עורך הדין יצחק לקס, יו"ר קרן קהילות, מתייחס בראיון לערוץ 7 למתקפה החריפה בפניה ניצבים הגרעינים התורניים בתקופה האחרונה, בעיקר מהשמאל הישראלי.

את דבריו פותח עו"ד לקס בקביעה לפיה העקרונות המובילים את הגרעינים התורניים תואמים גם את תפיסת השמאל ולהערכתו מקור המתקפה עליהם הוא מקור עמוק יותר עליו הוא מרחיב בהמשך השיחה עמו.

על הקרן בראשה הוא עומד הוא מספר כי זו מאגדת תחתיה כשבעים גרעינים תורניים משימתיים לאורך הארץ כולה ובהם כעשרת אלפים משפחות שבחרו לקבוע את מרכז חייהם באותן ערים ולהיות חלק מהאוכלוסיה בערים הללו ומתוך כך לפעול בפן החברתי קהילתי של אותם מקומות. עוד הוא מציין כי פעילות זו נעשית לרוב בהתנדבות מלאה במקביל לעבודה האישית של אותם חברי גרעינים. זאת לבד מקומץ קטן של בעלי תפקידים העושים את מלאכתם בגרעין בשכר.

"אנחנו רואים כאן תהליך שמתפתח. התהליך החל בעיקר בגרעינים במרכז הארץ בטענה של הדתה, טענה שהגרעינים הגיעו במגמה להחזיר את הילדים שלהם בתשובה", מסביר לקס את הגרעין הראשוני של המתקפה על הגרעינים, בעוד אלה ביקשו להתערות בערים השונות, להיות חלק מתושביהן ללא התנשאות או פטרונות כלשהי. מתוך גישה זו נוצרו הפעילויות הקהילתיות בין השאר גם סביב חגי ומועדי ישראל.

על הטענות להשתלטות של הגרעינים על דיור שנועד למשפחות קשות יום, אומר לקס כי כמי שהיה בעבר יו"ר עמידר הוא מכיר את המציאות לפני ולפני ויודע כי בפריפריה יש אלפי דירות שעמדו ריקות ומוזנחות לאורך שנים והפכו מאורות סמים ופשע ומשרד השיכון החליט להרוס בלוקים שלמים כי לא היה סיכוי שמישהו יתגורר בהם. בשלב מסוים הוחלט להשכיר את הדירות במחירי השוק ובהתאם השכירו גופים שונים את הדירות הריקות והמוזנחות הללו.

לזאת הוא מוסיף ומציין כי אם ישנו זכאי דיור ציבורי בפריפריה הוא יקבל את הדירה מיידית. הבעיה הגדולה קיימת באזור המרכז, שם רוצים דירה של דיור ציבורי באותם מקומות, אומר לקס ומדגיש כי המדיניות אינה "להגלות" זכאי דיור ציבורי מהמרכז לפריפרייה, אלא לחפש להם דיור מותאם. ההמתנה לדיור מותאם באזור המרכז היא מקור ההתקוממות.

על הביקורת המיוחסת למבקר המדינה נגד הגרעינים התורניים, מדייק לקס כי ביקורת זו אינה עוסקת בגרעינים אלא ביקורת כללים על כאלף וחמש מאות דיורת שניתנו לאורך השנים לגופים שונים בהן גם עיריות וכיוצא באלה. לקס מציין כי חלק מהדירות הוחזרו ולרבות מהן אין ביקוש כלל.

עוד מתייחס לקס לביקורת שהטיח בו, כתגובה לפוסט שפרסם, העיתונאי אילן לוקץ' שכתב ללקס שהציבור החילוני מחנך את ילדיו היטב ואין לו צורך בכל אותם ערכים שאותם מקרינים הגרעינים סביבם: "התחושה שלי היא שהמאבק הוא מאבק מתוזמר ומתוכנן נגד הגרעינים והוא מגיע ממקום עמוק יותר, זו פוסט ציונות ופוסט יהדות. אנחנו מדברים על ייהוד הנגב והגליל והמפא"יניקים, הוריהם של אותם שתוקפים את הגרעינים, גיברו על כך. מציקה להם בתוך תוכם העובדה שאנחנו, הגרעינים, ממשיכים בקו האידיאולוגי הזה. לכן הם יוצאים במתקפה הזו".

לטעמו של לקס מטרידה את תוקפי הגרעינים התחושה שהם מגלים את הבורות היהודית שאופפת אותם, למרות שאין בפעילות הגרעינים כל חתירה להחזרה בתשובה של הציבור שסביבם. "זו אותה קבוצה שרוצה להתנתק מכל הערכים והסממנים היהודיים של אלפי שנים. מהמקום הזה מגיעה הזעקה, זה הכאב של מי שלא רוצה לחנך אחרת את ילדיו".

"אנחנו מובילים קו של השתלבות ולא של כפייה. זה מגיע מתוך מקום של הצעה ומי שרוצה ייקח, ישתלב ויכיר. הגישה שלנו היא לא רצון להחזרה בתשובה", אומר לקס וכשהוא מתייחס ליעדי הגרעינים הוא אומר כי לנוכח המתקפות לאחר הפרעות בערים המערבות, כאילו הגרעינים הם שגרמו להתססה ולפרעות, "זה הבל הבלים כי באום אל פאחם אין גרעין תורני וכך לא בכביש שבין באר שבע לערד. כך גם טרור הטיקטוק לא מגיע מהגרעין התורני אלא ממקום לאומני".

בדבריו מבקר לקס את האמירה המשטרתית לפיה ב-72 השעות הראשונות של הפרעות הבאות לא ניתן יהיה לתת מענה. הוא מציין כי גם ביממות האחרונות בערים מערבות שונות נמשך ירי הנשק החם וירי הצרורות, ו"החשש הגדול הוא מה יהיה בפרעות הבאות שיבואו בקרוב. מי ייתן מענה כשהמשטרה לא יכולה לתת מענה ב-72 השעות הקרובות. החשש הוא חשש מפחיד".

כחלק מההיערכות לפרעות הבאות מציע לקס להקים צוותי חירום קהילתיים שיסייעו לכל מי שנמצא במצוקה, בין אם זו בעיה ברכב ובין אם בעיה מול פורעים שמתדפקים על הדלת. צוותים אלו, אומר לקס, צריכים לקום בתוך הגרעינים פנימה.

לדבריו חלק מהיעד המרכזי כעת הוא הגדלת הגרעינים והיעד הוא הגדלה פי שלושה של היקף הגרעינים והמשפחות החברות בהם. לשם כך יש לדאוג לפתרונות דיור מוזלים, מקומות עבודה ומציאת דרכי השתלבות בעשייה החינוכית והחברתית קהילתית.

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו