ברחבי הארץ
עם מרכז סיור ולימוד שומרון
ועם החברה המרכזית לפיתוח השומרון
***
עם אברהם אבינו לניו־יורק של המזרח הקדום
אברהם אבינו הוא הראשון שהאמין בא-ל אחד והראשון שעשה ברית מילה והפך ליהודי. אבל כבר עוד קודם, הוא נקרא אברהם העברי אם מפני שמוצאו מעבר לנהר הפרת ואם משום אמונתו, שהיו כל עולם בצד אחד, ואברהם מהעבר השני. אברהם הוא גם הראשון שחצה את נהר הירדן והגיע לארץ ישראל ולמעשה מהווה את תחילת הנוכחות היהודית בארץ ישראל. בתור צאצאיו של אברהם שמאמינים באלוקים שנגלה אליו, כל ממצא ארכיאולוגי שניתן לתארך באופן ודאי לימיו מסקרן ביותר.
לכן, מה רבה הייתה ההתרגשות כשבשנים האחרונות התגלתה עיר חשובה וענקית - במימדים של תקופת האבות - כאן בארץ ישראל, בגבול בין השומרון לעמק חפר. אברהם כנראה לא הגיע למקום זה, אבל גודלה של העיר, כ־600 דונם, הכי גדולה במזרח הקדום, מלמד אותנו שהיא הייתה מרכזית ומאורגנת. אנו יכולים לדמיין חלופת מכתבים בין מלכי האזור שישבו בעיר הזאת ובין אברהם אבינו שהיה כוח פוליטי לא מבוטל במרחב, כפי שמלמד אותנו סיפור מלחמת ארבעת המלכים את החמישה (בראשית פרק י"ד).
במסגרת הסדרה 'לסייר עם חוקר' של מרכז סיור ולימוד שומרון, ייערך סיור בתל אסור עם ד"ר שי בר, ראש עמותת סקר הר מנשה, שבמסגרתו נחשף לראשונה האתר. הסיור יתקיים בכ"ה בתשרי, 1.10. פרטים והרשמה באתר: www.midshomron.org.il .
ברחבי הארץ
עם מרכז סיור ולימוד שומרון
ועם החברה המרכזית לפיתוח השומרון
***
עם יצחק אבינו לאתרים נסתרים בצפון הנגב
יצחק חי את רוב חיו בנגב, בין באר שבע לחברון. בניגוד לאברהם וליעקב שערכו מסעות לאורך ההר המרכזי, יצחק עסק בביסוס הקשר אל הארץ, והביטוי העיקרי לכך היה חפירת הבארות. כשאדם מתיישב במקום מסוים שאין לידו מעיין או נחל איתן הוא צריך לדאוג לאספקת מים רציפה. בימי קדם עשו זאת על ידי חפירה של אחד משני המתקנים הבאים: בור - חלל תת־קרקעי שמשמש לאיסוף ואגירת מים, או באר - חציבה עמוקה אל שכבת מי תהום, שחושפת מים שנאגרו מתחת לקרקע באופן טבעי.
במרחב שבו חי יצחק אבינו, בין באר שבע לחברון, ישנם לא מעט אתרים יפים ומעניינים עם ממצאים ארכיאולוגיים מתקופות שונות, לרוב מאוחרות בהרבה מתקופת האבות. שניים מהאתרים הפחות מוכרים הם חורבת רימון - אתר ארכיאולוגי ליד קיבוץ להב, שבו התגלו בית כנסת ומקווה גדול כמו גם אוצר תכשיטים ומטבעות מרשים, ובית הבד הקדום שנמצא מתחת לבתי היישוב כרמי קטיף שביער אמציה.
ד"ר אריה בורנשטיין ידריך סיור מעמיק למרחב לכיש וצפון הנגב בט' בטבת, 13.12, שבמסגרתו יגיע גם לשני האתרים האלה. הסיור הוא חלק מסדרת 'מן הגוויל אל השביל' של מרכז סיור ולימוד שומרון - סיורים המשלבים הדרכה ברמה אקדמית באתר ארכיאולוגי וסיור באתרי טבע ונוף סמוכים. פרטים והרשמה באתר: www.midshomron.org.il.
ברחבי הארץ
עם מרכז סיור ולימוד שומרון
ועם החברה המרכזית לפיתוח השומרון
***
עם יעקב אבינו למעבר היבוק ולשרידי האבירים בישראל
חזרתו של יעקב מחרן לארץ היא למעשה מסע בריחה מפניו של לבן. אבל לחרדתו של יעקב גם בארץ, היעד שאליו הוא הולך, מצפה לו מאבק עם לא אחר מאשר אחיו התאום עשיו. יעקב, שנודד עם כל נשותיו, ילדיו ורכושו, נכנס לארץ ממזרח, דרך מעבר יבוק. היבוק הוא נחל איתן שנשפך לירדן ממזרח דרומית לכנרת ומהווה את אחד מיובליו המרכזיים. למעשה, יעקב הולך כמעט באותו התוואי שבו נכנס לארץ סבו אברהם בפעם הראשונה - דרך מבוא השמש, מנהר הירדן במעלה נחל תרצה אל עמק שכם. אבל רגע לפני כן, מתרחש אחד האירועים המשמעותיים בתולדותיו של יעקב, המאבק עם מלאך ה' במעבר יבוק, שבסיומו משנה המלאך את שמו של יעקב לישראל.
את מעבר היבוק ניתן לראות מכמה תצפיות במזרח השומרון ובצפון בקעת הירדן: מהר כביר, מאזור היישובים רותם וגבעת סלעית וגם ממורדות הר בזק.
מעורבותו של הקב"ה בחייו של יעקב אבינו הביאו להשתרשות הביטוי 'אביר יעקב' כאחד מכינוייו של הקב"ה, ובהמשך גם של רבי יעקב אבוחצירא זצ"ל. בהקשר ההיסטורי משמש השם אביר לתיאור קבוצת לוחמים אירופאים שהגיעו לארץ ישראל בימי הביניים במהלך מסעות הצלב. האבירים הצלבנים שהו בארץ ישראל תקופה קצרה יחסית, אך הותירו בה מבנים מרשימים וכמה סיפורים מרתקים, מוזרים ומפתיעים.
המעוניינים בתצפיות על מעבר היבוק מוזמנים להצטרף לסיור 'סובב רותם - פרחים, מעיינות ותצפיות בצפון הבקעה' בהדרכת אביגיל שוטלנד, שיתקיים אי"ה בכ"ד באדר א' 25.2.22 כחלק מהסדרה 'הר ועומק'.
את שרידי האבירים במרכז הארץ אתם מוזמנים להכיר לעומק בסדרתו של ד"ר עמיחי שוורץ 'הצלבנים באים!' שתחל בסיור לאזור בכ"ז בתשרי 3.10.21. פרטים והרשמה באתר: www.midshomron.org.il .
ברחבי הארץ
עם מרכז סיור ולימוד שומרון
ועם החברה המרכזית לפיתוח השומרון
***
עם משה רבנו לתצפיות מול הר נבו
משה רבנו לא זכה להיכנס לארץ, אבל נלך לראות את הנופים ולהגיע למקומות שאותם ראה לפני מותו מהר נבו, עת נאמר לו "כִּי מִנֶּגֶד תִּרְאֶה אֶת הָאָרֶץ וְשָׁמָּה לֹא תָבוֹא" (דברים לב, נב). משה משקיף מהר נבו שבעבר הירדן המזרחי אל עבר ארץ ישראל, ורואה לפניו את בקעת הירדן, ים המלח, הרי יהודה ובהם המקום שבו יקום בית המקדש ותיבנה ירושלים. הוא רואה גם את הרי בנימין ופסגות השומרון, ויכול בעיני רוחו כבר לראות את העם שהוביל במדבר במשך ארבעים שנה בונה וחורש, נוטע ומשתקע.
תצפית מדהימה על המרחב שראה משה ניתן לעשות במצפה אלי שביישוב רימונים. אחרי הכניסה לרימונים ממשיכים ישר כל הזמן עד הקצה המזרחי של היישוב, בסוף שדרות הרימון. שם הקימו משפחתו וחבריו של אלי אסייג ז"ל, שהיה מוותיקי היישוב, מצפה יפה לזכרו לאחר שנפטר בשנת 2002 מהכשת נחש שרף עין גדי.
נקודת תצפית יפה אחרת היא בראש הר הכוכב, קובת א־נג'מא, שלמרגלותיו נבנה היישוב כוכב השחר. תוכלו להקשיב כאן לשירו היפה של שמוליק קראוס "רואים רחוק רואים שקוף", שם מוזכרים עמידתו של משה על הר נבו ומבטו מזרחה למקום שבו אתם עומדים עכשיו.
במסגרת הסדרה 'הר ועומק' של מרכז סיור ולימוד שומרון, ייצא אי"ה סיור אל הר הכוכב וואדי וואחיתה היפה שמתחתיו, בהדרכת יוחנן גולדין בכ' בטבת 24.12. פרטים והרשמה באתר: www.midshomron.org.il .
ברחבי הארץ
עם מרכז סיור ולימוד שומרון
ועם החברה המרכזית לפיתוח השומרון
***
עם אהרן הכהן אל קברי הכהנים בסביבות שכם
בספר במדבר מתוארת פרידתו של אהרן מעם ישראל כאשר הוא עולה אל הר ההר ומעביר את בגדי הכהונה לאלעזר בנו, שממשיך אחריו בתפקיד הכהן הגדול. אלעזר ואחיו איתמר קבורים על פי המסורת על גבעה בשולי הכפר הערבי עוורתא, שנמצא סמוך לבסיס החטיבה המרחבית שומרון (בה"ד 3). על שם איתמר בן אהרן נקרא היישוב הסמוך איתמר.
לכבודו של אהרן וצאצאיו הקבורים בסמוך נלך להשתכשך במעיין עמשא שצופה על עוורתא. המעיין נמצא סמוך לכביש שעולה מכיכר החטיבה ליישוב הר ברכה, והבריכות נבנו במקום על ידי אחיו של עמשא משולמי הי"ד, שנפל בקרב הסלוקי במלחמת לבנון השנייה. מלבד מעיין שכבה עם ספיקה די חזקה יש במקום הרבה עצים גדולים שנותנים צל בשפע, ספסלים לפיקניק משפחתי ואפילו נקבה רומית התגלתה פה, אבל כיום היא מכוסה ולא ניתן להבחין בה. הנקבה הזאת הובילה מים לכיוון המחנה הצבאי ששכן למטה, בעמק המכמתת, היכן שגם היום שוכן המחנה הצה"לי. נקבה רומית יפה אחרת שכן ניתן ומומלץ לטייל בה נמצאת לא רחוק מכאן, בעין כפיר שלמרגלות היישוב אלון מורה.
עוזי גרינפלד, ארכיאולוג המחוז של קמ"ט ארכיאולוגיה, ידריך סיור לראס א־דר, מצודת תפוח ועין אל־כבירה כחלק מהסדרה 'לסייר עם חוקר' של מרכז סיור ולימוד שומרון, בתאריך ט' במרחשוון, 15.10. פרטים והרשמה באתר: www.midshomron.org.il.
ברחבי הארץ
עם מרכז סיור ולימוד שומרון
ועם החברה המרכזית לפיתוח השומרון
***
עם יוסף לאתר חשוב ולא מוכר בעמק דותן
יוסף קשור לאזור השומרון עוד מילדותו. לכאן הוא הגיע כשהלך לבדו מחברון כדי לחפש את אחיו, ומעמק דותן אשר בצפון השומרון החלה התפנית בסיפור חייו. יוסף מושב לשומרון לאחר מותו, בהתאם לבקשתו האחרונה, ובספר יהושע נסגר המעגל עם הבאתו של יוסף לקבורה: "וְאֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף אֲשֶׁר הֶעֱלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם קָבְרוּ בִשְׁכֶם, בְּחֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר קָנָה יַעֲקֹב מֵאֵת בְּנֵי חֲמוֹר אֲבִי שְׁכֶם בְּמֵאָה קְשִׂיטָה".
עמק דותן, שבו נמכר יוסף לשיירת הרוכלים שירדה למצרים, יוצר נוף חקלאי מהמם שנראה היטב מנקודת התצפית שבחוות מעוז צבי שליד היישוב מבוא דותן. כביש הגישה לחווה חוצה את נחל חדרה, ובדיוק בנקודה זו מתחיל מסלול הליכה לכיוון מערב שמוביל לאתר ארכיאולוגי חשוב במיוחד - חירבת נרבתא, שזוהתה על ידי פרופסור אדם זרטל ז"ל גם כארובות המקראית, עיר מחוז מימיו של שלמה המלך. באתר זה נשזרים יחדיו אזכורים לממלכתו העוצמתית של שלמה המלך, שרידי מצור רומאי מהמרד הגדול ומחקר עכשווי על אסטרטגיות קדומות. ההגעה למקום דורשת אישור צבאי מיוחד.
יאיר אלמקייס, שחקר את המקום במסגרת עבודת הדוקטורט שלו, ידריך סיור לנרבתא כחלק מהסדרה 'לסייר עם חוקר"' של מרכז סיור ולימוד שומרון, בתאריך ט"ז במרחשוון, 22.10. פרטים והרשמה באתר: www.midshomron.org.il.
ברחבי הארץ
עם מרכז סיור ולימוד שומרון
ועם החברה המרכזית לפיתוח השומרון
***
עם דוד המלך בשבילי מדבר יהודה
דוד מלך ישראל החל כידוע את דרכו כרועה צאן ברמת מדבר יהודה, לא רחוק מבית לחם שבה גדל. דוד חזר למדבר יהודה שוב ושוב במהלך חייו, ובכל פעם שנאלץ לברוח מפני שאול שקינא בו, מפני בנו אבשלום שמרד בו, ואולי לפעמים גם סתם כדי להירגע, לחשוב ולכתוב את ספר שיריו.
נופו הדרמטי של מדבר יהודה - המצוק שיורד בחדות מההר המרכזי של ארץ ישראל אל המקום הנמוך בעולם, המדבר הקיצוני שמחביא בשוליו מעיינות גדולים ונחלים אדירים ולצד אלו הקרבה לעיר הקודש, קיבצו אל מדבר יהודה אנשים וקבוצות שביקשו להתרחק מהמולת העיר אך להישאר קרובים אל מוקדי הדת.
גם החשמונאים בתקופתם בנו במדבר יהודה כמה מבצרים שאפשרו להם להגן על הממלכה ולהיערך לימים קשים. בהמשך הגיעו למדבר יהודה נזירים נוצרים רבים. הבאים אחריהם לגלות את המדבר היו ככל הנראה בני תנועות הנוער הציוניות שעשו את דרכם מירושלים או מחברון אל מצדה, ובכך שאבו כוחות מההיסטוריה לקראת המאבקים על המדינה שבדרך.
מי שרוצה להתחקות אחר דוד המלך מוזמן להצטרף ליומיים של טיול רגלי למיטיבי לכת ואוהבי טבע עם מרכז סיור ולימוד שומרון בשבילי מדבר יהודה, מנחל צאלים למפלי נחל רחף דרך מצדה. כ"ז-כ"ח בכסלו, נר שלישי ורביעי של חנוכה, 1-2.12. פרטים והרשמה באתר: www.midshomron.org.il .