מנכ"ל הביטוח הלאומי, מאיר שפיגלר, מגיב בראיון מיוחד לערוץ 7 לטענות העולות מדו"ח מבקר המדינה העוסק בכשלי הטיפול במגיפת הקורונה, דו"ח המבקר בין השאר גם את התנהלות הביטוח הלאומי.

כבר בפתח דבריו מבהיר שפיגלר כי אין לו כל התנגדות למוסד הביקורת וביקורת בעיניו היא כלי עבודה, אך כאשר מבקרים יש לראות את התמונה הכוללת ולא רק חלקים ממנה. ''מאחר והקורונה תקפה את ישראל והעולם כמעט בין לילה, קיבל המוסד לביטוח לאומי כמיליון תביעות מיידיות לטיפול בתוך כחמישה ימים. המוסד עשה הכול על מנת לטפל בתביעות ערב חג הפסח".

"נתנו מענה לכל התושבים מיידית, אנשי הביטוח הלאומי עבדו מסביב לשעון לאורך כל התקופה הזו כדי לתת מענה, ואכן המוקד לביטוח לאומי לא יכול היה לתת מענה לכמיליון כניסות ביום. אין לנו אפשרות לענות להיקף כזה שהוא פי חמישים מההיקף הרגיל", אומר שפיגל הקובע כי על המבקרים לבחון את המציאות כפי שהיא באופן כולל.

שפיגלר מתאר את תהליכי הייעול האלקטרוני והטכנולוגי שביצע המוסד לביטוח לאומי באופן בהול על מנת לתת שירות לציבור הפונים. "היינו בדיוק במקום המתאים והבנו את גודל השעה. לאחר מכן נדרשנו לטפל בשאר הדברים".

על הקושי לסנכרון בין שירות התעסוקה לבין הביטוח הלאומי, סוגיה שאת המחיר עליה משלמים האזרחים, אומר שפיגלר כי המענה חייב להיות ניהול השירות כולו תחת קורת הגג האחת של הביטוח הלאומי. הוא מזכיר כי בעבר כבר התקבלה החלטה ברוח זו על ידי כלל חברי הכנסת, אך בקריאה שניה ושלישית הוצאה ההחלטה מסדר היום. לדבריו ברור כיום לכל הנוגעים בדבר שלמוסד לביטוח לאומי היכולת לטפל בכלל הפניות ובכלל הדרישות ובכוונתו להמשיך ולפעול לקיומה של קורת גג אחת שכזו.

שפיגלר מבהיר כי אותו מעניינת אך ורק הדאגה לרווחת הציבור ושיקולים של פגיעה בשירות התעסוקה לטובת הביטוח הלאומי אינם מעסיקים אותו.

עוד מתייחס שפיגלר לטענות על כמיליארד שקלים שהועברו בטעות למובטלי חל"ת. לדבריו מדובר בטעות שמקורה במידע שגוי שהגיע משירות התעסוקה, ולו היה הביטוח הלאומי מעביר את הסכום כולו הדברים היו מגיעים לכמעט שבעה מיליארד שקלים, אלא שערנות של עובדים בביטוח הלאומי זיהו את הטעות ובלמו את העברת הכספים. כעת הביטוח הלאומי פועל ברגישות להשבת הכספים ממי שהם הגיעו אליו שלא כדין. "הם לא אשמים אלא המערכת היא שאשמה, כפי שאמרנו זאת בזמן אמת", אומר שפיגלר.

בימים אלה מתקיימת בדיקה של סוגיית החשש שמא הועברו כספים שלא כדין לעובדים מעל גיל 67. "יש לנו מערכות מידע עם כל הכלים כדי לבחון העברת כספים גם לאחר מעשה", הוא אומר ומבהיר כי ניתן לגבות את הכספים, אך לעיתים קורה מצב בו אין מניין לגבות מאדם כזה או אחר והוא מעביר בקשה לוועדה למחיקת חובות של הביטוח הלאומי וזו מקבלת החלטה בהתאם למצבו של העובד.

לדבריו, המציאות המשונה בה המוסד לביטוח לאומי נצרך למידע שמגיע משירות התעסוקה ואינו מחזיק בכלים שיתנו לו את המידע באופן עצמאי, נובעת מהמציאות החוקתית בישראל. הוא עצמו מייחל למצב בו לא היה צורך בכפילות הזו וכספים היו מגיעים רק למי שראוי לקבל אותם.

עוד מספר שפיגלר על בדיקה שנעשתה ביוזמת הביטוח הלאומי אודות העברת כספים לחיילי מילואים והתברר שמילואימניקים לא ידעו שהם צריכים להגיש תביעה או בקשה ולכן לא קיבלו את תגמולי המילואים, והביטוח הלאומי לא המתין שאלה יפנו אליו, אלא העביר מיוזמתו את התגמולים על שנים קודמות, ולאחר שהכספים הופקדו בחשבון הבנק שלהם קיבלו אותם מילואימניקים הסבר לסיבת העברת הכספים הללו.

לדברי שפיגלר ישנם עוד אזרחים שלא קיבלו את הכספים המגיעים להם אך אין תקציב שיאפשר את השבת הכספים הללו, וכעת המוסד לביטוח לאומי נמצא בשיג ושיח עם משרד הביטחון על מנת לבחון את הדרך בה ניתן לשלם את הכספים.

שפיגלר מבשר על כך שהחל מהשנה הבאה יקבל המוסד לביטוח לאומי את נתוני התעסוקה של כלל העובדים ולא יהיה עוד צורך בהעברת תלושי השכר למוסד לביטוח לאומי על מנת לקבל את התשלומים הראויים.

עוד נשאל שפיגלר אודות תופעת הניסיונות של אזרחים לרמות את המוסד על מנת "לעקוץ" ולקבל כספים שאינם מגיעים להם. לדבריו במשמרתו שלו כל אדם המבקש שירות מהמוסד נחשב להגון וישר כל עוד לא הוכח אחרת. עם זאת ישנה מערכת חקירות ומערכת מרתיעה שנועדה למזער את תופעות הרמייה, אך התפיסה הבסיסית היא שהפונים הם ישרים והגונים. "ככל שמסתבר שאכן היו פעילויות לא ראויות לא כשרות ופליליות אנחנו מפעילים את כל הגורמים כדי למצות את הדין איתם ולגבות את הכסף חזרה".

בסוגיית החל"ת סבור שפיגלר כי במציאות בה המדינה סגרה את מקומות העבודה לא ניתן היה לקבל החלטה שכזו מבלי לדאוג לתפקוד הכלכלי של העובדים, ולכן מתחייב והגון היה להוציא את העובדים לחל"ת. עוד הוא מספר כי בחינה השוואתית גילתה שמוסד החל"ת הישראלי הוא ההגון והאנושי ביותר לעומת שאר מדינות העולם.

"ממש בתחילת המשבר הבנו את גודל המשבר שניצב לפתחנו והעלינו רעיונות. אמרנו שצריך לתת חל"ת גמיש ותעסוקה גמישה ולתת תקציבים למעסיק כדי לשמור את הזיקה אל העובד. אגף התקציבים סירב לזה בצורה מוחלטת והנה היום הם קיבלו את זה. לצערי, חבל על הזמן שעבר מאז ועד לאחרונה. אם היינו עושים זאת אז יתכן והמשק היה יוצא נשכר".

על שאלת גיל הפרישה אומר שפיגלר כי במציאות בה תוחלת החיים עולה בקצב של 24 אחוזים לא יתכן מצב בו לא שוקלים את המשמעות של העלייה הזו. מאחר והביטוח הלאומי מתעתד לתת זכויות ותקציב לשנות חיי האוכלוסייה אחרי גיל העבודה להרבה יותר שנים, יש לאזן את הדברים ולא ניתן לתת בלי סוף בלי לשקול את התשלומים העתידיים. משום כך סבור שפיגלר שיש להעלות את גיל הפרישה של גברים ונשים לגיל שבעים. לסוגיה זו, הוא מדגיש, יש גם השלכות נפשיות ובריאותיות. העבודה מונעת התרסקות נפשית שתוקפת את מי שנותר חסר מעש ספון בביתו. "אנחנו רואים בכך דבר לא פחות חשוב מאשר שאלת הכלכלה".

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו