שעון המחוגים של השמיטה

שעון המחוגים של השמיטה

כשהיינו ילדים, החלום שלנו היה שעון דיגיטלי. כך קראו לזה אז. הספרות שרצו, השניות שמיהרו לידן והצפצוף האלקטרוני הזה ששיווה לשעון ממד של משהו עתידי.

בהמשך החיים הבנתי את סודו של שעון המחוגים הישן והטוב.

בשעון דיגיטלי, סִפְרָתִי, אתה רואה בכל רגע רק את הרגע. השעה כעת, כשאני כותב את המאמר מול מסך המחשב, היא 21:22 בדיוק.

לעומת זאת, בשעון מחוגים כל היממה פרושה לפניי, והשעה שאני רואה היא נקודת זמן על פני מרחב שלם. והמרחב פרוש כל העת, נקודות היחס מונחות מול העיניים, וכל תפיסת הזמן מקבלת משמעות עמוקה יותר. אני לא פועל רק בהווה, כאן ועכשיו. אני פועל במרחב של עבר ועתיד, שההווה הוא נקודת הזמן הנוכחית ביניהם, אך היא יונקת מן העבר וצופה אל העתיד, כל העת.

ולכן שעון מחוגים חביב עליי יותר. לא רק מחמת יושנו, אלא מחמת מרחב הזמן שהוא מייצר.

כך שנת השמיטה אינה עומדת בפני עצמה, אלא היא יוצרת מצב שבו הזמן הוא סיפור. ויש מרחב של זמן שנעים בתוכו. וכאשר סופרים את הזמן, הנוכחות של העבר ושל העתיד בולטת הרבה יותר בהווה, והופכת אותנו לנושאי מטען היסטורי בכל רגע ורגע מן ההווה.

באיזו שנה אנחנו לשמיטה?

ושמיטה זו - איזו שנה היא במרחב היובל?

כמה עברנו מן היובל הקודם, וכמה נשאר ליובל הבא?

וכמה יובלות עברו מאז שהתחלנו?

כל השאלות האלו מניחות אותנו חזק מאוד על ציר הזמן, והופכות את עם ישראל לעם בעל תודעה היסטורית חזקה מאוד.

השמיטה אפוא אינה רק סיפור של חקלאות וארץ, אלא היא גם סיפור של תודעת הזמן והשליחות שתודעת זמן מייצרת. כי אם יש היסטוריה ועבר שממנו באים, ויש עתיד שאליו הולכים, ההווה יימדד בכמה הוא מהווה גורם משמעותי במסע הזה. ובכך מצטרפת השמיטה למעגלי ספירה נוספים שאנו פועלים בתוכם. 5,782 שנים בריאת העולם. 3,333 שנים ליציאת מצרים ומתן תורה. 1,953 שנים לחורבן. 73 שנים למדינת ישראל.

אנחנו נעים כל העת על מעגלי הזמנים, ושנת השמיטה מנכיחה את התנועה הזו בצורה בולטת, שמה אותנו על ציר השליחות והסיפור ההיסטורי, וקוראת לנו להמשיך את תנועת המחוגים אל עבר הדורות הבאים.

הרב אייל ורד, רב קהילת יחדיו וחבר הנהלת ארגון רבני צהר