מרכז קטיף

אברהם

התיישבות או התחברות?

אברהם אבינו הולך ונוסע במרחבי ארץ ישראל ומכין את הקרקע לבניו. תוך כדי מסעותיו הוא מגיע גם לגרר. "וַיִּסַּע מִשָּׁם אַבְרָהָם אַרְצָה הַנֶּגֶב וַיֵּשֶׁב בֵּין קָדֵשׁ וּבֵין שׁוּר וַיָּגָר בִּגְרָר" (בראשית כ, ,א).

*מה מטרת מסעותיו של אברהם?

לפי הרד"ק המטרה היא לבסס את הקשר שלו לארץ ישראל. "אולי נסע משם לארץ פלשתים כדי לשכן בכל הארץ אשר נתן לו הא-ל פעם בזה ופעם בזה כדי שיחזיק בכולה, כי ארץ פלשתים בכלל הארץ שנתן לו הא-ל כמו שכתבנו במה שפירש לו האל האומות שנתן לו, וארץ פלשתים בכלל ארץ הכנעני היא ומנחלת בני יהודה".

על פי הספורנו (כ, א) והנצי"ב (כא, לג) המטרה של אברהם היא ללכת למקומות מרובי אוכלוסין כדי לפרסם את הבשורה שה' הוא אל העולם, ובכך לממש את ייעודו להיות אב המון גויים.

*היכן היא גרר?

לפי חוקרים רבים חבל גרר הוא האזור הדרומי של מישור החוף. האזור שבו הוקם גוש קטיף. זהו חבל ארץ פורה משופע במים ובבארות ולכן גם מרובה תושבים. מאז תקופת החשמונאים הייתה בחבל ארץ זה התיישבות יהודית. אפילו בתקופת הגלות התקיימה בו קהילה יהודית לאורך שנים רבות.

זהו בעצם גם השער הדרומי לארץ ישראל ויש לו ערך אסטרטגי חשוב. לכן לאורך ההיסטוריה מי ששלט בארץ ישראל היה לו חשוב להחזיק בחבל ארץ זה.

חידה: מי הוא המנהיג היהודי שהקים לראשונה התיישבות יהודית בחבל עזה, היא ארץ גרר?

את פתרון החידה יש לשלוח ל:info@merkazkatif.co.il

בין הפותרים נכונה יוגרל פאזל גוש קטיף.

***

יצחק

מפריח את השממה

"וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ מִלְּבַד הָרָעָב הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר הָיָה בִּימֵי אַבְרָהָם וַיֵּלֶךְ יִצְחָק אֶל אֲבִימֶּלֶךְ מֶלֶךְ פְּלִשְׁתִּים גְּרָרָה. וַיֵּרָא אֵלָיו יְהוָה וַיֹּאמֶר אַל תֵּרֵד מִצְרָיְמָה שְׁכֹן בָּאָרֶץ אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ. גּוּר בָּאָרֶץ הַזֹּאת וְאֶהְיֶה עִמְּךָ וַאֲבָרְכֶךָּ כִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵל וַהֲקִמֹתִי אֶת הַשְּׁבֻעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם אָבִיךָ" (בראשית כו, א-ג).

בזמן שבארץ כנען שורר הרעב, נותר אזור אחד שבו עדיין אפשר לחיות - ארץ גרר. ולא סתם לחיות, דווקא בארץ גרר מצליח יצחק לפתח חקלאות פורייה.

"וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִוא וַיִּמְצָא בַּשָּׁנָה הַהִוא מֵאָה שְׁעָרִים וַיְבָרֲכֵהוּ ה'" (בראשית כו, יב).

זאת בזכות הבארות שהוא מצליח לחפור כאן, ממש כמו בימי אברהם אביו. ההצלחה של יצחק מעוררת קנאה ומאבק ניטש בין תושבי האזור ליצחק, אך בסופו של התהליך מכירים הפלשתים בכך שה' נמצא עמו והם כורתים עם יצחק ברית שלום.

שנים רבות אחר כך יבואו בני בניו של יצחק אל ארץ גרר, הלוא היא גוש קטיף, וגם הם יצליחו להפוך את האדמה השוממה של אזור הדיונות לאזור חקלאי פורח.

*איך הם עשו זאת?

בדומה ליצחק הם פתרו את נושא המים. אומנם לא על ידי חפירת בארות אלא באמצעות המצאה ישראלית חדשה – הטפטפות. החלחול האיטי של המים מאפשר לשורשי הצמח להיקלט גם באדמה החולית. כך חבל ארץ שלם הפך מאדמה שוממה לגן עדן חקלאי.

חידה: בארות יצחק הוא קיבוץ סמוך לפתח תקווה. מדוע הוא נושא שם זה, והלוא בארותיו של יצחק כפי שראינו היו בארץ גרר?

את פתרון החידה יש לשלוח ל:info@merkazkatif.co.il

בין הפותרים נכונה יוגרל פאזל גוש קטיף.

***

יעקב

אנשים אחים אנחנו

יעקב אבינו זוכה ללדת את תריסר השבטים, ומכאן ואילך משתנה הסטטוס ואנו הופכים לעם אחד. כולנו בני ישראל אנו. אומנם יש שנים עשר שבטים, שתים עשרה דרכים שונות, שתים עשרה זוויות מבט, אבל מעכשיו לא מפרידים בין החלקים אלא נשארים יחד עם אחד בלב אחד.

המחלוקת הכבדה על הגירוש מגוש קטיף הייתה אחד הרגעים הקשים והטעונים של מדינת ישראל המתחדשת. מחלוקת שיכולה הייתה להוביל לקרע חמור בעם. כי הרי לא הייתה כאן רק שאלה של ניתוח ביטחוני אלא עקרונות וערכים שעומדים בליבת הציונות והיהדות. אבל מעל המחלוקת ריחפה ההכרעה שערכי האחדות והאחריות הלאומית הם חלק בלתי נפרד מהמאבק על ארץ ישראל.

*כיצד משלבים כראוי בין הרצון להיאבק ובין החשש מיצירת קרע בעם?

גם על כך היו מחלקות כבדות, אבל בעלי הדעות השונות השתדלו לנהוג כבוד זה בזה גם אם לא הגיעו להסכמות משותפות.

אחת הפעולות שביטאה את דרכם של אנשי גוש קטיף להיאבק באופן של מחאה עממית חיובית הייתה השרשרת האנושית - מיזם ענק שבו נוצרה שרשרת אנושית מגוש קטיף ועד ירושלים. שרשרת זו ביטאה את המחויבות של כל אחד ואחת להיות חוליה בשרשרת הגדולה של עם הנצח.

המאבק על גוש קטיף הותיר משקעים, אך בסופו של דבר כולנו ממשיכים לבחור להיות תחת סוכה אחת בצילא דמהימנותא.

חידה: מדוע נבחר הצבע הכתום להיות צבע המאבק של גוש קטיף?

את פתרון החידה יש לשלוח ל:info@merkazkatif.co.il

בין הפותרים נכונה יוגרל פאזל גוש קטיף.

***

משה

תורת אמת נתן לנו

משה רבנו נותן לנו שתי תורות, תורה שבכתב ותורה שבעל פה, ועליהן אנו מברכים: "אשר נתן לנו תורת אמת" - כנגד תורה שבכתב, "וחיי עולם נטע בתוכנו" - כנגד תורה שבעל פה. וכך משתלבות התורה שיורדת מהשמיים והתורה שצומחת מתוך הנטיעה שנטע הקב"ה בליבותינו ומצמיחות לנו נטיעות חדשות, דור דור וחידושיו.

דבר זה נכון במיוחד לדורנו, דור הגאולה, שזוכה לחיות את תורת ארץ ישראל מתוך התיישבותנו בארץ החיים.

לא רק חקלאות הייתה בגוש קטיף אלא גם עולם תורה עשיר ומגוון. ישיבות, מכינות, אולפנה, תלמודי תורה וכמובן רשת של שיעורים בריבוי סגנונות וגוונים.

קשר מיוחד נוצר בין תלמידי החכמים ועובדי האדמה, קשר של תורת ארץ ישראל. תורה שמדברת עם צורכי החיים המתחדשים בארץ, סוגיות של קהילתיות, חקלאות ולצערנו גם סוגיות של התמודדות עם טרור ואובדן.

שיתוף הפעולה הזה יצר גם פיתוחים חדשים כמו הירקות ללא תולעים, וכמובן דרכים רבות לשפר את היכולת שלנו לשמור את שנת השמיטה, הן על ידי החקלאים, כמו פיתוח גידולים על מצעים מנותקים, והן לצרכנים כמו יוזמת 'אוצר הארץ'.

חידה: איזה יישוב מיישובי גוש קטיף מוזכר כבר בגמרא כמקום מושבו של אחד התנאים? מיהו התנא?

את פתרון החידה יש לשלוח ל:info@merkazkatif.co.il

בין הפותרים נכונה יוגרל פאזל גוש קטיף.

***

אהרן

בלבבי משכן אבנה

אהרן הכהן הוא עמוד העבודה - תפילה. קיימת מחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן על המקור והמהות של מצוות התפילה. האם תפילה היא בכל יום ועניינה קשר רציף עם הבורא, כדעת הרמב"ם, או שעיקר התפילה הוא הפנייה אל ה' בעת צרה לבקש את ישועתו, כדעת הרמב"ן.

בגוש קטיף היו כ־25 מקדשי מעט. 25 בתי כנסת שהיו לב הקהילה, אש תמיד של קשר יומיומי עם בורא העולם. קשר שהתבטא לא רק בתפילות אלא גם באירועי שמחה, בהתכנסויות קהילתיות ועוד.

בשנת המאבק נגד גזירת העקירה מגוש קטיף התקיימו בגוש קטיף מעמדי תפילה שהרטיטו לבבות וביקשו לקרוע את השמיים בבקשה לביטול הצרה. אומנם הגזירה לא התבטלה, אבל כל מי שהיה במעמדות הללו נושא את זכר התפילה בליבו.

במרכז המבקרים של גוש קטיף בניצן נמצא מיצב פסיפס מיוחד העשוי מאבני בתי הכנסת של גוש קטיף. את האבנים אספה העיתונאית פולה סטרן, והיא מספרת על תהליך שעבר עליה ועל האבנים: "נכנסת לכל אחד מבתי הכנסת ולוקחת אבן. כדי לא לשכוח. לא סיפרתי לאיש על האבנים. לא ברור לי למה בדיוק. הייתה לי תחושה שנטלתי משהו יקר שאיננו שלי. מצד שני, אילו השארתי אותן שם הן היו הולכות לאיבוד לנצח. עטפתי את האבנים בזהירות וטמנתי אותן בתוך קופסה מיוחדת. שם הן נשארו כשנתיים.

"פניתי לאנשי מרכז קטיף - המרכז למורשת גוש קטיף. הם פנו לאומנית הפסיפס איילה עזרן מנווה דקלים וביקשו ממנה להרכיב מהאבנים מיצב זיכרון לגוש ולבתי הכנסת. ביצירתה המרהיבה כללה איילה את הים, הדקלים, הקהילות ובתי הכנסת שבתוכם משובצות האבנים שלי. האבנים, שמעולם לא היו באמת שלי, חזרו אל האנשים הנפלאים של גוש קטיף, והם הפכו אותן ליצירה מרהיבת עין, כפי שבעבר הפכו את גוש קטיף לפאר היצירה".

חידה: מה הקשר בין בונה המקדש לחבל עזה?

את פתרון החידה יש לשלוח ל:info@merkazkatif.co.il

בין הפותרים נכונה יוגרל פאזל גוש קטיף.

***

יוסף

נחלת יוסף - חיבור או פירוד?

"וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל אֶל יוֹסֵף הֲלוֹא אַחֶיךָ רֹעִים בִּשְׁכֶם לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ אֲלֵיהֶם וַיֹּאמֶר לוֹ הִנֵּנִי... וַיִּמְצָאֵהוּ אִישׁ וְהִנֵּה תֹעֶה בַּשָּׂדֶה וַיִּשְׁאָלֵהוּ הָאִישׁ לֵאמֹר מַה תְּבַקֵּשׁ. וַיֹּאמֶר אֶת אַחַי אָנֹכִי מְבַקֵּשׁ הַגִּידָה נָּא לִי אֵיפֹה הֵם רֹעִים. וַיֹּאמֶר הָאִישׁ נָסְעוּ מִזֶּה כִּי שָׁמַעְתִּי אֹמְרִים נֵלְכָה דֹּתָיְנָה וַיֵּלֶךְ יוֹסֵף אַחַר אֶחָיו וַיִּמְצָאֵם בְּדֹתָן" (בראשית לז, יג-יז).

בשומרון היו מאז ומעולם נקודות מפגש בין חיבור וקשר ובין מחלוקת ופילוג. אם חברון היא עיר החיבור, עיר האבות, הרי ששכם היא עיר הבנים, ולעיתים דווקא בין הבנים מתגלעות מחלוקות.

פרשת דינה ותגובתם החריפה של שמעון ולוי בני יעקב מתרחשת בעיר שכם. מכירת יוסף על ידי אחיו מתרחשת צפונית לעיר שכם, בעמק דותן. גם פילוג ממלכת ישראל בימי ירבעם מתרחש בעיר שכם.

אך בשכם יש גם חיבור ותיקון.

יוסף נקבר בחלקת השדה שקנה יעקב בשכם, כאשר כל שבטי ישראל מעלים את עצמות יוסף ממצרים לקבורה בארץ. בניו של יוסף, אפרים ומנשה, מקבלים נחלה עצומה בהרי השומרון. גבול נחלתם עובר בשכם. קבר יוסף שייך גם לנחלת אפרים וגם לנחלת מנשה.

נחל קנה מוזכר אף הוא בגבול נחלתם של אפרים ומנשה, שדות אפרים היו בחלק של מנשה ושדותיו של מנשה היו בחלקו של אפרים.

"היום הזה נהיית לעם", לא עוד שבטים. בשכם מכנס יהושע את השבטים למעמד הברכות והקללות ובונה מזבח בהר עיבל.

ארבעת יישובי צפון השומרון: גנים וכדים הסמוכים לג'נין, וחומש ושא־נור במרכז צפון השומרון, בין העיר שומרון לעמק דותן.

היישוב חומש מבטא את יכולת החיבור בהיותו יישוב קהילתי חילוני אשר קלט גם זוגות צעירים דתיים וביחד הם בנו קהילה שידעה לכבד זה את זה. סביב נושא המאבק בתוכנית העקירה התגלעו מחלוקות בשאלה כיצד נכון להילחם בגזרה ולהיאבק על היישוב, האם לפעול באקטיביות או לקבל את הדין? עד היכן למתוח את גבולות הממלכתיות?

במבחן המציאות אנשי חומש ניהלו מאבק מכבד ומכובד, ובמרוצת שש עשרה השנים שחלפו הם הוכיחו דבקות, מסירות נפש ונאמנות לשיבה ולישיבה בחומש.

חידה: מילה אחת שמחברת את אדם זרטל, אדוני ההר והאיש המוזר.

את פתרון החידה יש לשלוח ל:info@merkazkatif.co.il

בין הפותרים נכונה יוגרל פאזל גוש קטיף.

***

דוד

עוד נשוב לשם

בשנת 1964 נפוצו בקרב הארכיאולוגים ידיעות על גילוי רצפת פסיפס נדירה ביופייה לחוף ימה של עזה. ארכיאולוגים ישראלים שראו את התמונות זיהו שיש כאן מאפיינים של בית כנסת. ואכן, לאחר מלחמת ששת הימים הם מיהרו למקום וחשפו את הפסיפס בשלמותו. לעיניהם נתגלה פסיפס גדול מרשים ויפיפה אשר כולל כתובת המזכירה את תאריך בניית בית הכנסת בשנת 508 לספירה. בית הכנסת חריג בגודלו, והדבר מלמד על קיומה של קהילה יהודית גדולה ועשירה במקום. בפסיפס שובצו דמויות של חיות שונות, אבל גולת הכותרת היא דמות של אדם עטור הילה אשר מנגן בנבל ומעליו נכתב בכתב עברי קדום "דוד".

זהו המקום היחיד שבו מצויה דמותו של דוד המלך בתוך פסיפס של בית כנסת קדום.

עזה שימשה גם בית לאחד מגדולי הפייטנים של העם היהודי, הלוא הוא רבי ישראל נג'ארה, ששימש כרבה של עזה. מבין פיוטיו הידועים: "י-ה ריבון", "יודוך רעיוניי", "יעלה בואי לגני" ועוד.

גם היום סיפורו של גוש קטיף מעניק השראה ליוצרים ואומנים שונים. אחת היצירות המפורסמות ביותר היא שירו של חנן בן ארי "אמא". הזמרת נרקיס גדלה בגוש קטיף ולאחרונה הוציאה קליפ עם השיר "אם ננעלו" העוסק ברגעי העקירה מגוש קטיף. יוחאי בן אב"י העלה לרשת קליפ בשם "רכבת עזה אשקלון" ויש עוד שלל יצירות. בשנתיים האחרונות מקיים מרכז קטיף חממה לפיתוח יצירות אומנות בהדרכת צביה מרגליות. היצירות עולות בערב מיוחד אשר מתקיים בגולה פתח תקווה, ואפשר לצפות בהן באתר של מרכז קטיף ובערוץ היוטיוב שלו.

חידה: מהו השיר ששר זמר מפורסם על הקרב ברצועת עזה במלחמת ששת הימים?

את פתרון החידה יש לשלוח ל:info@merkazkatif.co.il

בין הפותרים נכונה יוגרל פאזל גוש קטיף.