העיר צפת קמה אתמול לבוקר קשה עם היוודע על מותו של ר' רפאל יעקב בלויגרונד, או כפי שכולם הכירו אותו - יענקל'ה. יענקל'ה יצא ערב קודם לקטוף לולבים לחג הסוכות ונפל אל מותו.
את יענקל'ה זכיתי להכיר רק בחודשים האחרונים. בפעם הראשונה שפגשתי אותו הוא סיפר על תפקידי הביטחון המסווגים שעשה מסביב העולם עבור מדינת ישראל ועל המחלה הקשה שהוא ניצח לפני כמה שנים. "מלאך המוות מפחד ממני. כשהוא מגיע אני אומר לו 'תתקדם, אין לך מה לחפש כאן'. לא הגעת לכתובת הנכונה" כך סיפר רק לפני ארבעה חודשים. מי היה מאמין שדווקא הוא ימצא את מותו בזמן קטיפת לולב לחג הסוכות?!
מאז שהכרתי את יענקל'ה זכיתי לשבת אצלו בחצר מספר פעמים ולשמוע בצמא את סיפוריו המלאים באמונה, ציונות ואהבת ישראל. הוא היה אדם חביב, איש שיח, מאיר פנים, רהוט ומרתק. תמיד נגע בחזון, בשאיפה ובצורך להתקדם ולהתפתח.
יענקל'ה, שבא ממשפחה חרדית, הגיע לישיבת מרכז הרב בגיל 16 אחרי שסיים בגרות. הוא ניגש לרב צבי יהודה וביקש ממנו ללמוד בישיבה. בהתחלה הרב צבי יהודה לא מיהר לקבל אותו, אך לאחר שהבין שהבחור באמת רוצה לשבת וללמוד הוא התקבל לישיבה וקיבל כחברותא את הרב צפניה דרורי, "מישהו רגוע יותר שידאג שהילד עם הקוצים ישב וילמד".
אחרי שנה של לימודים בישיבה ניגש יענקל'ה אל הרב צבי יהודה פעם נוספת וביקש מהרב אישור להתגייס לצבא. הרב נתן את הסכמתו בתנאי אחד - "אתה יכול להתגייס כעת רק אם תבטיח לי שתצטיין בכל דבר שתעשה". יענקל'ה הבטיח לרב והתגייס לגולני. במהלך שירותו הצבאי ההבטחה שהבטיח לרב עמדה מול עיניו והוא אכן קיים את ההבטחה פעם אחר פעם.
לאחר מספר שנים בשירות צבאי בתפקידי קצונה שונים השתחרר יענקל'ה והתחיל את לימודיו האקדמאים. לקראת סיום התואר נקרא יענקל'ה אל הדגל והתגייס ליחידה הסודית 504, האחראית על הפעלת סוכנים סמויים מחוץ לגבולות מדינת ישראל, בה שירת מספר שנים מסביב לעולם. ישראלים רבים חייבים לו את חייהם מבלי לדעת על כך.
על אף סיפוריו המרתקים מהתפקידים השונים שעשה במהלך חייו, יענקל'ה לא שכח כל הזמן להתמקד בחזון ובעתיד. במפגש אחר איתו הוא סרב לספר את סיפורי הגבורה וביקש דווקא לספר על ההחלטה שלו לחזור לעיר הולדתו צפת ועל הצורך לחזק את המקום ולפעול לקידומו. גם למצב הפוליטי והבטחוני בארץ הוא אהב להתייחס, ותמיד הדגיש שאם אנחנו לא נאמין בזכות שלנו על הארץ אנחנו עלולים לאבד אותה.
בפעם האחרונה שישבנו הבטחתי לו שעוד אחזור לשבת אצלו, אבל זה כבר לא יקרה יותר...
יענקל'ה, תודה על התרומה שלך לביטחון ישראל ועל הנחלת המורשת גם לדור הבא. נוח על משכבך בשלום