עומר רחמים
עומר רחמים צילום: ללא קרדיט

ערב יום הכיפורים מביא איתו עומס גדול, הכנות גשמיות ורוחניות לקראת היום הגדול והנורא. אבל פוסט אחד של בעלה של ח״כ עידית סילמן לא מרפה ופשוט מכריח לעצור הכל ולכתוב.

ב-816 מילים, לא פחות, מנסה שמוליק סילמן לפרוט לכולנו על מיתרי האמפטיה, הוא לא חוסך ולו סופרלטיב אחד כדי לגרום לכל מי שהעיז למחות להפגין ולזעוק מול אשתו ושאר חבריה להרגיש שהוא חלק מ״ערב רב״ או לפחות מעובדי תברואה שהתרשלו בתפקידם הרי ״הביוב עלה על גדותיו והציף כל חלקה טובה״. הרי אם העזת לחשוב אחרת מאשתו של סילמן אתה פשוט ״התת רמה של האוכלוסיה״.

סילמן הפך בן פוסט מהתוקפן לקורבן, הוא בצד של הטובים הוא מ״יראי השמיים האמיתיים״ והוא ממש בדרך לקבוצת תמיכה של נפגעי כתות, כי מי שמעז לכאוב את הבגידה של אשתו הוא כבר מזמן ״חלק מכת ממש״.

וחלק מהאנשים הנפלאים והיקרים שלא ידעו את נפשם מרוב כאב שעמדו מול הבית של סילמן ברחובות, של אורבך בפתח תקווה או של שקד בצפון תל אביב והתחננו ״אל תשלחו ידכם אל הנער״, אל תשלחו ידכם במדינה, במחנה הלאומי, או-הא כמה שהמפרט של סילמן יודע לנגן עליהם, מישהו פורט עליהם בחילופי המנגינות.

כאשר מאשימים אנשים טובים עם עמוד שדרה ערכי כל כך בטענות חריפות כל כך, הם באמת עוצרים רגע לעשות חשבון נפש.

סילמן יודע שהאנשים הטובים שאליהם הוא פונה כועסים על עידית, כועסים מאוד. אבל הוא גם יודע שהדברים של בעלה הכואב יגרמו להם להרגיש שהם אולי צריכים להרים טלפון, לכתוב תגובה כללית או לתת לייק קטן.

פעם הוא היה חלק מהם, לכן סילמן יודע איך לפרוס להם את רשת המניפולציה מתחת לרגליים בלי שהם שמים לב.

כמו וריאנט מומחה הוא נדבק בדיוק ברגע שבו הנוגדנים נעלמים. ערב הרגע בו נתיר כולנו בדמעות להתפלל עם העבריינים סילמן מנסה להביא עלינו גל רחמים שיחזיר אותו ואת אשתו לחוף המבטחים, להיות פרחים מוגנים שאסור לתקוף אותם כי הם הרי ״יש צביעות שצריך לשים לה סוף״.

אז דווקא בערב יום הכיפורים, בשעות בהן כולנו משתדלים להיטהר ולהתנקות מכל עוונותינו ולבוא זכים וברים אל המשפט צריך לעצור כדי לכתוב את מה שבעיני הוא אחלה מצווה להיכנס איתה ליום הכיפורים.

מר סילמן אתה לא קורבן ואישתך ממש לא מסכנה. ממש לא.

כ״ירא שמיים אמיתי״, כהגדרתך, התעלמת בגסות מתחנוניהם של זקני הציונות הדתית ועוד רבים מגדולי ישראל שביקשו ממך אישית לפתוח את שערי לבבך בעת בעת נעילת ההסכמים הקואליציוניים.

האישה שממנה לא שמעת ״מילה רעה על איש״ השקיעה את כל מרצה וכוחותיה בשעת לילה מאוחרת כדי למנוע דיון על הקשר של עם ישראל לירושלים ולבית המקדש. ראיתי בעיניים איך היא מבקשת ממנסור עבאס (זה שלא תישמע ממנו מילה של גינוי על פגיעה בחיילי צה״ל) למרוח את הזמן כדי שהיא תוכל להפיל את ההצעה. בטח שתגיד הערב ״הטה אלהי ושמע פקח עיניך וראה שממותינו והעיר אשר נקרא שמך עליה״ תחשוב על ההצעה שנפלה.

אם יש קורבנות אמיתיים בתהליך ההמרה הנורא שעברתם, אשתך וכנראה שגם אתה, הם לדוגמא אלפי יהודים נפלאים שחלקם האמינו כי בתפקידה הרם אשתך תעשה הכל לקיים את הבטחת הבחירות ולהסדיר את ההתיישבות הצעירה שבה הם גרים כדי שבחורף הקרוב גם לילדים שלהם יהיה חימום כמו לילדים שלך ברחובות.

אבל לא יהיה להם.

במקום זה הם עמדו משתאים מול המסך וראו בכמה חשק גויס הרוב, יחד עם החברים מהתנועה האיסלאמית כמובן, כדי להפיל את החוק להחלת ריבונות בשטחי יהודה ושומרון.

רגע לפני שאתה מכה על החזה ומתוודה על ״חטא שחטאנו לפניך בצרות עין״ אולי תחשוב על הקורבנות האמיתיים של ההתנהגות שלכם, על עשרות אלפי מתמודדי הנפש שאשתך עשתה הכל כדי שלא תהיה ועדה מיוחדת בכנסת שתעסוק בעניינם כדי שחלילה מעמדה הפוליטי לא יפגע.

את הרשימה הנוראה הזאת אפשר להמשיך עד שמחת תורה אך רבים הם ואיני יכול לפורטם.

מנהג ידוע שבערב יום הכיפורים מבקשים איש מחברו להלקות באופן סמלי זה את זה כדי להתעורר בתשובה,

מר סילמן, לא ביקשנו את זה ממך.

את הסליחה אתה ואשתך צריכים לבקש מעם ישראל כולו, את רגשות האשמה מוטב שתשאיר לעצמך ולא תגלגל אותם על אף אחד אחר.

על דבר אחד צריך להגיד לכם תודה, השנה נתכוון במיוחד שהקב״ה יעביר ממשלת זדון וגם מניפולציות זדוניות מן הארץ.

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו