אורית סטרוק
אורית סטרוקצילום: יח"צ

עוד ועוד נורות אזהרה מהבהבות בימים אלה, ומתריעות כי עסקת שחרור מחבלים עם החמאס בפתח.

אם נפתלי בנט, האיש שעצר את שחרור המחבלים הישראלים למרות דרישתו העיקשת של שר החוץ האמריקאי קרי, והוביל את הכליאה מחדש של משוחררי עסקת שליט בעקבות חטיפת 3 הנערים - אם הוא יבצע עסקת שחרור מחבלים, וישחרר במו ידיו את אותם מחבלים ממש - יהיה זה לא רק צעד של אובדן דרך מצדו (כאלה יש רבים, לצערנו), אלא גם ניצחון אדיר לחמאס, ורוח גבית חזקה מאין כמוה לטרור בכלל, ולפיגועי-חטיפה בפרט.

באופן לא-מפתיע, אלה בדיוק דרישות-הסף של החמאס: המחבלים שלא השתחררו בהסכמי אוסלו, רובם ישראלים, ומחבלי עסקת שליט שנכלאו מחדש. כדי שהציבור יבין על איזה מחבלים מדובר, אתן מספר דוגמאות,

אבל קודם כל אסביר את המושג "מחבלי טרום-אוסלו", כי מסתבר שרוב הציבור לא מכיר אותו בכלל: בהסכמי אוסלו שחררה ישראל אלפי מחבלים, ולמעשה רוקנה כמעט לחלוטין את בתי הכלא למחבלים, מתוך התפיסה שהנה-הנה פרץ השלום, הסתיים מצב המלחמה, ולכן מתבצע מין "שחרור לוחמי-אויב" שכזה (כמובן רק מצד אחד...) וממילא לא יהיה יותר טרור ולכן אין שום סכנה בשחרורם.

ההמשך ידוע: הטרור הערבי היכה בנו ללא רחם, שילמנו באלפי הרוגים ופצועים, לא רק בגלל שחרור המחבלים, אלא גם בגלל הכנסת גדודים של מחבלים לארצנו, חימושם במו-ידינו, והקמת ערי-מקלט לטרור - ובדיוק בגלל זה לא הצלחנו כמעט בכלל ללכוד מחדש את המחבלים עד למבצע חומת מגן, בו גם החזרנו לעצמנו את השליטה בשטח, וגם מילאנו מחדש את בתי הכלא באלפי מחבלים.

מחבלי-טרום-אוסלו הם אלה ש"לא הספיקו" להשתחרר אז, וחלקם השתחרר במסגרת המתן-ומתן של ציפי לבני וג'ון קרי, עד שנפתלי בנט, באולטימטום פוליטי, בלם את השחרור על-סף סיומו.

אתן כמה דוגמאות כדי שתבינו עם מי יש לנו עסק:

4 מחבלים ישראלים שרצחו את חיילי צה"ל בפיגוע "ליל הקלשונים".

3 מחבלים ישראלים שרצחו את החייל משה תמם הי"ד.

2 מחבלים ישראלים שרצחו את החייל אברהם ברומברג הי"ד.

מחבל תושב יו"ש שרצח 5 בני אדם: מאיר בן יאיר, מיכל כהן, זלמן אבולניק, מרדכי סוויסה ועדנה הררי, כולם הי"ד.

מחבל שדקר למוות את ארז שמואל הי"ד בדרכו למערת המכפלה בערב שבת.

ויש עוד. כולם שפוטים על רצח.

בכוונה לא הזכרתי את שמות המחבלים הרוצחים: שם רשעים ירקב.

הקבוצה השניה היא משוחררי עסקת שליט, שנכלאו מחדש בעקבות יוזמה שנפתלי בנט הוביל כחבר קבינט, על בסיס רעיון שקיבל ממני מיד לאחר חטיפת 3 הנערים. ביניהם המחבל שרצח את האחים שלמה ומוטי אודסר בשנת 2002, השתחרר בעסקת שליט ונכלא מחדש. הוא המחבל היחיד מתוך 5 מבצעי הפיגוע האכזרי הזה, שנותר בכלא. 4 האחרים שוחררו בעסקת שליט ובעסקת לבני-קרי, וישראל לא כלאה אותם מחדש. נכון, בקבוצה הזו לא כולם רוצחים, אבל חשיבות הישארותם בכלא לריצוי מלוא עונשם עד תום היא עצומה.

אסביר למה:

עד לאותה החלטה על כליאת המחבלים מחדש, הלכה מדינת ישראל והידרדרה בכל הנוגע לתגובותיה לפיגועי מיקוח. מימי הזוהר של מבצע יונתן, בו ידנו הארוכה הגיעה עד אנטבה ושחררה משם את בני-הערובה - הידרדרנו לעסקאות שחרור מחבלים המוניות, ששיאן היה עסקת שליט. העסקאות האלה הפכו את פיגועי החטיפה לצרכי מיקוח מטקטיקה - לאסטרטגיה של ארגוני הטרור, והמצב רק הלך והחמיר.

בהחלטה על כליאתם מחדש של משוחררי עסקת שליט בתגובה לחטיפת הנערים

- ישראל הפכה את הקערה ושינתה סוף סוף את כללי המשחק, הבהירה למחבלים שמחטיפות הם רק יפסידו, ולא ירוויחו.

המהפך המשמעותי הזה נקלט היטב אצל החמאס, ובדיוק בגלל זה הם מתעקשים לשחרר דוקא את המחבלים האלה: כדי להחזיר את הגלגל לאחור.

לכן זה בדיוק מה שאסור לתת להם. צעד כזה יגרום נזק אסטרטגי אדיר למאבק בטרור, להרתעה הישראלית, ויתן רוח גבית אדירה לטרור.

משפחת גולדין האצילית והמסורה נותנת כבר שנים למדינת ישראל את ההזדמנות ההיסטורית להשלים את השינוי החשוב הזה, להבהיר לחמאס שמעתה חטיפות ישראלים יהפכו מנכס - לנטל. הומניטארי תמורת הומניטארי - הם דורשים מעל כל במה, בצדק ובאומץ רב.

במשך שנים היה נפתלי בנט השר שדפק על השולחן ודרש שהממשלה תפעל בהתאם לגישה של משפחת גולדין, ותבהיר לחמאס, בשלל אמצעי לחץ, שהחזקת חללינו ואזרחינו לא תביא לו שום הישג, ולהפך: תעלה לו ביוקר רב. הוא אפילו הכין (עפ"י עצתי) תכנית סדורה להפעלת סדרת לחצים בשלבים על מחבלי החמאס הכלואים בישראל, על מוסדותיו שבשטח שבשליטתנו, על פעיליו שעדין חופשיים ושבאפשרותנו לעצור אותם או לפגוע בהם, על האינטרסים הכלכליים של החמאס ושל ראשיו.

עם כניסתו לתפקידו, קיבל נפתלי הזדמנות-פז: מבצע שומר חומות יצר עבורו תשתית נהדרת להפעלת לחץ על חמאס: שיקום עזה תמורת השבת החללים והנעדרים. וכן, כמובן גם תמורת פירוז.

אבל לא, ראש הממשלה החדש בחר דווקא לשקם את עזה תחת אש. להכניס חומרי בניה, מלט, ברזל ועוד ללא שום פיקוח. להוריד במו ידיו לטמיון את ההזדמנות הנפלאה שקיבל.

וכנראה - כך ניתן להבין מידיעות מדאיגות שמגיעות מידי יום - גם להוביל עסקת שחרור מחבלים.

בקואליציה המסוכנת שנפתלי בנט הקים, יש לא מעט שרים וח"כים שתומכים ואפילו דוחפים לשחרור מחבלים.

האם ימצא בה צדיק אחד שיודיע שאותו זה לא עובר?

--

אורית סטרוק היא חברת כנסת בסיעת הציונות הדתית