אשת התקשורת מירי מיכאלי, עיתונאית ומגישה בחדשות 13, סיפרה בראיון לעלון ״שבתון״ על האמונה הדתית והקשר שלה עם בורא עולם.
״אני לגמרי על הרצף, אבל אם תשאלי אותי אם אני דתיה, מיד אתנער מכל הגדרה״, אמרה מיכאלי לעיתונאית ליאת שוקרון. ״לאנשים קשה שלא לשים עלייך תווית. אני מרגישה את זה, לא כל-כך יודעים איך לאכול אותי.
״מצד אחד, מאמינה בקב״ה באמונה פשוטה ושלמה, מחוברת ליהדות ומחנכת את הילדים שלי לפי הערכים האלה. מצד שני, לא רואים עליי. זה יכול להטריף אנשים. מישהו הפסיק לעקוב אחריי באינסטגרם אחרי שהעליתי כבכל שבוע רעיון קצר מפרשת השבוע לסטורי בחולצה בלי שרוולים. זו כמובן זכותו המלאה וזה מובן, אבל הוא לא שכח לעשות את זה תוך הפגנת זעם וקריאה בשמות גנאי. קצת יותר גרוע מחולצה בלי שרוולים בעיניי״.
מיכאלי הדגישה: ״התורה היא גם שלי, לא רק שלו. היא של כולנו. ולמי שיש בעיה עם זה, שיילך לקרוא איזה פרק תהילים״.
מיכאלי נשאלה על אייטם תקשורתי שלא תשכח לעולם וסיפרה: ״אני בתחום העיתונות כל-כך הרבה שנים כבר שיש לא מעט כאלה. אבל, החטיפה והרצח של שלושת הנערים הותירה בי פצע מדמם. לא משנה כמה הדגישו בחברת החדשות שלא לתת תקווה למציאתם בחיים בדיווחים כי על פי כל האינדיקציות הם נרצחו, בלב שלי סירבתי לקבל את זה, התפללתי בלי סוף, ממש דמיינתי את עצמי מדווחת על כך שהם נמצאו בריאים ושלמים.
״זו הייתה תקופה קשה מאוד, אבל גם מאוד מיוחדת. האסון הנורא הזה איחד מדינה שלמה. כמה עצוב שרק סבל וקושי מחברים אותנו ככה. לימים איריס יפרח סיפרה שהיא לא רצתה להתראיין ורק כשהיא ראתה מחוץ לבית עיתונאית בוכה, היא הבינה שאיל הי״ד כבר לא רק שלה ורק אז הסכימה לצאת אל העיתונאים. בכיתי, כמו כולם. אי אפשר להפריד רגשות מדיווחים. רק להעמיד פנים בשידור וגם זה לא תמיד עובד לי.
״אני זוכרת את הראיון הזה היטב ואת המבט הכואב והאוהב שלה. רק אישה מיוחדת כמותה יכולה להסתכל עליי במבט כזה, באמצע תופת כמו שהיא עברה״, כך מיכאלי.