מאיה אוחנה-מורנו, אלמנתו של סגן אלוף עמנואל מורנו הי"ד לא מצטערת על התמיכה בנפתלי בנט ומזהירה שהשסע בחברה הישראלית הרסני במיוחד.
"מה שעמד מול עיניי היה 'רק שלא נלך לקלפי בפעם החמישית'", היא מסבירה בראיון ל'ידיעות אחרונות' את התמיכה בראש הממשלה עליה ספגה ביקורת קשה.
"האם עשיתי נכון? ימים יגידו, נפתלי הוא ראש הממשלה שלנו, מתן הוא שר הדתות ואני מאחלת להם הצלחה. לא אגיד שזו ממשלת חלומותיי, אבל זו הייתה הדרך היחידה לחולל שינוי ולהוכיח שאפשר אחרת. אני שמחה לראות שקצוות כל כך מנוגדים מצליחים לעבוד יחד ואני נבהלת להיווכח שזו לא ממשלת אחדות, חסרים בה קולות מאוד משמעותיים, אני קוראת לה 'ממשלת חיבור'. גם אם הממשלה הנוכחית לא תעמוד בכל הציפיות היא סוללת את הדרך לממשלה הבאה, שהלוואי שתהיה יותר מלוכדת", הוסיפה.
לדבריה, "למרות שאני לא אדם פוליטי הבעתי עמדה פוליטית ואני משלמת מחיר. חוויתי מצבים מאוד לא נעימים, קללות, נאצות. אנשים מטיחים בי 'נתת יד לטעות'. אולי הם צודקים. עדיין מוקדם לשפוט, אבל החשש מטעויות ימנע ממני מלהביע את עמדתי? לא. יש שיקראו לי נאיבית אבל אני אמשיך לשאול ולחפש ולנסות".
היא לא מוכנה להשלים עוד עם השסע בעם. "הגעתי לצומת. מצד אחד אני מבקשת להיכנס לבית המדרש ולהתכנס בעצמי וללמוד תורה עוד ועוד, ומצד שני אני מרגישה שנגמרה לי הזכות לשתוק. יש קול שחייבים להשמיע ולשמוע. בחוויה שלי אנחנו עומדים בפני אסון. השסע והקיטוב הולכים וגדלים, השיח הציבורי הפך לכוחני ולאלים ולרע, מי שדעתו שונה משלך מוכתר כבוגד, ואפילו מה שבעבר נראה לנו מובן מאליו מקבל סימן שאלה".
"פעם השירות הצבאי היווה מכנה משותף, אבל קצת איבדנו את זה, והקורונה הוכיחה לנו שגם בערבות הדדית אנחנו כבר לא מי יודע מה. מבחינתי, ארץ ישראל לא שייכת לאיש, לא לשמאל ולא לימין, לא לדתיים ולא לחילונים, היא של כולם, אבל הניגודים הקיצוניים גורמים לכך שכולנו חיים בהתנצלות על עצם נוכחותנו במדינה, ואם זה המצב אז אפשר לסגור את שערי ישראל. הסכנה הכי גדולה היא שנחליט לא לגור כאן. כואב לומר את זה, ויכאב הרבה יותר אם ניאלץ לעשות את זה, ולכן אנחנו חייבים לעצמנו את הבירור לעומק ואנחנו חייבים לנהל אותו ביושר ובאומץ. אם יש מישהו שעמדותיו שונות משלי אני רוצה לדבר איתו ולהבין אותו עד הסוף, בלי לחשוש ממה יגידו לי ועליי. אני כבר לא תמימה, ברור לי שגם על הראיון הזה אחטוף טונות של ביקורות", אומרת אוחנה-מורנו.