לוויין ממגנט
לוויין ממגנט צילום: אסטרוסקייל

חברת אסטרוסקייל קיימה באחרונה ניסוי בלוויין פרי תוצרתה שייעודו הוא לכידה מגנטית של אובייקטים מתכתיים שמסתובבים בחלל כזבל חללי. על הניסוי בלוויין elsa-d, על דרך פעולתו של הלוויין, על הזבל החללי ועל מה שניתן לעשות בו לאחר שלוכדים אותו שוחחנו עם אריה הלזבנד, מנכ"ל החברה בישראל.

הלזבנד מספר על מבנה הניסוי בו נשלח כבר בחודש מרץ לחלל לוויין אם ועליו לוויין קטן יותר שיתנתק במהלך הניסוי מלוויין האם וכך ניתן יהיה להדגים את יכולת המיגנוט שלו בלוויין שלישי שהוא זה שנשלח לאחרונה לחלל.

"לוויין המטרה שוחרר ומה שבוצע הוא הניסוי הראשון של התחברות והוא הראשון בסדרת ניסויים שיבואו לאחר מכן כדי להדגים את היכולת ללכוד אותו", מסביר הלזבנד ומציין כי המכשור בו נעשה שימוש בלוויין האיסוף כולל פלטה מגנטית ותפסן שנמצא על לוויין האם, ואכן היכולת הוצגה בהצלחה. "בהמשך יבוצעו ניסויים מורכבים יותר".

לפי שעה "מדובר בלוויינים קטנים יחסית, מיקרו לויין. לוויין האם כ-150 קילוגרם ולוויין המטרה כעשרים קילוגרם. היעד הוא התגברות על נושא שהולך ומתעצם של שיגור לוויינים למסלול נמוך והיכולת הזו תוכל לשמש לתפיסת זבל חללי שאינו לווייני. הניסוי הזה נועד לתפוס לוויינים בסוף חייהם במקרה שהם איבדו שליטה, ולהביא אותם לשריפה באטמוספרה".

בדבריו מציין הלזבנד כי בעשרות השנים האחרונות "החלל מתמלא בכמות עצומה של חלקי מתכת. חלקים שניתן לעקוב אחריהם הם מגודל של עשרה ס"מ והלאה ויש מאות אלפים כאלה, ויש כמות כמעט אין סופית של חלקים קטנים מכך. כל חלק כזה, בגלל האנרגיה הקינטית הגבוהה מאוד שלהם, שלהם נע במהירות עצומה ויכולה להיות התנגשות של 30,000 ק"מ בשעה. בהתנגשות כזו גם חלקיק של מילימטר יוצר נזק משמעותי כי האנרגיה היא אדירה".

הלזבנד מספר על מספר דוגמאות של לוויינים שניזוקו בעקבות התנגשויות שכאלה עם חלקיקים. הוא גם מזכיר נזק בתחנת החלל הבינלאומית. כמו כן "לוויינים אבדו בחלל ללא סיבה סבירה כאשר ההנחה היא שהסיבה היא התנגשות עם חלקיקים. קשה להוכיח את זה אבל זו ההנחה הסבירה לאבדן הזה".

"מדובר על עשרות אלפי לוויינים שנמצאים במסלול נמוך. חברות שיגרו כבר אלפים ועוד ישגרו עשרות אלפים למסלול נמוך של פחות מאלף קילומטר, בדרך כלל בין 500 ל-600 קילומטר. הסכנה היא שהם יתנגשו בלוויינים אחרים ולא שהם יפלו על כדור הארץ כי רוב החלקים נשרפים בכניסה לאטמוספרה, לבד מהחלקים שעשויים מטיטניום שלא נשרפים באטמוספרה. כשהכניסה לאטמוספרה רצונית היא מכוונת לאוקיינוסים ולאזורים פחות מאוכלסים, אבל אנחנו ממוקדים בכך שיש עשרות אלפי לווייינים ברמת אמינות נמוכה, כתשעים אחוז, ועשרה אחוזים מהם יצאו משליטה ויהפכו לזבל חללי. המטרה היא לתפוס אותם לפני שיתנגשו באחרים ולהוריד אותם לאטמוספרה".

לאחר מיגנוט אותם חלקים בלוויין הניקוי הם יורדו באטמוספרה ושם יישרפו. על החלקים שאינם נשרפים אומר הלזבנד כי לפי שעה אין רגולציה המותאמת לגביהם. לפי שעה הרגולציה היחידה שקיימת היא שמשלולו של כל לוויין ידעך בתוך 25 שנה, תקופה שיש הפועלים כבר כעת לקצר אותה שכן 25 שנים היא תקופה די ארוכה שיכולה להניב התנגשויות ותקלות. בדבריו הוא מציין כי התנגשויות בין לוויינים יוצרת ענן חלקיקים עצום שמגביר את הסיכון להתנגשויות נוספות.

במיזם לוויין הניקוי, מספר הלזבנד, היו כשישים אנשי צוות ישראליים שנשלחו כצוות פיתוח לפיתוח הטכנולוגיה של לוויין הניקוי. על המיקום בו בוצע הניסוי מקפיד הלזבנד שלא להרחיב את הדיבור.

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו