מודאג. ח"כ אקוניס
מודאג. ח"כ אקוניס צילום: מכון אברהם לשלום

השר לשעבר וחבר הכנסת אופיר אקוניס (הליכוד) רואה בנאומו באו"ם של נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, הוכחה למה שהוא עצמו התריע מפניו מיומה הראשון של הממשלה הנוכחית, קידום תהליך מדיני בחסות אמריקאית כאשר היעד הוא הקמתה של מדינה פלשתינית.

"בנאום ראשון כאופוזיציונר אמרתי שהממשל האמריקאי יכתיב מתווה של הקמת מדינה פלשתינית. זו המדיניות הרשמית של הממשל האמריקאי. זו לא הייתה המדיניות של הממשל הקודם", אומר חבר הכנסת אקוניס בראיון לערוץ 7.

אקוניס מזכיר את ההתנגדות העקבית שלו באופן אישי ושל תנועת הליכוד ככלל להקמתה של מדינה פלשתינית, התנגדות שבאה לידי ביטוי בדברים שנאמרו בבית הלבן ומחוצה לו, "והנה הנשיא האמריקאי אומר שזו מדיניות הממשל האמריקאי. זה רק חלק קטן מכשלון מדיניות החוץ של הממשלה הזו", הוא אומר בהגדירו כסיבוב פרסה ושיבה למתווה שתי המדינות שירד מעל סדר היום בממשל הקודם.

"בתום מאה ימים לכהונת בנט-עבאס אפשר להגיד שזו הממשלה הגרועה ביותר בתולדות שיראל, גרועה יותר אפילו מממשלת אהוד ברק", אומר אקוניס.

אנחנו מזכירים לו שבאותו נאום ביומה הראשון של הכנסת קרא הוא עצמו לחברי הפלג הימני בממשלה להכריז שיתנגדו למדינה פלשתינית, והנה לכאורה בנט ושקד עושים זאת. בנט מבהיר בבית הלבן שלא יקדם את יוזמת שתי המדינות, שקד קובעת שעם עבאס המממן מחבלים לא תתקיים פגישה. לכאורה הדברים תואמים את דרישתו שלו עצמו. אך אקוניס לא מתרשם מההצהרות הללו. "בנט ושקד משחקים משחק כפול ומסוכן", הוא אומר ומזכיר כי "כמה ימים קודם לכן הוא שלח את שר הביטחון, בני גנץ, לאבו מאזן, שעלה אליו לרגל למוקטעה והוויתורים שעלו משם מדאיגים, ראינו שלא הוטל סגר על יו"ש לפני ראש השנה, בניגוד לעמדת מערכת הביטחון וראינו עליה מסויימת ברף הפיגועים. זה לא משנה מה אומרים, הרי בנט אמר שלא יישב עם לפיד ועם עבאס והוא יושב איתם כשהרשימה המשותפת תומכת בקואליציה, אז אנחנו מדברים על אמירות של בנט ושקד? אין להם שום משקל. זה חלק מטשטוש הזהויות שעבר על בנט ושקד בדרכם לממשלת השמאל הפרוגרסיבית שבנט עומד בראשה".

אקוניס מבקר את שתיקתם של חברי הפלג הימני בממשלה, שקד, אלקין, סער ואחרים אל מול הצהרותיו של הנשיא האמריקאי. האם יתכן והם סורים שיש הסכמה עם הממשל האמריקאי שלא להסכים על סוגיות אלה? "הם גם לא אומרים את זה", הוא מציין.

לדבריו, על ראש הממשלה בנט להבהיר את עמדתו בשתי ההזדמנויות המשמעותיות שיזדמנו לו בקרוב, ב-27 בספטמבר בנאומו בפני העצרת הכללית של האו"ם, ובהודעה המדינית של בנט שאמורה לפתוח את כנס החורף של הכנסת בראשית אוקטובר. "אני מניח שהדברים לא ייאמרו כדי שלא לפרק את הקואליציה, ולכן המדיניות מסוכנת. אין לי עניין אישי מול אף אחד ממרכיבי הקואליציה. זה ויכוח אידיאולוגי רעיוני ולדאבון הלב אני וחברי בליכוד מצד אחד נגד הקמת מדינת טרור ביהודה ושומרון".

על כל זאת אנחנו שואלים את אקוניס אם הממשלה אינה נראית יציבה יותר מכפי ששיערו הוא ואחרים. לכאורה נראה שרע"ם מאפשרת פעילות ביטחונית, מפלגות הימין בממשלה מאפשרות העברת כספים לרצועה, נראה שנמצא איזון כלשהו שמאפשר את היציבות הזו. כולם תלויים בכולם.

