, עולם התורה ועולם הכדורסל.

סיפור חיים // בנוסף לספרים הוא מעביר לא מעט הרצאות ושיחות לקהל מגוון בארץ ובעולם, על סיפור חייו מעולם הכדורסל, דרך המחלה ועד לחזרה בתשובה. "פעם אמר לי מישהו שצריך לשים לב שהקושייה לא תעלה על התירוץ. נכון שיש משהו מאוד חזק ומסנוור בעולם הפרסום והתהילה, אבל בסוף אני מביא משהו אחר שהוא הרבה יותר חשוב ויקר ועמוק מהסלים שקלעתי. אנשים מרגישים שיש בי משהו יותר שלם ויותר שמח בחלקי, וזה כמובן לא סותר לשחק כדורסל, העניין הוא איך לעשות את הדברים, עם איזו דעת וכוונה. אני מאמין שככל שהתהליך שלי יותר אותנטי ומוביל אותי למקום יותר טוב, בריא, מאוזן ושמח, זה המסר שיעבור הלאה".

אם זה לא היה המסלול // "אז זה לא הייתי אני. היום אני מבין ומוקיר גם את העבר עם הטעויות והנפילות שהביאוני עד הלום. משתדל ללמוד איך לגדול מהמשברים ומהעבר, ובעיקר משתדל לשמוח בחלקי ולהמשיך להוסיף ולשאוף לממש את ייעודי".

במגרש הביתי

בוקר טוב // "בשעות הראשונות של הבוקר אני משתדל לתת מזון טוב לגוף, לנפש ולנשמה. אם זה יוגה, טבילה, תפילה, לימוד תורה והתבודדות. אני מנסה למשוך את הבוקר כמה שמתאפשר עם היסודות האלה, שמיטיבים איתי בהמשך היום ובכלל. לאחר מכן, יש תקופות שאני עסוק בכתיבה של המשך הספרים. זה גם תלוי בפעילויות שמתקיימות אצלנו במרכז. מפגשים אישיים עם אנשים שמגיעים או עם קבוצות שמגיעות לסדנאות. אני עושה גם פעילויות ומפגשים חינוכיים ומעצימים בכדורסל לבר מצוות, לבני נוער ובכלל. חוץ מזה כמובן יש בית עם ילדים, בעלי חיים וגינה. לעובדה ולשומרה. אין רגע דל".

פלייליסט // "אני אוהב מגוון רחב של שירים. בשנים האחרונות אני מתחבר לקולות החדשים, כמו ישי ריבו, עמיר בניון, נתן גושן, נרקיס, אמיר דדון, שולי רנד, יובל דיין, אביתר בנאי, עקיבא ואחרים. לתחושתי הם מבטאים יותר מהכול את רחשי הלב וכמיהות הנשמה של הדור. ישי ריבו הוא ממש בחינת שופרו של משיח".

השבת שלי // "בעיקר מנוחת הנפש, מקור להתחדשות, התבוננות, התבודדות, משפחתיות, קהילה, תורה, תפילה וכל הדברים הטובים שזכינו ואנחנו זוכים להם".

דמויות מופת // "לאורך השנים נוכחות בחיי הרבה דמויות גדולות שמאירות לי את הדרך ואני זוכה לטעום, ללמוד ולהתחזק מהן, אבל יותר מכולם מתנוצצת בחיי דמותו של דוד המלך".

מפחיד אותי // "לא לממש את הייעוד שלי".

משאלה // "גאולה. נשאר רק לפתוח את העיניים ולראות שהכול מוכן. בארץ ישראל יש שפע שלא היה כמותו אלפיים שנה, חסרה רק הדעת הנכונה, היושר, הערבות ההדדית, אהבת חינם. ברגע שנבחר בחיים, בעזרת ה' נתעורר מהחלום ונגלה שהגאולה כבר כאן. היינו כחולמים".

כשאהיה גדול // "נחיה ונראה".

yosefpr@gmail.com

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו