נס המבנה שקרס בחולון יממה לאחר שעשרות משפחות הוצאו ממנו, מעלה שאלה מדאיגה ומטרידה אודות מבנים נוספים בגיל דומה שפזורים בכל רחבי הארץ.
שוחחנו על כך עם הפרופ' ערן פייטלסון מומחה למדיניות קרקע ותכנון מהאוניברסיטה העברית.
"אנחנו בהחלט בסכנה ויהיו עוד מבנים כאלה. זו לא שאלה אם יהיו, מאחר והמלאי הבלוי שלנו הולך ומתבלה. מדובר במבנים שנבנו בשנות החמישים והשישים וכשבנו אותם לא חשבו שהם יישארו לעוד שבעים שנה, אומר פרופ' פייטלסון.
"גם למבנים יש תפוגת תוקף. אמנם יש מבנים שעומדים אלפי שנים, לרוב אלו מבנים מונומנטאליים, אבל המבנים שהוקמו בתחילת המדינה נבנו כשלא היה כסף ובנו אז שיכונים במהירות ובזול כדי להוציא אנשים מהמעברות לא בנו באיכות כי רצו רק קורת גג למי שיוצא מהמעברות. במצב הזה איכות הבניה הייתה ירודה ואף אחד לא חשב על שבעים או שמונים שנה קדימה".
מסביר פרופ' פייטלסון כי הצפי היה שהמבנים הישנים יוחלפו בחדשים באופן טבעי עם חלוף השנים, אך לא בכל מקום הדבר קורה. "אצלנו נבנה אז מלאי גדול של מבנים שכאלה שנותרו איתנו עד היום מבלי שתכננו אותם לטווחי זמן כאלה".
בראיון לתקשורת אמר אתמול ראש עיריית חולון, העיר בה אירע נס המבנה, מוטי ששון, כי אין לו מיפוי של המבנים הישנים בעירו. האם ניתן בכלל למפות את המבנים המסוכנים והישנים בארץ כולה? פרופ' פייטלסון אומר כי אכן "לא עשינו מיפוי כזה. המיפוי שיש לנו הוא רק המיפוי של המבנים שנבנו לפני שנת 1980 וזה נעשה בגין רעידות אדמה, וגם זה לא ממופה לחלוטין, אבל יש הערכות לגבי היקף המבנים הללו שהם בני שלוש קומות ומעלה, שזה הרקע לתמ"א 38".
פייטלסון מציין כי "תמ"א 38 לא נותן מענה להקשר הזה כי הוא תלויה בתנאי קרקע ומתאימה לאזורים חזקים. הרעיון של הוספת קוביה על הגג לחיזוק היסודות לא רלוונטי לגבי מבנים ישנים שכאלה. מה שדרוש הוא פינוי בינוי ואת זה תמ"א 38 עושה רק בהיקפים קטנים ובאיזורים ספציפיים".
"דרושה תכנית של פינוי בינוי ובסופו של דבר נצטרך לעשות את זה. צריך להתחיל בהחלפה הזו של המבנים הישנים. דרושה מעורבות ממשלתית כדי לקבוע דחיפויות" מציין פרופ' פייטרסון ומציין כי העלויות גם אם הן גבוהות הן לא גבוהות באופן בלתי אפשרי. מעבר לכך, מדובר במשימה שיש לבצעה על ידי המדינה. "הטעות היא שחושבים שהשוק יעשה את זה במקום הממשלה, וזה לא יקרה. לממשלה יש אחריות לשלום תושבי המדינה כמו שרוכשים כיפת ברזל בלי לחשוב על העלויות, כך גם צריך לחזק מבנים למרות העלויות".
כאמור, פיייטלסון מציין כי "חיזוק מבנים בסיסי לא יקר כל כך אם לא מוסיפים קומות". בחינת העדיפויות ורמת הדחיפות צריכה לקחת בחשבון לא רק את גילם של המבנים אלא גם את האזורים השונים, שכן בטבריה ובבית שאן המדינה חייבת להוביל את התהליך בשל הרגישות המיוחדת לרעידות אדמה. במקומות אחרים יתכן והעיריות יכולות להוביל את המהלך.
"דרוש קודם כל מיפוי ופיקוד העורף וגופים נוספים יכולים לעשות את זה. צריך להחליט שמדובר במשימה שעושים אותה. משרד השיכון היה צריך להוביל את התהליך הזה. בהתאם למיפוי צריך להחליט מה חירום ומה המדיניות, אבל אנחנו לא מתארגנים לזה. אנחנו מדברים באקדמיה על המלאי הבלוי, אבל אנחנו לא רואים את ההכרה להיקף הבעיה במשרדי הממשלה".
"אני סבור שמבחינה מסוימת צריך להודות שהאירוע שקרה בחולון קרה, ובלי נפגעים וכו'. צריך להודות למכבי האש שפינו את האנשים והצילו אותם, ומעבר לכך יש כאן פעמון אזעקה שמצלצל ולמזלנו זה קרה בלי נפגעים בנפש, אבל צריך עכשיו להקשיב לפעמון האזעקה".