הרב יעקב מדן
הרב יעקב מדן צילום: הלל מאיר/TPS

התפילה הפותחת אצלנו את יום הכיפורים, מיד אחרי תפילת 'כל נדרי' (האמורה להיאמר לפני שיום הכיפורים נכנס, לפני שקיעת החמה) היא ההכרזה המשולשת:

על דעת המקום ועל דעת הקהל בישיבה של מעלה ובישיבה של מטה אנו מתירים להתפלל עם העבריינים.

נאה תפילה זו לפתוח בה את יום הכיפורים. מקורה כנראה במהר"ם מרוטנבורק, גדול חכמי אשכנז במאה הי"ג, והובאה בטור. התפילה נתקנה כדי שיינתן לצרף למניין את מי שעברו במשך השנה על חרמי הקהל בקהילות השונות, בעיקר בתחום המיסים המשותפים, ואסור היה לצרפם כל השנה למניין ואף לא לשהות בד' אמותיהם. נראה לי שכל פתיחת יום הכיפורים בתפילת 'כל נדרי', שהקשר בינה לבין יום הכיפורים אינו ברור, היא לצורך ביטול החרם על יהודים אלו.

בקהילותינו לא קיימים חרמי קהל, אך התפילה נותרה במחזור, והיא מביעה את פתיחת בית הכנסת ביום הכיפורים לכל יהודי, תהא רמתו הדתית אשר תהא, ובלא לבדוק חלילה, בציציותיו. בית הכנסת הוא של כולם במשך כל השנה, ובעיקר ביום הכיפורים.

אמירה סלחנית יפה זו עשויה להטעות! הנכונות שיש בה לצרף כל יהודי למניין ביום הכיפורים, היום הקדוש בשנה, היא נכונה. עם זאת, אין בה כדי לסלוח אוטומטית על מעשים רעים הנעשים בתוכנו ובקהילותינו, לעתים גם על ידי אנשים המוחזקים כיראי שמים. מעשים אלו פוגעים פגיעות אנושות מאין כמותן באחרים, בעיקר בצעירים ונערים, נערות ונשים, ואין לנו רשות לסלוח עליהם.

בציבור שלנו ישנה נטייה להסתיר מעשים מן הסוג הנזכר, המביישים לא רק את עושיהם אלא גם את הקהילה כולה. איננו חשודים חלילה לחפות על מעשה מפורש וברור שיש עליו ראיות ברורות. אך במקומות ששולטים בהם ערפל וחוסר בהירות, אנו נוטים להדחיק ולחפות, שהרי לא ייתכן בעינינו שאדם המוחזק כמקיים מצוות וכירא שמים ייחשד בצדק במעשים כאלו. לימוד סנגוריה במקום ערפל הוא מן היסודות של מצוות אהבת ישראל שלא נוותר עליה.

לא נוותר גם על איסור ביוש אנשים שלא כדין, וחלילה לנו! אך מרוב אהבה למצוות אהבת ישראל, אנו מותירים בפינה בלתי אפשרית את הנפגעים ואת הנפגעות מן המעשים הרמוזים, וגם את פגיעתם הבלתי הפיכה ואת סיוטי הלילה שלהם. זעקותיהם ההולכות ומתרבות של אלו כבר בוקעות מזמן את השמים, והגיע הזמן שיבקעו גם את אוזנינו ואת אטימות לבנו כלפיהן, גם במקרים שחוקי הראיות והתקנות המשפטיות המקובלות לא עברו את הסף הנדרש כדי להעניש. יום הכיפורים אינו אמור לכפר על עבירות אלו או לחפות עליהן, ולשם כך דרושים תשובה ותיקון עמוקים מאין כמותם. גם אז לא ברור לי איך תתכפר פגיעה כל כך בלתי הפיכה.

יידעו הנפגעים והנפגעות ובני משפחותיהם: איש בקהילה אינו רשאי למחול בשמם, גם באווירה הסלחנית של יום הכיפורים. ההיתר להתפלל עם העבריינים אינו מתיר מחילה כוללת על מעשים רעים אלו. יום הכיפורים אינו מכפר על עבירות אלו ללא תיקון עמוק מאין כמותו. אילו הייתה תלויה לשון של זהורית על בתי הכנסת בקהילותינו, היא הייתה עלולה להסמיק מרוב בושה ולהיוותר אדומה לא פחות מן הדם הנשפך מנפשם של הנפגעים והנפגעות, שפעמים רבות אנו מעלימים את עינינו מהם. 

הרב יעקב מדן הוא ראש ישיבת הר עציון באלון שבות

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו