לוחמים על גדר המערכת בעזה
לוחמים על גדר המערכת בעזה צילום: יוסי זמיר, פלאש 90

תחקיר צה"ל על האירועים שהיו בגבול רצועת עזה לפני כשלושה שבועות, שבהם נפל סמ"ר בראל חדריה שמואלי הי"ד, המשיכו לחזק את התחושות הקשות בקרב חיילי צה"ל על הוראות הפתיחה באש וחוסר הגיבוי של הקצונה הבכירה והדרג המדיני.

לצד המסקנות כי עבודת ההכנה שנעשתה לקראת האירועים הייתה ברמת מוכנות גבוהה ביותר, ולצד הערה כי בשטח היה צריך לפרוס את הכוחות אחרת, הופיעה השורה הבא: "לצד זאת, לא נמצא כל פער ביחס להוראות הפתיחה באש". בהמשך נאמר שהרמטכ"ל קבע כי "הוראות הפתיחה באש אפשרו את ביצוע המשימה המבצעית והסרת כל איום מסכן חיים".

כשמשפחתו של שמואלי קיבלה את הדו"ח, זמן קצר לפני שמסקנותיו פורסמו גם לציבור ביום שישי שעבר, היא דחתה את ממצאי התחקיר. עורך דינה של המשפחה רן כהן רוכנברג אמר לאחר מכן כי "המשפחה לא מקבלת את מסקנות התחקיר, ולא את השורה התחתונה - לפיה אף אחד לא ייתן את הדין". בנוסף לכך תיאר רוכנברג את המפגש בין אלוף הפיקוד אליעזר טולדנו למשפחה כסוער וטעון. "המשפחה הפנתה שאלות קשות למפקדים ולא קיבלה תשובות", אמר. במשפחה ממשיכים לדרוש ועדת חקירה חיצונית לאירוע, ולא מסתפקת בבדיקה הפנים־צה"לית בלבד.

הטענות שמפנה המשפחה, שנאמרו בכאב גם במהלך הלווייתו של חדריה שמואלי, מלוות כבר תקופה ארוכה את הכוחות הלוחמים בשלל הזירות המבצעיות של צה"ל. עיקר הטענות מופנות על הוראות פתיחה באש שמנותקות מהמציאות בשטח, אך לצד זה נשמעות גם טענות חריפות על חוסר גיבוי נרחב של הקצונה הבכירה בצבא ושל הדרג המדיני. הטענות הללו הלכו והתגברו מאז השבעת הממשלה החדשה וכניסתו של השר ניצן הורוביץ לתפקיד שר הבריאות וחבר הקבינט המדיני־ביטחוני, לאחר שבמהלך מערכת הבחירות הביע תמיכה בחקירת חיילי צה"ל בהאג.

בחודשים האחרונים 'בשבע' ליווה שורה של חיילים בסדיר ובמילואים שדיברו על החשש הגדול שלהם מחוסר גיבוי מהדרגים הבכירים, על השיח בין חבריהם לפלוגות השונות, החשש לצאת לפעילות מבצעית והכעס הגדול על הניתוק, כדבריהם, מהמציאות בשטח, ניתוק שרק החריף עם מותו של חדריה שמואלי ותחקיר צה"ל בנושא. באופן טבעי, רובם המוחלט דיברו איתנו בעילום שם.

"זה תסכול שמלווה אותנו כבר המון שנים", אומר ג', מ"כ לשעבר בחטיבת גולני והיום חייל מילואים פעיל. "העובדה שאנחנו לא מקבלים גיבוי היא אירוע שנמצא המון בשיח שלנו בקרב החיילים".

עד כדי כך שאנשים חוששים מלהגיע למילואים?

"אישית, לי לא עברה המחשבה הזאת בראש, למרות שאני בהחלט מבין אותה. אבל הרבה מאוד חברים שלי מתלבטים בנושא. אף אחד לא רוצה ללכת למילואים ובסוף לסיים בכלא רק כי הוא הגן על עצמו ממחבלים".

תאר לי את השיח שמתנהל אצלכם.

"האמירות נורא ברורות. כל פעם לפני מילואים כולם מדברים על כך שצריך להיזהר ושהכי חשוב זה לצאת בשלום ולא לסיים בכלא. הדברים האלה נאמרים לא רק בקבוצות הווטסאפ שלנו, אלא גם לפני כל יציאה לפעילות בפועל. זה מה שנמצא לנו כל הזמן בראש, וזה גם משפיע בשטח".

מה זאת אומרת?

"חבר שלי מהגדוד נפצע כי הוא אסור היה לו להשתמש בנשק שלו מול מחבלים שבאו לפגוע בו".

אתה רואה את זה משפיע גם על התעוזה של המחבלים?

"ברור. מה השאלה בכלל? מי שחושב שכבילת הידיים שלנו נשארת בסוד והצד השני לא מפנים ופועל בהתאם לא חי באותו עולם כמונו. הם יודעים טוב מאוד שהם יכולים לעשות מה שהם רוצים, בעוד אנחנו לא יכולים לעשות כמעט כלום כדי להגן על עצמנו".

בתחקיר הצבא על מותו של חדריה שמואלי הופיעו דבריו של הרמטכ"ל כי "הוראות הפתיחה באש אפשרו את ביצוע המשימה". הדברים האלה התווספו לדבריו של הרמטכ"ל בטקס חילופי מפקדי חיל הים, שם אמר ש"הוראות הפתיחה באש ברורות, וכל טענה אחרת היא שקר. כל חייל הניצב בפני איום וסכנת חיים, בשגרה או בלחימה, רשאי, צריך ומחויב לפעול בחדות, לחתור למגע ולסכל את האיום".

"אני רוצה לתאר לך איך נראות הפקודות בפועל", אומר ג', "לא בסיסמאות שכל הזמן אומרים. בכל פעם מנסים לצמצם את הוראות הפתיחה יותר ויותר. טווח הזמן שיש לנו להגיב מתקצר בכל פעם שאני מגיע למילואים. ההנחיה הנוכחית היא 'חשש מיידי וממשי'. כביכול, אמרו שזה נועד להפוך את ההוראות ליותר ברורות כדי שהחיילים לא יסתבכו. במילים אחרות, מחבל שרץ אליך עם סכין אבל הוא עדיין קצת רחוק ממך אתה לא יכול לירות בו עד שהוא יתקרב יותר. הבעיה היא שאז זה כבר עלול להיות מאוחר מדי, וזה מה שקורה. אלה לא השערות של מי שקרא את ההוראות. אלה היו התדרוכים שקיבלתי לפני כמה שבועות במילואים".

חיילי המילואים מתחמקים

ג' ממש לא לבד. מאז מותו של חדריה שמואלי החל קמפיין רשת נרחב של חיילים נגד הוראות הפתיחה באש שהקו המרכזי שלו הוא הידיים הכבולות של חיילי צה"ל. מאז שעלה הקמפיין, ניסו בצבא ובממשלה לגמד את הטענות. ראש הממשלה בנט אף הגדיל לעשות ואמר ש"יש פוליטיקאים שבציניות יוצרים שקרים ושולחים פעילים פוליטיים ללוויה". גם בצה"ל חזרו על המנטרה והדליפו בתקשורת שמדובר ב"קמפיין פוליטי מאורגן". אלא שהמחאה של חיילי צה"ל רחוקה מאוד מקמפיין פוליטי. היא גם לא נולדה בעקבות ממשלת בנט־לפיד, על שלל חבריה מרע"מ ומרצ. מחאה כמעט זהה הייתה גם בימיו של נתניהו, ואלה היו הימים שלפני ממשלת האחדות עם בני גנץ. לפני שלוש שנים בדיוק הבאנו ב'בשבע' את עדויותיהם של שלושה חיילים ששירתו על גבול הרצועה באותו זמן, ימי טרור העפיפונים וימי הסבבים החוזרים ונשנים. הדברים ששמענו בחודשים האחרונים מחיילים רבים מעידים שכלום לא השתנה.

ש', היום מ"פ במילואים בגדוד חרמש, מספר שבימים האחרונים פקודים רבים שלו מודיעים לו שינסו שלא להגיע לימי המילואים הבאים, שמתוכננים לעוד חודשיים. "המצב נהיה מפחיד. אני לא זוכר שחששתי כל כך לצאת לפעילות מבצעית כמו עכשיו. החיילים שלי אומרים לי בגלוי שהם לא רוצים להגיע", הוא אומר.

מה השתנה עכשיו? הרי הטענות נגד הוראות הפתיחה באש נשמעות כבר זמן רב.

"אחרי שבראל נפל כי כבלו את ידיו ואת ידי החברים שלו, וכולנו ראינו את זה בתמונות בצורה הכי אכזרית שיכולה להיות, זה הפך להיות מוחשי עוד יותר. יש כעס גדול, בלתי נתפס ממש. מי שיושב בדרגים הגבוהים חושב כמו פוליטיקאי. המפקדים הבכירים חושבים איך לשמור על עורם ולא איך החיילים לא ייהפכו לבשר תותחים".

אתם מרגישים שאין לכם גיבוי מראשי מערכת הביטחון והדרג המדיני?

"אין דרך אחרת לתאר את זה. התחושה היא שחיי החיילים לא מספיק חשובים כדי שההוראות שיינתנו יגנו עליהם ולא על המחבלים".

הדברים של ש' נשמעים אולי קשים מדי, אך הדברים שיצאו מצה"ל לאחר הצגת התחקיר על האירועים בגבול הרצועה דווקא מאששים את טענתו. לצד התחקיר, תדרוך שיצא מצה"ל ביום שישי שעבר הבהיר שלמרות תוצאות האירוע, בצה"ל לא היו רוצים לראות אותו נגמר עם הרוגים רבים בצד הפלשתיני, כדי לא לחמם את הגזרה.

מתי התחלת להרגיש שהגיבוי לחיילי צה"ל כבר לא מובטח כמו שהיה בעבר?

"אני לא יודע לשים על זה את האצבע במדויק. אני כן יודע שהפעם הראשונה שאני נתקלתי בסוגיה זה היה בעופרת יצוקה, ואז המצב היה אחר לגמרי. המח"ט לקח על הכתפיים שלו יותר ממה שהיה לו מותר כנראה, ואמר לנו לא להסס כשאנחנו מרגישים מאוימים ולהרוג את המחבלים. אלה דברים שבחיים לא נשמע היום. כמובן שלא מדובר בלירות סתם. אף אחד לא תאב דם. אנחנו רק רוצים לחזור בשלום הביתה אחרי שעשינו את המשימה שלנו. המח"ט שלי בעופרת יצוקה הבין את זה וסייע לזה. היום זה פשוט לא קורה".

"כמו לקרוא ספר פנטזיה"

תחושת חוסר הגיבוי של חיילי צה"ל התחזקה רבות בחודשים האחרונים, לאחר פתיחת החקירה בבית הדין הבינלאומי בהאג, שלוותה במהלך מערכת באמירות הבחירות של יו"ר מרצ אז ושר הבריאות היום ניצן הורוביץ, שמצדיקות את החקירה. דבריו של הורוביץ זכו לגינוי חריף של אנשי ימינה שהבטיחו שלא ישבו עם מי שמחזיק בדעה שצריך לחקור חיילי צה"ל בהאג, הבטחה שכידוע לא יושמה. חקירת בית הדין בהאג כיום היא האחרונה בשרשרת חקירות נגד צה"ל, שהחלו בוועדת גולדסטון לאחר מבצע עופרת יצוקה, שנראה שהיווה את קו פרשת המים בחופש הפעולה והגיבוי שחיילי צה"ל מקבלים.

"דוח גולדסטון היה הראשון ברשימת החקירות נגד ישראל שקבעו את הטון. כמי שעבד חודשיים שלמים כדי להפריך את הטענות שבו, אני יכול לומר לך שכמעט לא הייתה בו מילה אחת של אמת", אומר סא"ל (מיל') צחי פנטון, מומחה תודעה ואוכלוסיית אויב, מנהל סוכנות האיסוף 'ברקת'. במסגרת דו"ח פנימי שהפיק צה"ל על המבצע, פנטון היה אחראי על החלק בדו"ח שעסק בתחום החקירות והמודיעין, שהכיל עשרות עמודים.

"מה לא נטען שם בעמודים האלה. הם אמרו שחיילי צה"ל גנבו להם כסף, אנסו אותם, הרביצו להם וכל טענה שאתה רק יכול להעלות על הדעת. זה באמת היה ספר פנטזיה. מתוך מאות טענות שעלו, רק ארבע נשארו כ'ברות בדיקה', כלומר שפרטי הבסיס כמו שהיה מעצר חשוד באותו יום ובאותה שעה אכן התרחשו", הוא אומר.

וכל השאר?

"בינן ובין המציאות לא היה שום קשר. התאריכים היו לא נכונים, האנשים שהואשמו בכלל לא היו בזירה, שום פרט ממה שהם אמרו לא באמת קרה. אנחנו מדברים פה על מאות עדויות, שמי שדרבן לייצר חלק בלתי מבוטל מהן היו ארגונים ישראלים כמו 'בצלם' ושותפיהם".

למה כשאנחנו מדברים היום על הגיבוי לחיילים ועל חקירת בית הדין בהאג עוד רלוונטי לדבר על גולדסטון?

"משתי סיבות. האחת, כי צריך להבין איך מתנהלות החקירות האלה ומה רמת האמינות שצריך להקנות להן. השנייה היא שבישראל מקנים להן המון חשיבות. גולדסטון עצמו אמר אחר כך שישראל לא שיתפה פעולה, ולו הייתה משתפת פעולה המסקנות שלו היו אחרות, אבל זה לא נכון. חקרנו את כל מה שהם העלו. אחרי שסיימתי את העבודה על הדו"ח הגשתי מסמך מפורט שמסביר עד כמה מדובר בגיבובי שקרים. לצד הדו"ח כתבתי מכתב לקצין מודיעין ראשי, תא"ל יובל חלמיש, וכתבתי שזו חרפה שישראל נמצאת בכלל בעמדת מגננה בהקשר הזה. אני הייתי בפגישות עם הצלב האדום, שלאחריהן הם נסעו לסוריה ולעיראק, והם מנסים להיות ניטרליים. אמרתי להם שהם יודעים יותר טוב מכל אחד אחר כמה ישראל משקיעה כדי לא לפגוע באוכלוסייה, ושעוד רגע הם יגיעו לסוריה ולעיראק ויראו איך זה נראה כאשר לא משקיעים את כל המאמצים בשביל למנוע הרג של אוכלוסייה. הם כמובן לא יכלו להגיב, אבל הם רואים את המציאות. הבעיה היא שישראל לא רק שלא פועלת כדי להבהיר את זה לעולם, אלא גם נכנסת למגננה ומחמירה עוד יותר את הנהלים".

מה עיקר הבעיה במצב הזה?

"עיקר הבעיה, וזה גם מה שמעיד בעיניי יותר מכול על חוסר הגיבוי, הוא שבמקום שחובת ההוכחה תהיה על הצד המתלונן, חובת ההוכחה היא על צה"ל. עכשיו לך תוכיח שמשהו לא קרה. מדינת ישראל קיבלה את המשוואה שהיא זאת שצריכה לספק הסברים למה היא הפילה בית שממנו יורים עליה רקטות, ולמה לא נתנו אזהרה לאנשי הבניין חצי שעה קודם לכן כדי שיספיקו לברוח, במקום שהם יספקו ראיות שאכן מדובר במבנה שאין לו קשר ללחימה. זה מצב אבסורדי שמסמל את העובדה שראשי המערכת לא נותנים את הגיבוי הכי בסיסי לחיילים".

"נקודת המוצא של כל הגופים הבינלאומיים הללו היא שמדינת ישראל היא פושעת מלחמה, וזה מגיע המון מתוך ארגונים ישראליים", אומר גלעד אך, מנכ"ל ארגון עד כאן ומ"פ במילואים בעצמו. "יש לנו שתי תביעות דיבה שהגשנו נגד שוברים שתיקה, שטענו שצה"ל קבר זקן בעודו בחיים בזמן צוק איתן. הבעיה שלהם הייתה שהם לא ידעו שדווקא יש סרטון שבו רואים את חיילי צה"ל מטפלים באותו זקן, ולאחר שנפטר דאגו לקבור אותו כדי שגופתו לא תישאר גלויה בשטח לחימה. זאת דוגמה לקו של שקרים שנמשך שנים, כחלק ממסע הדה־לגיטימציה לישראל שלא עושה כלום כדי למנוע את זה".

עד כמה הדיווחים הללו הם אלה שמזינים את החקירות נגד ישראל?

"אלה המקור המרכזי. ועדות החקירה רואות בארגונים הללו כמעין חושפי שחיתויות או אנשי משטר שערקו, כך שהם מקנים להם רמת אמינות מאוד גבוהה, למרות שפעם אחר פעם מתברר שאין להם טיפת אמינות".

כשמרכיבים מרכזיים בממשלה, שיודעים על רמת אמינות העדויות הללו, תומכים בחקירה בהאג, איך זה משפיע גם על המאבק של ישראל ליצור לעצמה לגיטימציה, ובסוף גם על החייל בשטח?

