הוריו של ברק חורי, הנער בן ה-12 שנדרס למוות בערב יום הכיפורים, התראיינו לראשונה, סיפרו בכאב על הגעגוע לבנם ושחזרו את הרגע שבו קיבלו את הבשורה הקשה.

צופית, אימו של ברק ז"ל, סיפרה: "הוא היה ילד יצירתי בצורה בלתי רגילה, ילד שנותן אהבה אין סופית ותמיד קופץ על כל הזדמנות לעזור".

"הוא פעל כאילו הוא על זמן שאול - כנראה הוא הרגיש. פעם הוא היה באיזה ריאיון ושאלו אותו מה חסר לך בחיים והוא אמר זמן. אני מניחה שהוא התכוון לכמה שעות ביממה, אבל הוא לא חשב שזה יקבל משמעות כזו - על זמן שאול בעולם הזה".

על אותן שעות קשות סיפרו ההורים, "התקשרנו אליו כמה פעמים, הוא לא ענה ואז פנינו למשטרה. השוטרים עשו איכון לטלפון שלו ואז הופיעו בדלת. הם אמרו שיש תאונה, לקחו אותנו לבילינסון ולא דיברו כל הדרך בניידת". עוד סיפרה האם: "כשנכנסה להקת רופאים לחדר כבר הבנתי שהמצב גרוע מאוד. רבע שעה מאז שהגענו לבית החולים – כבר נגמר הסיפור".

איציק וצופית, הוריו של ברק חורי ז"ל, סיפרו שהיה מצייר, מתכנת רובוטים, עסק בנגרות, תופר וסרג. כמו כן, הוא גם שר, ניגן והיה שחיין בנבחרת תחרותית. "כל תחום שאפשר היה לחשוב עליו – הוא היה נוגע בו", סיפר האב בעיניים בורקות. "הוא היה מוציא לפועל כל רעיון שהיה עולה בראשו. היה עובד על כמה פרויקטים במקביל, וכשהיה מצייר – היה עם מוזיקת קלאסית".

הוריו של ברק ז"ל הקימו קרן לזכרו, שבמסגרתה יקדמו פרויקט מיוחד להנצחתו: "רצינו משהו שייתן לנו כוח להמשיך", סיפרה צופית. "הוא היה ילד מיוחד, ואני חושבת שאם נעשה פרויקט הנצחה שייתן השראה לילדים אחרים לפתח את היצרתיות שלהם – זה יעזור גם לנו להתקדם הלאה".