הרב אביעד גדות
הרב אביעד גדות צילום: רעות קורנברג – ראות טובה


״עכשיו, בתורי, משקבלתי עלי את האחריות להובלת הצבא, אני מתחייב להקדיש את כל מרצי, בגישה ביקורתית ותוׂבענית, לחיזוק קיר המגן, וְלהתאמתו לאתגרי ההווה והעתיד, כשבמוקד הגדלת כושר הפגיעה באויב, והעמדת צבא קטלני, יעיל וחדשני, השומר על ייעודו וייחודו״. כך הבטיח הרמטכ"ל כוכבי קבל עם ועולם, בתאריך ט' שבט התשע"ט, יום מינוי לתפקיד.

דבריו היכו הדים ונטעו תקוות. אך עבר קציר כלה קיץ ואנחנו לא נושענו. לילה לילה, סופגים חיילינו היקרים העושים מלאכת קודש בערי ובכפרי המרצחים הערבים בקבוקי תבערה, סלעים ואבנים וזריקות מטענים - וידיהם כבולות להוראות הפתיחה באש הקלוקלות מבית הפצ"ר שצינזר את המילה "להרוג" ולקח סמכות לא לו, לא רק על החוק - אלא גם על המוסר. וה"מוסר" שלו מעוות ומתעדף את חיי האויב. הוראותיו המזיקות - הפכו לרוח המפקד בצבא כולו. המחבלים יודעים זאת היטב ותוקפים את כוחותינו מטווח אפס.

הפריצות לבסיסי צה"ל על ידי שודדי אמל"ח היכו במחנותינו, עשרות כלי נשק נגנבו ללא הפרעה - ואין לאל יד חייל נושא נשק להושיע. "מה תעשה לי?" לועג לו הבדואי, שללו בידו ותעודת זהות כחולה בכיסו.

מרץ 2021, למניינם. הרמטכ"ל כוכבי מנחה את הפצ"ר "לבחון את הוראות הפתיחה באש". אמרנו: "הנה, סוף סוף רמטכ"ל שם את האצבע על הנקודה."

אך נשיאים ורוח, ושינוי אין. גבעת הפרקליט אינה עונה. לא כי הפצ"ר לא שמע, אלא כי הוא ואפסו, ואין לו צורך לתת דין וחשבון - לא לצבא ולא לציבור.

שומר החומות, פרעות התשפ"א. מבצע צבאי מלא. עת מלחמה. יורים, והרבה. יורים על מנהרות, בניינים, מתקנים ונכסים של האויב. רק על דבר אחד שוכחים לירות: על האויב עצמו. האויב לא הושמד, הטילים נורו ללא הפסקה, וישראל נאלצה לרדת על ברכיה ולבקש הסכם הפסקת אש מארגון המרצחים חמאס, שחזר תוך ימים ספורים לייצר טרור רצחני מכל הבא ליד.

ואז בא השיא. מג"דים ומח"טים נחושים בחטמ"רים של פיקוד המרכז העיזו לטפל ביד קשה במחבלים בגזרתם, והפילו בהם חללים. עיתון "הארץ" הרדיקלי תקף ושצף, כוכבי נבהל וזימן אותם לבירור במפגש שהתקיים בפיקוד. "להנמיך את הלהבות", הוא דרש, כאשר כל אחד יודע, שאם מול המחבלים אתה מנמיך להבות ועושה הנחות - את החשבון יצטרכו לפרוע חיילים ומתיישבים שיספגו את האש.

פנינו בארגון תורת לחימה יחד עם מעל 100 משפחות שכולות מפורום "בוחרים בחיים" לרמטכ"ל כוכבי בדרישה ובקשה לבטל הנחיה הזויה זו. "מוטב שיבכו אלף אמהות מחבלים, ולא תבכה אמא של חייל אחד."

ארבעה ימים בלבד לאחר מכן, כבר בכתה אימו של הלוחם בראל שמואלי הי"ד על בנה, שנורה בראשו מטווח אפס על ידי מחבל בעוד מפקד החטיבה עומד מטר לידו. המחבל נמלט, והמכתב עוד ממתין על שולחנו של הרמטכ"ל, אשר במקביל עומד לסיים את התחקיר הצבאי על התנהלות צה"ל באירוע חמור זה שזיעזע את כל עם ישראל. העם ראה כיצד הנשק של לוחמיו עוקר וסורס בידי פרקליטים ומנסחי הוראות רחמניות כלפי אכזרים, ואכזריות כלפי רחמנים. ראה כיצד מוסר מקולקל ורוח מפקד מעוותת - מותירים את צה"ל ברגעים קריטיים, כגוף משותק אל מול אויב שמנצל זאת עד תום.

באירוע מחריד זה, היה שביב של תקווה שהנה, אולי, תכף בכירי הצבא יקומו ויכו על חטא ההשתבללות בקונכיית הפרוטקשיין וההכלה המדממת. אך הגיבוי המוחלט אתמול של הרמטכ"ל כוכבי לפצ"ר, תוך שימוש במילים גבוהות על "ערכים" ו"אנושיות" כלפי מי שאיננו לא ערכי ולא אנושי, וכינוי ביקורת ציבורית כה רחבה "דברים בטלים" - הוא המסמר האחרון בתקווה שתלה בו עם ישראל - התקווה להחזרת ערך הניצחון. התקווה שיהיה לנו צבא קטלני. צבא קטלני לאויב, ולא צבא קטלני ללוחמיו.

לא נתייאש. העם בריא. הוא זכאי, ועוד יקבל, מפקדים ראויים שמציבים לעצמם מטרה להחזיר את ערך הניצחון לצבא היהודי היחיד בעולם. מבטיחים - ומקיימים. תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה.

סרן במיל' הרב אביעד גדות הוא מנהל ארגון תורת לחימה

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו