אילוסטרציה
אילוסטרציהצילום: איסטוק

עליה של 25 אחוזים נרשמה בפניית הורים לילדים ובני נוער המתמודדים עם בעיות נפשיות נרשמה בתקופה האחרונה במרכזי יה"ל (ייעוץ והכוונה למשפחות בבריאות הנפש). על מאפייני הבעיות התקופתיות שוחחנו עם העובדת הסוציאלית ביה"ל שלומית חניאל.

"מרכזי יה"ל נותנים שירות למשפחות שיש להן בן משפחה שמתמודד עם משבר נפשי. באחרונה אנחנו נותנים שירות גם לבני משפחה של מתבגרים ואכן יש עליה בשנה וחצי האחרונות והקורונה היא חלק משמעותי מהסיבות לה", אומרת חניאל.

על ההתמודדות עם העומס היא אומרת: "אנחנו משתדלים להיות זמינים למרות העומס. הייעוץ גמיש, הוא יכול להיות חד פעמי, טלפוני, מפגשים עמוקים יותר וכו', הכול אפשרי, כך גם הרצאות וסדנאות שאנחנו מקיימים". על השאלה אם האדם עצמו יכול לקבוע אם מצבו מצריך טיפול בודד או טיפול עמוק יותר, משיבה חניאל: "אנחנו נותנים את המענה הראשוני על ידי המזכירות, שאינן נשות מקצוע, אבל הן נענות לרצונו של הפונה, ולאחר מכן עוברים לשיחה ראשונית עם אחת העובדות הסוציאליות ושם אנחנו מקשיבים למה שהאדם רוצה וגם אומרים לו מה נראה לנו שיעזור לאדם. לפעמים מדובר רק ברצון לדעת מה הזכויות המגיעות לפונה או לילד שלו. לפעמים נוכל לומר שיש כאן עומס רגשי אבל אתה צריך לבדוק אם ההצעה מתאימה לך".

על השפעת הקורונה על בני נוער והתמודדותם הנפשית מספרת חניאל: "הקורונה השפיעה על כולנו, על אחת כמה וכמה ילדים ובני נוער שהרגישות שלהם גדולה יותר מלכתחילה. כלומר, אם יש חרדה מראש פתאום כאשר חווים את המשפחה בתוך מצוקה וחרדה, הדבר מגביר את מה שאני כנער מרגיש, את המצוקה והחרדה שלי שאולי קודם יכולתי לשלוט בו ולמתן אותו ועכשיו הוא קצת גדול עליי. כמתבגר יש מאפיינים התנהגותיים לתחושות שכאלה".

"לפעמים הסתגרות היא יותר מהסתגרות אחרת, בכי, תלות בהורים ובמערכת המשפחתית וחרדה היא רק דוגמא אחת", אומרת חניאל ומספרת כי לעיתים נער שהיה חרד קודם לקורונה גילה לפתע גם את סביבתו חרדה ולתקופת מה נדמה היה לו שכולם שותפים לתחושותיו, אך חלפה תקופה והשגרה השתלטה על כלל הציבור שחזר לשגרתו הפחות חרדתית בעוד הנער נותר עם חרדתו. תחושה זו מקשה על נער שכזה עוד יותר להשתלב בשגרה מחדש.

עוד היא מציינת את מי שסבלו מבדידות חברתית ועד לתקופת הקורונה קיבלו סיוע מהמערכת הבית ספרית, אך סיוע זה הופסק עם המעבר לתקופת הסגרים והזומים. כך גם נפגעו בני נוער שהחלו תהליך סיוע אך בשל אילוצי התקופה נקטע הטיפול בהם.

עם זאת לקורונה היו גם אלמנטים חיוביים וחניאל מסכימה לכך שילדים שעד הקורונה היו בודדים חברתית בגלל קושי להתמודד עם קבוצה גדולה מצאו את עצמם מסתדרים טוב יותר דרך מסך המחשב. כך גם היא מציינת את התמורות שחלו במתן שירות נפשי. אם בעבר לא ניתן היה לחשוב על טיפול נפשי טלפוני הרי שהקורונה אילצה את נותני השירות והסיוע לבחון דרכים חדשות ולפתוח ערוצי סיוע חדשים.