הרב דניאל שילה
הרב דניאל שילה צילום: באדיבות המצולם

לא הצבעתי ל"ימינה" בבחירות האחרונות. לא בשל שנאה, בוז, כעס או נקמנות, אלא בשל העדפה. גם לא שמחתי בהקמת הממשלה הנוכחית, באשר היא קמה על אדני שנאה.

השנאה היא חולשה נוראה. "נחלשה הנפש ואינה יכולה לעמוד מול נטית הרע שבה". (אורות התשובה). גם בתוך הממשלה קיימת שנאה במידה זו או אחרת, של חלקים ממנה אלו כלפי אלו. שנאה זו מוצנעת בגלל שנאה גדולה ממנה. מי שהורגל בשנאה, לא במהרה ייגמל ממנה.

אם תחדל ממטרה אחת, היא תמצא אחרת. היא ארס מחלחל בחברה הישראלית. ניתן לקוות שעשייה חיובית בתוך הממשלה תמעיט את השנאה בתוכה במידת מה, שכן: "אחרי הפעולות נמשכים הלבבות".

על אף האמור עד כאן, אי אפשר להבליג נוכח פרצי האיבה כלפי ראש הממשלה, בייחוד במחננו. אנו מתחנכים על ציוויי התורה: "בצדק תשפוט עמיתך", "לא תלך רכיל בעמך", "לא תשנא את אחיך בלבבך" "לא תישא שמע שווא".

ראש הממשלה נפתלי בנט הוא היחיד שלא שלל ישיבה עם בנימין נתניהו. הוא טען רק שאין לו לזה קולות כדי ממשלה, ולכן אין טעם לחבור אליו. מתנגדיו מטילים ספק בכנות דברים אלו, אך עדיין עומדת לו "חזקת החפות". מכל מקום, הוא עתה ראש הממשלה וכנראה לא לזמן קצר. לפיכך יש ללכת אל ההיסטוריה התורנית שלנו, ולבחון כיצד לנהוג נוכח מצב זה.

קודם לכן יש לומר, שמילוי כל הבטחה של פוליטיקאי מותנה מראש בכך שיהיה בידו הכוח לעשות את שהבטיח, אך יש שהבוחרים אינם מעניקים לו כוח זה ולכן הוא נאלץ לוותר על הבטחתו.

ומה מלמדת ההיסטוריה? כיצד נהגו חכמים מול בעל שררה שקם בניגוד לרוחם? ביום הכיפורים הקרוב, נתוודע שוב אל הכהן הגדול שיש ללמדו מתחילה את עבודתו, ושיש להשביע אותו שיעשה את עבודתו כהלכה. לפעמים הוא כזה שיש לקרות לפניו פרקי תנ"ך שנכתבו בארמית, מפני שזו שפת האם שלו. משנה מסכת יומא.

כוהני בית שני מספרת הגמרא, היו מהם שקנו את הכהונה הגדולה בכסף. הם לא היו ראויים וחכמים היו צריכים להדריך אותם. למה שתפו איתם פעולה? ממי למדו?

בראש השנה קראנו על עליית אלקנה לשילה. הוא גם מזרז נוספים לעלות, כך מלמדים אותנו חז"ל. בשילה מכהנים שני כוהנים מושחתים, חופני ופנחס. אברבנאל מפרש, שאלקנה מתעלם מן המושחתים הללו ועולה לשם "לגודל צדקתו" מפני המטרה הגדולה של עבודת המשכן.

המצווה הראשונה המוטלת על כלל ישראל בכניסתם לארץ כך כותב הרמב"ם, היא המלכת מלך, דהיינו כינון שלטון מרכזי. לכן הוא מציין כדבר ראשון בהלכות חנוכה, שהחשמונאים" המליכו מלך מן הכוהנים וחזרה מלכות לישראל יתר על מאתיים שנה". הייתה זו מלכות שקמה שלא כדין, ובכל זאת נחשבה למלכות. ובמלכות זו נכללות גם ששים שנות הורדוס ואלכסנדר ינאי, רודפי חכמי התורה.

גדול חכמי ישראל בדורו, בבא בן בוטא, יעץ להורדוס לבנות את בית המקדש. הגמרא שואלת כיצד נתנה עצה זו לאדם רשע כהורדוס. היא משיבה שהורדוס היה חייב בבניין בית המקדש, ככל אחד אחר כפי כוחו. רשעותו אינה פוטרת אותו משום מצווה. סיבה שנייה מונה הגמרא, שבנין המקדש הינו משימה שרק כוח ממלכתי יוכל למלא, והורדוס הוא המלך על אף שמלך שלא כדין.

כינון שלטון מרכזי כאמור לעיל, הוא מצווה קודמת לבניין בית המקדש, ובדלית ברירה היא חייבת להיעשות על ידי מי שבידו הדבר. הממשלה מפקחת ויוזמת את הבניה בארץ, את כינון מוסדות הבריאות, את שמירת הביטחון, את מצוות העלייה לארץ. הביטוח הלאומי הוא מוסד הצדקה הגדול ביותר, למעלה מכל ארגוני הצדקה.

גם אם חולקים על דרכה ועל חלק ממעשיה, היא עדיין עדיפה על אין ממשלה. קוני הכהונה הגדולה אינם נידונים בפי חכמינו בקיתונות של בוז, מפני שחכמינו מעדיפים לעסוק בתיקון יותר מאשר בהוקעה. מצבנו טוב משלהם, מפני שביכולתנו להחליף את השלטון ברצוי יותר. על כך בהמשך.

טעות לחשוב שניתן להחליף שלטון באמצעות חרופים וגידופים. הכעס והאיבה מרעילים את הנוקטים בהם.

הגידוף הנפוץ עתה כלפי ראש הממשלה נפתלי בנט, יתקנהו השם בעצה טובה מלפניו, הוא "נוכל". זהו גידוף הקשור באירועים השפלים ביותר בהיסטוריה של עמנו. אחי יוסף מתנכלים להמיתו. המדיינים מתנכלים לעם ישראל להדיחו לזנות ולעבודת אלילים. הנוכל של ספר מלאכי משבש את עבודת המקדש על ידי הבאת קורבן פסול לשם. אולם, עד כמה שידי מגעת למצוא, לא ראיתי במקורות חז"ל השונים, שמישהו מקבל את התואר "נוכל".

רבנו הרב צבי יהודה זצ"ל , אמר לנו פעם שיש להבחין בין "נקרא רשע" ל"מותר לקרותו רשע". "נקרא רשע" מופיע בחז"ל חמישים ותשעה פעמים. "מותר לקרותו רשע" מופיע רק פעמיים! כמה יש איפה להיזהר בהטחת כינוי גנאי באדם!

מה יש לעשות במקום הכעס והתרעומת. שימו לב: אחד מעסקני הציבור הבולטים בעשייתם במחננו, הוא אלון דוידי ראש עירית שדרות. אולם, בעירו רק חמישים ותשעה אחוזים מן הבוחרים באו לקלפיות.

באשקלון – חמישים ושמונה. בבת ים- ארבעים ושמונה. לעומת זאת, בבית א-ל שבעים וחמישה ובקדומים שבעים ושבעה אחוזים. אותם עשרות אחוזים שלא הצביעו גם בשאר הארץ, היו בחלק בולט מהם מצביעים למפלגות הימין הרצויות. סביר שהיו מזכים את הליכוד באותם מנדטים ספורים שחסרו לו.

אל תבזבזו כוחות בכעסים ובתסכולים. הכינו כבר את הבחירות הבאות! דברו על לב חבריכם ומכריכם לצאת מן האדישות בבוא העת. ייתכן שזה יגיע מוקדם מן הצפוי. היו מוכנים.

ארשה לעצמי לצטט דברים שכתב חבר מוערך מאוד במחננו, הרב פרופסור יואל אליצור מעופרה. כך כתב בעיתון "בשבע" גיליון 950:

"הפסיקו להיאבק בממשלתו של נפתלי בנט והתחילו לחזק כל יוזמה חיובית שבה. מוטב שתעסקו בשיפור התוצאות במצב הנתון, במיוחד בממשלה שיש בה גם כוחות טובים. .....גם מי שבטוח שנפתלי בנט הוא פושע ומועל באמון, צריך להבין שכרגע זאת המציאות ולא בקרוב תשתנה... אם נתנגד לכל מה שעושה הממשלה ונמרר את חייה- היא תצעד יותר ויותר שמאלה.

אם נתמוך במה שטוב או ניטרלי, יתחזק בה הצד הטוב והבריא. ... הוא מסיים: נבחריי היקרים, אל תיסחפו במדרון השנאה והפסילה שאינו מוביל לשום מקום. עצרו, חשבו כל אחד בינו לבין עצמו ואחר כך גם ביחד. התייעצו עם הקדוש ברוך הוא וגם עם ההיסטוריה היהודית. פעלו נכון וה' יהיה בעזרכם.

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו