נתניהו בבית המשפט
נתניהו בבית המשפט צילום: פלאש 90

נוהל ותיק של בתי המשפט בישראל אוסר על צילום או הקלטה מכל סוג במהלך דיונים שמתנהלים באולמות השפיטה, אם לא שיש הוראה מפורשת מהשופט שמתירה זאת.

מהסיבה הזאת, במשפטים גדולים ובעלי עניין רב לציבור הרחב נהגו כלי התקשורת לעקוף את הלשון היבשה של החוק באמצעות מאיירים שנשלחים מטעמם לאולם בית המשפט ומתעדים בעפרונותיהם את הרגעים הדרמטיים באולם.

בעבר איירו האומנים על דפים את המתרחש ופרסמו את הציורים רק בתום המשפט, אך כיום הטכנולוגיה מאפשרת לשלוח את האיור בזמן אמת באמצעות ציור על גבי אייפד שמשותף עם מחשבי המערכת. מאיירים כאלה נשלחו, למשל, למשפטו של רוצח ראש הממשלה יצחק רבין, וגם במשפט של יורשו המפתיע בנימין נתניהו איישו את ספסלי האולם כמה מאיירות.

האחראי על סידורי הישיבה באולם כנראה לא היה ער מספיק לתפקיד החשוב של שתי הבחורות הצעירות עם האייפד שנכנסו לאולם, ואולי בכלל עשה זאת בכוונה תחילה, אך שתיהן מצאו את עצמן בזווית גרועה למדי ביחס לפניו של ראש הממשלה. הציורים שהתפרסמו מתארים בפרוטרוט את הבעות המתח על פניו של שאול אלוביץ', את החשדנות שמבצבצת מעיניו של אילן ישועה ואת הקדחתנות שבהתייעצויות התכופות של צוות התביעה. אבל מנתניהו קיבל הציבור רק גב. גב, ופדחת אפרפרה־סגולה.

האיש שהופיע אינספור פעמים על המסך של כל ישראלי, שתנועותיו והבעותיו בנאומים כבר ידועות לנו כמעט בעל פה, נותר כחידה נטולת הבעה ברגעים שבהם מתנהל הקרב האמיתי על חייו. במקרה הזה אולי מדובר בעניין של זוויות וסדרי דין גרידא, אבל האיורים המשורבטים של נתניהו הם מטאפורה מצוינת למהפך שעבר הנאשם המפורסם בישראל ביחס למשפט שמתנהל נגדו.

גדודי העיתונאים נעלמו

שלב העדויות במשפט, שנפתח באפריל השנה, תפס גם מקום מרכזי במערכת הבחירות שהסתיימה ימים ספורים לפניו. תעמולת הבחירות של מתנגדי נתניהו עסקה בחלקים נרחבים ממנה בחוסר היכולת שלו לנהל את המדינה שעה שהוא עסוק בענייניו המשפטיים. בקרב הקמפיינרים של נתניהו – מעט פחות בסבב הזה, אך ביתר שאת במערכות הבחירות שקדמו לזו האחרונה – רווחה התפיסה שההליך המשפטי נגדו הוא מתנה אלקטורלית.

אחרי שהחשש מפני נזק שתגרום החלטתו של מנדלבליט להגיש כתב אישום זמן קצר לפני בחירות 2019 התבדה, בסביבת נתניהו התרשמו שבהידוק החבל המשפטי סביב צווארו גלום דווקא פוטנציאל לא רע. בקמפיינים הבאים הם הדגישו "דווקא נתניהו", ולראש הממשלה דאז שיבצו כמעט בכל נאום את המשוואה שלפיה הצבעה לו בקלפי היא למעשה בלימת הפוטש המשפטי נגדו.

כמו תמיד, גם הפעם המציאות עצמה התגלתה כרחוקה מאוד משני הקמפיינים. ראש הממשלה לא נדרש להגיע שלוש פעמים בשבוע לבית המשפט והתנהלות הדיונים לא ממש פגעה בשגרת יומו מחד, אך גם המחשבה שהמשפט יחזק את כוחו התרסקה אל קרקע המציאות. במבחן התוצאה, נתניהו לא הצליח להיחלץ מהבור הפוליטי שאליו נקלע מזה שנתיים, ומאידך נפתלי בנט העז לחצות את הרוביקון והקים ממשלה משלו.

המצב הפוליטי החדש קיבל את ביטויו באולם בית המשפט בירושלים כמעט באופן מיידי. גדודי העיתונאים שגדשו את בית המשפט המחוזי בירושלים בתחילת אפריל נעלמו כלא היו, המאיירות חזרו לצייר אגרטלים עם חמניות וסיקור המשפט שב להיות נישה שולית של כתבי המשפט. זהו טבעו של הגלגל הפוליטי והתקשורת שמכסה אותו – כשאתה למעלה כולם עוסקים בך, אך מיד כשתרד בטל העניין. הנקודה המעניינת יותר נעוצה בהתנהלותו של נתניהו עצמו. את הצבת הפודיום החריגה במסדרון בית המשפט כשמאחוריו מתייצבים חברי כנסת מהליכוד החליפה שתיקה רועמת בכל הקשור לתיקים שמתנהלים נגדו בבית המשפט. חפשו והיווכחו: נתניהו כמעט לא התבטא בנוגע למשפטו מאז פתיחת שלב העדויות וחילופי השלטון.

פרשנים פוליטיים ועיתונאים בעלי היכרות קרובה יותר עם נתניהו יוכלו אולי לתת מזווית הראייה שלהם הסברים לתפנית בהתנהלותו. אך גם אם נתמקד בהליך עצמו ובמה שהתרחש בין כותלי בית המשפט, הדינמיקה של המשפט עצמו כמעט הכתיבה לנתניהו לשמור על שקט. שתי מגמות ברורות שהסתמנו כבר בחודשים הראשונים של שלב העדויות אומרות לנתניהו: הנח לזה, מלאכתך נעשית בידי אחרים.

תביעה לא מאותגרת

הראשונה, זו שהצליחה להתמיה גם את מי שאינם מסומנים כתומכי נתניהו, קשורה באופן שבו מנהלת פרקליטות המדינה את אחד התיקים החשובים בתולדותיה. בדיני המלחמה יש אמירה מפורסמת שלפיה המשפטנים שיושבים תחת מנורות הפלורסנט אינם יכולים להתוות כללים לתפקוד של לוחם במצב לחץ קיצוני בשטח. תהליך דומה עבר על הפרקליטות, אם כי יש לקוות שנורות הפלורסנט בצלאח א־דין הוחלפו זה מכבר בגופי תאורת לד. התזה שאיתה ניגשו לתיק ועל פיה בנו את הביסוס הראייתי לא אותגרה כראוי בפורומים הפנימיים. השימוע מול הסנגורים ככל הנראה לא נערך ב"לב פתוח ונפש חפצה" כלשונו של מנדלבליט, ובוודאי שלא בנוכחותה של התובעת הראשית שבילתה בספארי בקניה באותו זמן, וצוות האיפכא מסתברא לא אתגר כראוי או שקולו לא נשמע.

במשך כל הזמן הזה, כשהפרקליטות בונה בעצמה את התיק ומתפעלת מעוצמתו, וכתבי המשפט זוכים להדלפות שמהן משתמע כי הנאשמים גמורים עוד לפני שהתחיל הקרב, נתניהו היה חייב להילחם כארי על דעת הקהל. אך מרגע שהמשפט עצמו התחיל, מרגע שהתיק יצא ממנורות הפלורסנט של משרד הפרקליטות ונאלץ להתמודד עם צוות הגנה משופשף וחדור מוטיבציה ושופטים שמפגינים עד כה ביקורתיות וענייניות, מצב העניינים השתנה לחלוטין.

המפלה הראשונה הגיעה לפרקליטות עם ההוראה לתקן את כתב האישום. כתב האישום שהושקעו בו יותר משאבים מכל תיק אחר התגלה כלא עומד בסטנדרט המקדמי של בית המשפט הישראלי. היו חסרים בו תיעוד מדויק של הפניות שאותן מבקשים התובעים להציג כמתת בעסקת השוחד, וייחוסים מפורשים שלהן לנתניהו ולא רק למשפחתו או לעוזריו. מהמשימה הזאת חזרה הפרקליטות עם מספר נמוך בהרבה ממה שתואר בכתב האישום המקורי של פניות ספציפיות לראש הממשלה לשעבר. כשבית המשפט עצמו מדבר, לנתניהו נותר רק לשתוק.

המהמורה הבאה הגיעה בתוך זמן קצר. עדיין במסגרת שלב הטענות המקדמיות, ביקשו עורכי הדין של ההגנה לקבל את האישורים המפורשים שהעניק היועץ המשפטי בכתב לטובת פתיחת החקירה נגד ראש הממשלה לשעבר, כפי שמחייב החוק. דא עקא, שאישורים כאלה לא היו בנמצא. הפרקליטות נאלצה להתפתל בתירוצים מרהיבי עין, כדי לקבל בסופו של דבר נזיפה והסכמה שבדיעבד משלושת השופטים. עוד אבן בחומת האמון הציבורי נפלה.

אבל השיא הגיע ממש לאחרונה, בעדותו של מנכ"ל וואלה לשעבר, אילן ישועה. אחד העדים המרכזיים בתיק 4000, מי שהתביעה בנתה עליו הרים גבוהים, סיפק אכן את הסחורה בחלק הראשון של עדותו. אך כאשר הגיעה תורה של ההגנה לחקור, מה רבה הייתה המבוכה. מסתבר שתמימות הדעים הרווחת בפרקליטות טובה לצורכי ציפופי שורות בשביתות נגד הקמת גוף ביקורת או שילוב משפטנים מגופים אחרים, אך כשזה מגיע לבנייה מוצקה של תיק ומוכנות להתמודדות מול סנגורים מתוחכמים היא כבר מועילה פחות. בנזיפות לא מרומזות נשלחו התובעים לסרוק מחדש את מכשירו הסלולרי של ישועה ולהפיק ממנו תכתובות רבות נוספות שנדמו להם כלא רלוונטיות, אך בעיני השופטים הן הכרחיות לביסוס האשמה. התנהלות חובבנית גרמה לפרקליטות להציג את עצמה כמי ששמטה סטנדרטים בסיסיים של בניית תיק בלהיטותה להרשיע ראש ממשלה מכהן. לנתניהו, כאמור, נותר רק לצפות בהנאה.

משפט ללא רלוונטיות פוליטית

האירוע האחרון במשפט, שאותו הזכרנו עתה, מוביל אותנו אל המגמה השנייה. בתחילת שלב הראיות ניסיתי לשאול כמה משפטנים בעלי ניסיון בתיקים מהסוג הזה כמה זמן יחלוף עד שנגיע לנקודה הקריטית מבחינה פוליטית – הרשעה חלוטה שתאלץ את נתניהו לשכוח מראשות הממשלה, כפי שמחייב החוק. ההערכות ששמעתי נעו בממוצע סביב שלוש שנים להליך במחוזי, בלי לדבר על הערעור. זמן ארוך, אך רלוונטי. על העד הראשון, אילן ישועה, דיברו במושגים של שניים עד שלושה חודשים. כל ההערכות הללו התנפצו אל סלעי המציאות.

עם החזרה מפגרת הקיץ היינו אמורים להיות בעיצומה של העדות השנייה במשפט. בפועל, ישועה עוד לא סיים את עדותו ובפרקליטות טרם השלימו את המטלה שהניח לפתחם בית המשפט. יתרה מזאת, בימים האחרונים נפתח ויכוח חדש, כאשר הפרקליטות הודיעה שבעקבות דליית החומרים החדשים מהסלולרי של ישועה היא מעוניינת בהשלמת חקירה נוספת, אך הסנגורים מתנגדים לכך נחרצות.

קרב האיתנים שמתנהל על כל פסיק בבית המשפט המחוזי מעמיד בספק את לוחות הזמנים שציירו בדמיונם מתנגדי נתניהו. אם ננסה לנסח את זה ככותרת, סביר מאוד שמשפט נתניהו כבר איבד את הרלוונטיות לשאלת עתידו הפוליטי. כל עוד הוא אינו מורשע, נתניהו רשאי על פי חוק לכהן כראש ממשלה. אם לא תועבר חקיקה חדשה שתגביל גם את כהונתו של ראש ממשלה שתלוי נגדו כתב אישום – וחקיקה כזאת לא נראית באופק – לנתניהו נותרו לפחות עוד חמש שנים כדי לחזור לכס ראש הממשלה, ולנוכח גילו המתקדם ספק אם הוא שואף לחלון הזדמנויות ארוך יותר. כך, מבלי שיצטרך בכלל לעסוק בו, ירדה שאלת המשפט מהפרק הפוליטי, ואין נכון יותר מבחינת נתניהו מאשר להוריד פרופיל ולתת למשפט להתנהל לאיטו.

רגע לפני סיום, הערה קטנה לתומכי נתניהו שכבר הכניסו שמפניות למקררים אחרי שקראו על מפלות הפרקליטות בתיק. כשהייתי חתן צעיר, כיתתי רגליי ברחבי הארץ כדי לקנות רהיטים יד שנייה מעמך ישראל בכל מקום שהם. אשדוד, מודיעין, תל אביב ועוד נקודות נדקרו על ידי במסע אל הבית החדש. כדרכם של חברים טובים, בא אליי מכר לאחר מעשה והוכיח אותי על טעותי. "לעולם אל תיסע רחוק כדי לקנות חפץ משומש", הוא נזף, "אחרי שעתיים נסיעה, אתה תיקח גם גרוטאה במחיר מלא". על אותו משקל, צריך להבין שגם לתיקי ענק כמו זה של נתניהו יש דינמיקה משלהם. שלושה אישומים שונים שיתגלגלו על פני כמעט עשור, כשבין לבין מושקעים בהם מאמצים העולים לכדי עשרות מיליוני שקלים, לא יוכלו לשוב כלעומת שבאו. הסיכוי שנתניהו ייצא צח כשלג אפסי. כל שנותר לראש הממשלה הוא ליהנות מהזמן שנותר, שכפי שמסתמן יהיה ארוך למדי.

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו