אלכס נחומסון
אלכס נחומסון צילום: אוריאל גיל

נפילתו של לוחם מג"ב סמ"ר בראל חדריה שמואלי הי"ד הינה תקלה תכנונית/מבצעית קשה. התקלה הזאת איננה נקודתית, היא נובעת מתפישה שגויה של מהות האויב ומהות הסיטואציה המתמשכת לאורך גבולנו עם רצועת עזה.

מעבר לכאב על נפילתו של לוחם מג"ב סמ"ר בראל חדריה שמואלי ז"ל יש לראות באירוע העצוב הזה סימפטום למתודיקה שנתפרה על בסיס תפיסה שגויה של המציאות ובלבול מונחים: האויב כבר אינו אויב ודמוקרטיה קיימת גם בשדה הקרב.

שורש המחדל הוא באבחון שגוי של האויב, למרות הניסיון המצטבר, למרות המודיעין הברור גובשה תפישה שהצבא עומד בפני "הפגנות" שעל פי המקובל "במדינות דמוקרטיות" הטיפול בהפגנות מצריך מינימום הפעלת כוח, הכלה והימנעות מנפגעים.

התפישה הזאת של המציאות עומדת בסתירה למאות אירועים שהתרחשו במשך שנים על הגדר ואחריה פנימה ולא היה צריך להעמיק בתחקירים מבצעיים של כל אירוע ואירוע כדי להסיק שמדובר בטרור ולא בהפגנות. גדרות נפרצו, מטעני חבלה הופעלו על הגדרות, מחבלים פרצו לשטח ישראל ופגעו בנפש וברכוש, נעשה שימוש נרחב בפלטפורמות פרימיטיביות מעופפות כדי להצית שטחים נרחבים של גידולי שדה, שמורות טבע והפיכת חיי התושבים באזור לסיוט מתמשך.

תגובת הצבא למתקפות הנ"ל נעו בסקלה של הכלה (אפס תגובה) להפצצות סרק (מעין בדיחה אזורית), לשורה של מבצעים שבשורה התחתונה רב בהם הנזק מהתועלת.

וכך אנחנו לכודים במעגל קסמים של "סבבים" שכל סבב והתגובה אליו הם "העתק/הדבק" של קודמיו.
האבחון השגויה הזה, נולד מבעיה תפישתית אחרת שחלחלה למערכת הביטחון ולצבא - התפישה "הדמוקרטית" של מלחמה.

לישראל היו בעבר כלים יעילים בשדה הקרב שהיא ויתרה עליהם בשם ההנחה שדמוקרטיה קיימת גם בשדה הקרב. סיכולים ממוקדים של מנהיגי חמאס ותאי טרור אחרים התקיימו מתחילת המאה הנוכחית והיו בשיאם בשנים 2003-2010 במהלכן חוסלו פעילים ומנהיגי טרור "כבדים" ובהם בכירי חמאס כמו ג'מאל מצור, מחמוד אבו הנוד, סלאח שחאדה, איברהים מקאדמה, איאד ביק, מקלאד חאמיד, אחמד יאסין, עבד אל-עזיז ראנטיסי ואחרים וכן פעילים בג'האד האיסלאמי, בטאנזין ובפתח.

כתוצאה מפעילות זו, ירדה ההנהגה החמאסית על ברכיה והציע הפסקת אש (הודנה) ארוכה ללא תנאים (שנוצלה כמובן להתחמשות והתארגנות מבלי שמערכת הביטחון נקטה במהלך נגדי משמעותי להתחמשות זו).

כלי אחר שישראל ויתרה עליו כתוצאה מתקרית הזכורה בשם "פרשת הקצין ר'", אירוע במהלכו נורתה נערה עזתית בת 14 באזור אסור לכניסה.

מדובר ברצועה רחבה של עשרות מטרים בין גדר הגבול אל תוך שטח עזה שהצבא הכריז עליה כאזור אסור לכניסת העזתים מכל זן שהו והווה למעשה שטח הריגה ובפועל חצץ בין הגבול לבין כל מי שניסה להגיע אליו. אירוע נפילת לוחם המג''ב הינו תוצאה ישירה לביטול דה פקטו של רצועת הביטחון הזאת. יהי זכרו של הלוחם בראל חדריה שמואלי הי"ד ברוך.

כדי למנוע את המשך מגמת ההחמרה של פעילות הטרור בדרום על הצבא להתעשת, לבחון מחדש את המציאות ולצאת מאותה מערת אפלטון אליה נדחק מסיבות שונות בעשור האחרון, להפעיל מחדש את הסיכולים הממוקדים, להגדיר מחדש את האזור האסור לכניסת מחבלי עזה, להגדיר נכון את הפורעים ולראות בהם את מה שהם בפועל – אויב לכל דבר ועניין ועם אויב יש לנהוג כמו עם אויב וכמובן לזכור - ששדה הקרב הוא לא דמוקרטי ושהאויב שלך, לא מכיר בדמוקרטיה. הוא רוצה לנצח, ערך שאולי שכחנו.

אלכס נחומסון הוא מנכ"ל מבטחי וחבר בפורום המזרח התיכון

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו