סילברשטיין ושר המשפטים סער בגבעת שאול המקראית
סילברשטיין ושר המשפטים סער בגבעת שאול המקראית צילום: סילברשטיין

חיים סילברשטיין, יו"ר ארגון 'אם אשכחך', מספר על מה שהפך בשנים האחרונות לכמעט פרויקט אישי שנטל על עצמו, להשיב נוכחות יהודית לגבעה ההיסטורית עליה שכן ביתו של שאול המלך, הגבעה בה החל המלך חוסיין לבנות את בית הקיט שלו, בניה שהופסקה במלחמת ששת הימים.

"תל אל פול", זהו שמה הערבי של הגבעה, "או גבעת שאול במונח היהודי המדויק יותר, נמצאת כמה מאות מטרים מפסגת זאב, מרחק הליכה וגישה פשוטה. זה מקום מדהים בנוף, בהיסטוריה ובחשיבות האסטרטגית שלו", אומר סילברשטיין ומספר על חפירות ארכיאולוגיות שהחלו במקום בשנת 1860 לערך והחפירה האחרונה הייתה ב-1964, והממצאים שהתגלו בחפירות אלה העידו על כך שאכן מדובר בגבעת שאול המקראית, המקום שבו התרחש ככל הנראה גם סיפור פילגש בגבעה.

העוברים בסמוך למקום רואים על התל את שלד ארמון הקיץ של המלך חוסיין וסילברשטיין מציין כי בנייתו של הארמון נועדה להוות תשובה לבית הנשיא שנבנה באותה תקופה בירושלים המערבית. למלך הירדני היה אז בית קיץ אחד בשכונת בית חנינה, אך כדי להוכיח שארמונו גדול ומפואר יותר מזה של הנשיא הישראלי החליט להקים את הארמון שבנייתו הופסקה בשל המלחמה ושחרור השטח בידי ישראל.

אנחנו שואלים את סילברשטיין אם ניתן לשער שמדינה אחרת לא הייתה מותירה על תילו את המונומנט הזה, בהיותו מבנה שמזכיר לירדנים שוב ושוב את שנותיהם במקום, והוא משיב בחיוב, אך מעיר כי "ממשלות ישראל היו מבולבלות ביחס לשטח המשוחרר בירושלים, ובגלל הבלבול והרגישות של הקשר שהיה קיים עם ממלכת ירדן לא נגענו באתר במשך עשרות שנים, למרות החשיבות האסטרטגית ההיסטורית והתנ"כית של המקום. מבחינה ארכיאולוגית המקום נחשב לשני בחשיבותו בירושלים", מדגיש סילברשטיין.

כעת, אחרי עשרות שנות הזנחה פועל סילברשטיין לשינוי המציאות העגומה. "דרושה הנגשה של המקום ושיפוץ של המקום כגן ארכיאולוגי. ממשלת ישראל צריכה להיכנס ולחדש את החפירות במקום עם הטכנולוגיות החדשות שיש לנו היום. חבל שאתר חשוב כל כך נמצא נטוש".

על כמה מהממצאים המשמעותיים שנמצאו במקום הוא מספר: "נמצאה חומה עבה וממצאים שהועברו למוזיאון רוקפלר. הממצאים תוארכו לתקופת הברזל הראשונה, לפני 3000 שנה, מה שסייע לקביעה שזו אכן גבעת שאול המקראית, מקום שהגיוני מאוד שהמלך שאול ישלוט בו".

על הרגישות המדינית שבמקום הוא אומר כי "המלך חוסיין בשעתו והמלך עבדאללה כעת טוענים לכך שהמקום שייך להם, למרות שהשליטה הירדנית שם לא הייתה חוקית על פי החוק הבינלאומי. חשוב לנו להבין שהמקום הזה חשוב לעם ישראל וצריך לחשוב איך לקדם שם נוכחות יהודית, תיירותית וארכיאולוגית. אפשר להציב שם עמדה שתקדם שם תיירות, להכשיר מורי דרך לאזור כפי שהארגון שלנו מכשיר".

סילברשטיין מדריך חברי קונגרס אמריקאים בגבעה
סילברשטיין מדריך חברי קונגרס אמריקאים בגבעה צילום: סילברשטיין

סילברשטיין אמנם קובע כי הגישה לגבעה ההיסטורית קל ופשוט, ובכל זאת אנו שואלים אם לא מדובר בסיכון כלשהו, שכן הדרך עוברת בשכונת בית חנינה שהיו תקופות שההסלמה הביטחונית בה מנעה תנועת יהודים. "התקופה הסוערת הייתה ב-2015, תקופת אינתיפאדת הסכינים, ואז אכן למשך כשנה לא עליתי לשם, אבל היום לא נשקפת כל סכנה. אני מביא לשם אח"מים, ח"כים חברי קונגרס ועוד. עם זאת כדאי להציב כאן עמדת שמירה ומרכז מידע ולשפץ את כביש הגישה כדי שלא נעלה בכביש חול שלא ממש נוח לרכב".

על התגובות שהוא מקבל משרים, חברי כנסת ובכירים אחרים, בהם גם שרי ירושלים, כאשר הוא מעלה את השאיפה לחידוש הנוכחות היהודית במקום, אומר סילברשטיין כי "התשובות הן היסוס ורתיעה. בעיניהם זה תפוח אדמה לוהט. אני מנסה להסביר להם שאין עוד אתרי מורשת בירושלים שזקוקים לטיפול כמו האתר הזה".

האם אין חשש שקריאתו הפומבית לנוכחות יהודית בגבעה תעורר את הצד הירדני להלהיט את תושבי השכונה? סילברשטיין סבור שהמציאות הפוכה ודווקא היעדר נוכחות יהודית היא זו שמלהיטה את הרוחות. "דברים כאלה קרו בעבר. הוואקף הירדני בנה שם גדר לפני עשר שנים ובמאמצים שלי ושל אריה קינג הצלחנו להוריד את הגדר שנועדה למנוע נוכחות יהודית. נוכחות יהודית היא זו שתמנע מהלכים ירדנים כאלה. אנחנו מקווה שאנשים שדואגים למורשת ירושלים ילחצו על העירייה והממשלה לעשות משהו".