צדיק יסוד עולם
על פי תורת הסוד, בכל יום מימי חג הסוכות מתגלה ניצוץ וקיימת הארה של אחד משבעת האושפיזין. ביום השישי (לפי חלק מהמנהגים), האושפיזין הוא יוסף הצדיק, והוא על פי הקבלה מוכתר במידת היסוד.
האושפיזין אינם רק האורחים הבאים מבחוץ, אלא הם כוחות הקיימים בנו, ובימי הסוכות כדאי לנו 'לארח' אותם ולתת ביטוי ומשמעות לאותן תכונות שמסמלים שבעת האושפיזין.
יוסף הצדיק חי במציאות מורכבת ומאתגרת מבחינה רוחנית. רחוק ממשפחתו, הוא ניצב איתן מול אשת פוטיפר ולא נופל. היכולת להישמר ולעמוד כסלע יצוק מול סביבה הפרוצה בענייני עריות מלמדת על אופייה של מידת היסוד, שכשמה כן היא - מסמלת את הערכים והתשתיות של חיינו שלא נוותר עליהם לעולם בשום מחיר.
בדרך כלל, הנאמנות המוחלטת הזו עלולה להוביל לחשיבה של התבצרות בתוך הקיים והמוכר לנו, ואולם יוסף הצדיק הוא גם "בעל החלומות", מהלך חייו מלווה בחלומות. נראה שמידת היסוד מבטאת גם את היכולת לפרוץ ולהתמלא בחזון - לחלום. דווקא האיתנות ואבני התשתית הן המאפשרות ומעניקות את הביטחון להשפיע, לתת ולתרום מבלי לחשוש. אכן, על פי הסוד, כוח ההולדה משתייך למידת היסוד. מעורבותו של יוסף בבניין הכלכלה המצרית ושלטונו על ארץ מצרים נובעים ממידת היסוד, היא המאפשרת לצעוד בביטחון גם בעולם העשייה על כל גווניו, להצליח לקדם את העולם ולהוליד בו עשייה חדשה ופורייה.
"ירידתו" של יהודה ומעשה תמר, הכתובים בסמיכות פרשיות למעשה אשת פוטיפר ויוסף, מלמדים על תכונתו של יהודה. יהודה מסמל עבורנו את העובדה שתמיד נוכל לקום אם נפלנו, ואילו יוסף מסמל את היכולת לומר לעצמנו שנוכל גם לא לוותר ולא ליפול.
בניין האומה הישראלית בארצנו אל מול העולם התרבותי שבו אנו חיים דורש את שתי התכונות - האחת, שלא ניבהל אם ניפול ונכשל, אך לא פחות מכך, גם את התכונה השנייה - ההתאמצות שלא ליפול ושלא להיכשל. בואו נזמין לא רק את יהודה, אלא גם את יוסף.
הרב אמנון חדרי
ראש בית המדרש, המרכז האקדמי לב