"הסיפור של ניצן הורוביץ פשוט הזוי. מדובר באדם שיושב בממשלת ישראל ואומר שצריך לחקור את ממשלת ישראל, כלומר אותו. אם הוא היה אומר שממשלת ישראל היא משהו לא לגיטימי והוא לא מוכן לקחת בה חלק הייתי יכול להבין את ההתנהלות הזאת. זה אומנם מעציב לשמוע ישראלים שמכירים את המציאות ומאמינים בכאלה שקרים, אבל לפחות מדובר בהתנהגות במחוזות הלגיטימיים. אבל להגיד שצריך לחקור את ישראל ולפעול נגדה בפורומים בינלאומיים ומצד שני ליהנות ממנעמיה ולהיות שר בממשלתה, זאת כבר בעיה ערכית עמוקה בעיניי".

ובסוף כל זה מגיע גם לחייל בשטח?

"בסוף החייל בשטח מקבל פקודות ממפקדיו, ושרשרת הפקודות מגיעה עד לאלוף הפיקוד, לרמטכ"ל ולממשלה. בסוף יום החייל הפשוט הולך לחדר שלו ויודע שהדרג הבכיר ייתן לו פקודות וידרוש ממנו לעמוד במשימות מבצעיות ולאחר מכן יגבה את האג לחקור אותו. איזו מוטיבציה יש לו לצאת להגן על הבית, כשהוא יודע שאחר כך הוא יופקר? איזה הורה שפוי ישלח את הילד שלו לצבא כזה? זה מפורר את ישראל מבפנים. העובדה שאלה קולות של חברים בממשלה ובכנסת היא נזק ארוך שנים".

רוצים שינויים בשטח

בשביל ג' וחבריו לגדוד, החקירות הבינלאומיות פחות נוכחות בשיח עצמו. אך הם יודעים שהוא משפיע על הפקודות שהם מקבלים. "בסוף לא אומרים לך שבגלל האג או איזו ועדה של האו"ם אנחנו צריכים לנקוט במשנה זהירות או משהו כזה. אבל אנחנו יודעים שזה מה שעובר למפקדים בראש. רק לא להסתבך באירוע כזה, וההוראות שיורדות בהתאם. כולנו מבינים את זה, גם אם אנחנו לא מדברים על זה בקול".

"בסוף אנחנו מקווים שהממשלה תדע לתת גיבוי לחייליה, למרות שחברים בה אנשים כמו השר הורוביץ שנתנו גיבוי לאנטישמים שרודפים את חיילי צה"ל", אומר הרב אביעד גדות, מנהל ארגון תורת לחימה. "זאת לא ציפייה שלי, אלא של החיילים בשטח. המסר שצריך לעבור הוא שצה"ל יישאר צבא יהודי מנצח עם מלוא הגיבוי של הדרג המדיני והקצונה הבכירה, ואני לא בטוח שמה שאנחנו רואים בימים האחרונים מעיד שזה המצב".

למרות האמירות של הימים האחרונים שיש לחיילים גיבוי מלא ואת הכלים לפעול?

"הרמטכ"ל כוכבי ציטט בזמנו לאחר ההודעה על פתיחת החקירה בהאג את הפסוק מישעיהו 'הוי האומרים לרע טוב ולטוב רע שמים חושך לאור ואור לחושך שמים מר למתוק ומתוק למר'. זה נועד להיות מסר ברור של גיבוי מוחלט לחיילים. אבל בימים האחרונים גם ממנו שמענו אמירות שמתעלמות ממה שחיילים עוברים בשטח, אמירות של חוסר גיבוי וחוסר חופש פעולה להגן עליהם. אנחנו חייבים לדאוג שזה ישתנה".

המחאות של השבועיים האחרונים הובילו לשינוי הקולות שיצאו מראש הממשלה בנט ומהרמטכ"ל כוכבי עוד במוצאי שבת. בשיחה שהשניים ניהלו אמר ראש הממשלה בנט כי "במקום שיש קרב, יש גם שגיאות" והוסיף כי הגיבוי שלו למפקדי צה"ל מוחלט. כוכבי, באיגרת שפרסם לקראת ראש השנה, אמר ש"חברה שלא תגבה את חייליה ומפקדיה גם כשטעו, תגלה שאין מי שיילחם עבורה", והוסיף כי הוא נותן לחיילי צה"ל גיבוי מלא.

לצד שינוי הדברים, החיילים שאיתם שוחחנו רוצים שינוי בשטח. הם רוצים שההחלטות יתקבלו בראש ובראשונה מדאגה לשמירה על חייהם, ולא מתוך שיקולי חקירות בינלאומיות. הם גם מוסיפים כי המבחן יהיה בשטח, והוא יהיה פשוט: האם יינתנו להם הכלים כדי שמותו של בראל חדריה שמואלי לא יחזור על עצמו.

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו