הרב ד"ר יואל בן נון
הרב ד"ר יואל בן נון צילום: חזקי ברוך

התוכחות שבדברי הנביאים נאמרו ברובן על חטאי הציבור, ומדברי חז"ל (גיטין נו א) למדנו, שגם מי שלא חטא בעצמו, אם הסתגר בביתו או ישב בחבורה ושמע דברים חמורים ולא מחה, ולא ניסה לתקן כמידת יכולתו להשפיע ולתקן, יש לו חלק בחטאי הציבור, ולא יוכל לפטור את עצמו ביום הדין – על אחריות כזאת לפני חורבן בית ראשון, אמר הנביא ירמיהו (ה', א): "שוטטו בחוצות ירושלִַם וראו נא ודעו ובַקשו ברחובותיה, אם תמצאו איש, אם יש עֹשֶׂה משפט מבקש אמונה (=יושר), ואסלח להּ", וראו מה שכתב רד"ק שם, שהחסידים בירושלִַם היו מתחבאים בבתיהם, וחששו מלצאת לרחובות להיאבק על היושר.

לעומת זה, בהלכות תשובה שכתב הרמב"ם, ובנוסחאות הווידוי המודפסות בסידורי התפילה, מודגשים חטאי היחיד, ותשובת האדם מחטאו תלויה בווידוי ובחרטה, ובכך שיקבל על עצמו שלא ישוב עוד לחטאים עליהם הוא מתוודה.

מעת שפקד ה' אותנו בשיבת ציון ובקיבוץ גלויות, וזכינו לחיות בתוך חברה יהודית-ישראלית במדינת ישראל הריבונית, מחובתנו המוסרית לקחת חלק גם בחטאי הציבור שאנו חלק ממנו – בשום פנים לא נוכל לצאת ידי חובת וידוי ותשובה רק על חטאי היחיד, בעוד היחד החברתי והציבורי זורם ומשתפך בתקשורת וברשתות החברתיות, עם קיתונות של פגיעות והאשמות, חרפות וגידופים, ומעט מאד סליחות וחרטות ומחשבות של תשובה.

כדי לעורר את הלבבות למחשבות של וידוי וחרטה על חלקו של כל אחד מאיתנו בחטאי הציבור, כתבתי בסדר א-ב כנהוג בסליחות וביום הכיפורים, וידוי ישראלי על חלקו של כל יחיד בחטאי היחד, וחשוב מאד, שלא יחשוב היחיד על כל אלה שאשמים בחטאי היחד (שבוודאי רבים הם), אלא יתרכז ויתמקד בשעת הווידוי והתשובה בחלקו שלו, ובמידת האחריות שלו לחטאי הציבור, כלומר, יכה כל יחיד על חזהו, ואז יש תקווה וסיכוי גם לכפרת הציבור ולישועת היחד.

כיוון, שרבים המתפללים במיוחד ביום הכיפורים, וחמש תפילות נתקנו (ערבית ושחרית, מוסף ומנחה ונעילה), ועשרה וידויים נאמרים ביום הכיפורים, טוב יעשה כל מתפלל אם ימצא מקום גם לוידוי ישראלי על חלקו של כל יחיד בחטאי היחד, ועוד יותר חשוב אם ימצאו קהילות מקום לשלב וידוי ישראלי באמירה ציבורית, שתחבר את היחידים אל היחד בגילוי רצון של תשובה כללית.

אבל אנחנו חטאנו –

אכלנו בלי חשבון

בגדנו בלי בושה

גאינו בלי גבולות

דיברנו בלי דעת

השפענו לרעה

והתייהרנו לשווא

זלזלנו בכל חוק

חיללנו כל קודש

טפלנו אשמות שקר

יעצנו עצות רעות

כעסנו בלא צדק

לא למדנו לקח

מיהרנו לשפוט ולבקר

נהגנו בחוסר אחריות (בכבישים, ובכלל)

סחרנו בערכים

עצלנו בשמירה

פגענו בכבוד ובאמון

ציערנו הורים וחברים

קלקלנו מה שכבר תוקן

רמסנו חסרי ישע

שיקרנו גם לעצמנו

תבענו מכולם, רק לא מעצמנו –

אנא ה' א-לוהינו

תן לנו כוח לצאת מהרגלי הרשע,

יושר להתחרט ולבקש מחילה,

אומץ להודות בטעות ובחטא,

ותן לנו שכל להתבונן מה ואיך לתקן

כדי להיות ראויים לסליחתך

ביום הכיפורים הזה.

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו