אחת השאלות המפורסמות ביותר הנוגעות לפסוקי השמיטה בפרשת בהר היא שאלת חז"ל "מה ענין שמיטה להר סיני".
הפרשנים כבר עמדו על כך שיש משמעות להשוואה הזו בין מצות השמיטה למעמד הר סיני, ונראה שבמציאות החיים המודרנית בה אנו חיים כאשר השמיטה המעשית כמעט ואינה מתקיימת בצורה המקורית, יש חשיבות מרובה אף יותר לקווי הדמיון הללו מפני שהם יכולים להעניק לנו תובנה רוחנית כיצד להפוך את השנה הזו למשהו משמעותי ורלוונטי הרבה יותר לחיי היומיום שלנו.
מעמד הר סיני מצד אחד היה חיזוק לכל ההיסטוריה הקודמת לו, לברית שנכרתה עם האבות, לבריאת העולם שחיכה לרגע הזה של נתינת התורה.
אולם, מעמד הר סיני גם שינה את העולם ואת עם ישראל, הרגע שבו שמים וארץ נפגשו, אלוקים מדבר עם עם שלם. "וכל העם רואים את הקולות". עם ישראל מצדם, לרגע אחד זנחו את טבעם הרגיל את קשיות העורף ואמרו נעשה ונשמע בלי פקפוק וספיקות. לרגע אחד הם הצליחו באופן מופלא לזנוח את כל המריבות ולקבל על עצמם ערבות הדדית כאיש אחד בלב אחד, על כל יהודי באשר הוא. השילוב זה של ישן וחדש נמצא גם במצוות השמיטה.
מצד אחד, יש בשנה הזו התחדשות של הכוחות הקיימים. כוחות האדמה והנפש, חיזוק הערבות ההדדית, החסד והנתינה.
אולם, יש גם בשנה הזו שבירת מוסכמות ושינוי מהסדר הרגיל שבו אנו אמורים להתנהל. אם בשנים הרגילות אנו מבינים שיש להשתדל באופן טבעי ולא לסמוך על הנס, פתאום הכול משתנה ושאלת "וְכִ֣י תֹאמְר֔וּ מַה־נֹּאכַ֖ל בַּשָּׁנָ֣ה הַשְּׁבִיעִ֑ת הֵ֚ן לֹ֣א נִזְרָ֔ע וְלֹ֥א נֶאֱסֹ֖ף אֶת־תְּבוּאָתֵֽנוּ" - יכולה להיענות בצורה הפוכה מהדרך הרגילה - "וְצִוִּ֤יתִי אֶת־בִּרְכָתִי֙ לָכֶ֔ם בַּשָּׁנָ֖ה הַשִּׁשִּׁ֑ית וְעָשָׂת֙ אֶת־הַתְּבוּאָ֔ה לִשְׁלֹ֖שׁ הַשָּׁנִֽים"(ויקרא כה כ-כא). אל תדאגו, תסמכו על הקב"ה והוא יסדר הכול.
בברכות הנמצאות בפרשת בחוקתי רומזת התורה למצב הזה שבו אוכלים תבואה ישנה במשך כמה שנים עד שמגיעה התבואה החדשה , "וַאֲכַלְתֶּ֥ם יָשָׁ֖ן נוֹשָׁ֑ן וְיָשָׁ֕ן מִפְּנֵ֥י חָדָ֖שׁ תּוֹצִֽיאוּ"(ויקרא כו י). זהו המעבר בין ישן לחדש המתקיים בזכות שנת השמיטה באותו אופן שבו נעשה במעמד הר סיני.
לקראת שנת השמיטה תשפ"ב הבעל"ט עלינו לנסות ולהשיג את החיבור הזה. מצד אחד, לנער את האבק מעבודת ה' שלנו שכבר הפכה להיות דבר שבהרגל ואולי צריכה קצת "קולות וברקים", וחידוש החוויה וההתלהבות. לעורר מחדש בתוכנו את הערבות ההדדית ומידת החסד והנתינה.
אבל מאידך, עלינו להשתמש בהזדמנות הזו כדי לבחון שוב את המוסכמות שלנו, את הפשרות שעשינו עד עתה כי לא היה לנו האומץ לנסות דרכים חדשות וטובות יותר. זה הזמן להפסיק לבחור ב"רע במיעוטו" ולהתחיל לחשוב איך משיגים את ה"טוב ברובו". לחשוב בצורה רחבה יותר ולראות את הדברים במבט גדול של שנים קדימה ולא באופן צר שאינו רואה במקרה הטוב מעבר לשנה הבאה. זהו הזמן לאחוז באומץ שהוביל אותנו לומר נעשה ונשמע, להעז ולנסות כדי להשיג את המטרות הגדולות והחשובות שלא הצלחנו להשיג עד עתה.
הפוטנציאל של שנה כזו הוא עצום, הוא יכול להיות מנוע אדיר של צמיחה והתחדשות. זוהי השנה שבה נזכה בעזרת ה' לקיים את האימרה המיוחסת לראי"ה קוק זצ"ל, ה"ישן יתחדש והחדש יתקדש".
הרב אשר סבג
רב קהילת הר המוריה ראשל"צ וחבר הנהלת ארגון רבני צהר