"הממשלה הזו קנתה שלטון בכסף ציבורי. איפה השלטים 'מושחתים נמאסתם'? הם שנו את השלטון בהבטחת 53 מיליארד שקלים לעבאס ובחוק הנורבגי המושחת והמופרך שאף אחד לא מדבר עליו באומץ למעט כמה חברי אופוזיציה. זה דבר מושחת שמראה על ניתוק. מעולם לא היה חוק נורבגי גדול ומופרך כל כך. אצלנו על קואליציה של 74 חברי כנסת היו 7 או 8 חברי כנסת על פי החוק הנורבגי והיום יש בכנסת כעשרים ח"כים שנכנסו בחוק הנורבגי, בעוד הממשלה הנורבגית מונה 18 חברים. כאשר הממשלה קונה שלטון בכסף היא יכולה לשרוד יותר זמן מהרצוי. להערכתי היא עלולה להעביר את התקציב מהסיבות הללו. איך קרה שאלי אבידר, הקול ה-61, הוא שר בממשלת ישראל שלא קיבלנו כל דיווח על פעילויותיו, כמו על עוד הרבה שרים, למרות שהם אומרים שהם באו לעבוד?".

בעקבות דבריו של אקוניס אודות ביקור גנץ אצל אבו מאזן שאלנו על הצעת נתניהו לגנץ לחבור אליו ולקבל את ראשות הממשלה. אקוניס מרחיב ומפתיע: "אם בני גנץ ירצה בכך אז בחודש נובמבר, עם חזרת הכנסת לפעילות בכנס החורף, יוכל בני גנץ להציג ממשלה חלופית לממשלה הנוראה הזו, והוא יודע שהיא נוראה. בתקשורת מדברים על תנועות הגוף והמימיקה שלו. אני לא עוסק בכך, אבל ברור לנו שבני גנץ לא מרגיש בנוח לשבת בממשלה שעומד בראשה מי שבידיו הרבה פחות מושבים, מאוד לא נוח לו כשבעוד כשנתיים יעמוד בראש הממשלה מי שאין לו כלפיו כל הערכה והוא פירק את השותפות אתו, יאיר לפיד, בעוד הוא עצמו יישאר שר ביטחון. מעשיו יקרבוהו ומעשיו ירחיקוהו".

האם יתכן שהאמון שקרס בין בני גנץ לבנימין נתניהו, זו הסיבה שתמנע מגנץ להציג ממשלה חלופית שכזו? "למדנו בחודש מאי יוני, כשבנט ושקד הקימו ממשלה עם התנועה האיסלאמית עם מרצ ועם העבודה, שמה שחשבנו שהוא בלתי אפשרי הוא אפשרי. אני לא רוצה להתחייב על הסתברויות פוליטיות, אבל הפוליטיקה היא אמנות הבלתי אפשרי שהופך לאפשרי", משיב אקוניס.

להערכתו של אקוניס "כל 29 חברי הכנסת של הליכוד יעדיפו ממשלה אחרת שבה הליכוד מקבל את הנתח המגיע לו על פי בחירת הציבור. הממשלה הזו הוקמה בחטא והיא סכנה לדמוקרטיה. בפעם הבאה יבוא אדם שעבר את אחוז החסימה והפך ללשון המאזניים עם ארבעה מנדטים ויגיד שבלעדיו אין ממשלה ולכן בעל מפלגה עם 30 מנדטים ימצא את עצמו נסחט על ידי אדם כזה. זו סכנה לדמוקרטיה. כך החלו משטרים אפלים ומסוכנים".

עוד אנחנו שואלים את חבר הכנסת אקוניס אם במפלגתו נעשה חשבון הנפש בשאלה כיצד איבד הליכוד את השלטון ומתוך כך אולי יוכל להתוות את דרכו חזרה להנהגה, והוא משיב: "ברור שנעשו שגיאות. העובדה שלא הצלחנו להתניע כמאתיים וחמישים אלף מצביעי ליכוד לקלפיות, אלו המנדטים החסרים להקמת ממשלה לאומית ימנית והשארת עבאס העבודה ומרץ באופוזיציה, זה דבר שצריך להילמד. הקמפיין עצמו לא שיכנע את הציבור לבוא לקלפיות. כבר ביום הבחירות אמרתי שהשאננות משחקת תפקיד משמעותי".

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו