הרב שמואל אליהו: שחררו את הידיים של החיילים

הייתי אתמול בניחום אבלים אצל למשפחת החייל בראל חדריה שמואלי. שמעתי את הדיבורים של אמא שלו, אמא שלא מוכנה לקבל ניחומים מקצינים ומפקדים שנתנו את הפקודה שכבלה את הידיים של הבן שלה והביאה למותו. אמא שלא שותקת.

אמא שאומרת את הדברים שכולנו חושבים.

היא לא עשתה חשבון לשום אחד, לא לשרים ולא למפכ"ל המשטרה. לא לראש הממשלה ולא ליושב ראש הכנסת. מהמקום של האבלים שבו היא יושבת, הדבר היחידי שמעניין אותה זה החיים של הבן שלה. החיים של כל החיילים שהיו איתו ביחידה.

וראיתי אותם, ראיתי את החיילים מהיחידה של בראל באים אליה אחד אחד כאילו לנחם, אבל באמת לקבל כח. לשמוע את האמת נאמרת בלי מורא. לקבל כח ממי שאומרת בפה מלא מה שכולם חושבים.

ראיתי חיילי צנחנים ולוחמי גולני שלא הכירו את בראל ואת היחידה שלו, עולים אליה לרגל ומספרים לה על מיזמים שהם עושים לזכר הבן שלה שמותו נגע בלב של כולם.

היא לא רוצה להיות מנהיגה. היא רוצה להישאר בפשטות של החיים שלה, והציבור לא מניח לה. הוא יושב ליד הבית שלה ומחכה שתרד ותאמר את האמת הצרופה שיוצאת מפיה ברגעים שהיא לא בוכה.

היא לא רוצה להיות מנהיגה, היא לא רוצה להיות הפה של כולם. היא רוצה שכולם ידברו בלי לפחד. שיגידו את האמת בפה מלא. שלא יהרגו עוד חיילים בגלל הוראות הזויות של מפקדים חסרי אחריות.

השאלות שלה הם קשות ונוקבות. שאלות שמצטרפות לשאלות של משפחת הדר גולדין, איך יתכן שממשלת ישראל מאכילה את הרוצחים של חייליה. איך יתכן שממשלת ישראל מעבירה להם משאיות ענק של חומרי בנין שאיתם בונים מנהרות טרור. איך מוסיפים להם עוד ועוד שטחי דייג כשחייל שלה נהרג מהירי שלהם. איך נותנים להם כעת הלוואה של 500 מיליון דולר בתנאים נוחים. האם ממשלת ישראל תתן לאמא השכולה מליון דולר אחד באותם תנאים. למה לרוצחים של החיילים נותנים כזו מתנה על מגש של כסף. מי איבד פה את השכל הישר?

היא סיפרה לנו כי ראש הממשלה שלח לה מכתב תנחומים והיא קרעה אותו בכאב והחזירה לשליח. היא לא צריכה עוד מכתבי תנחומים, אם יש משהו שינחם אותה במקצת על האובדן הגדול זה מעשים מצד הממשלה אבל זה לא קורה. הם מוסיפים לה רק מלח על הפצעים הכואבים והמדממים. לכן היא קרעה את המכתב שלו, ובצדק.

כשיצאתי משם אמרתי לעצמי חייבים לקחת את האומץ שלה ולשכפל אותו. הקריאה שלה צריכה להיות הקריאה של כולנו. האומץ שלה צריך להיות האומץ של כולנו.

כולנו צריכים לצעוק, די עם ההוראות המטופשות שמסכנות את החיים של החיילים. צריך לסלק מצה"ל את הפוליטיקה. צריך לסלק את אירגוני השמאל שמחלישים את הרוח של צה"ל. שכובלים את הידים של החיילים. צריך לסלק אותם מצה"ל. צריך להוציא אותם מהקורסים של המפקדים. צריך להוציא את הפוליטיקה מהצבא.

אם יש סיבה אמיתית שכדאי בגללה לחסום את המדינה, זו הסיבה. צריך לתלות שלטים בכל גשר, "שחררו את הידיים של החיילים". שחררו את צה"ל מהפוליטיקה של השמאל. צריך לתלות שלטים בכל צומת. לכתוב בכל דף פייסבוק. גם אם יורידו את השלט, נשים אותו חדש. שכל המדינה תראה את השלט הזה בכל מקום, עד שזה יחדור ויעשה את פעולתו.