
בנאום תקיף בפני העצרת הכללית של האו"ם הציג יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס (אבו מאזן) אולטימטום לישראל לסגת מאיו"ש ומירושלים המזרחית ואיים לבטל את ההכרה בישראל בגבולות 1967 אם לא תעשה כן ולפנות לבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג כדי שיכפה עליה את הנסיגה.
להלן תרגום קטעים נבחרים מתוך נאומו של אבו מאזן:
"השנה חלפו 73 שנים מאז הנכבה הפלסטינית, במהלכה יותר ממחצית מהעם הפלסטיני גורש אז מאדמתו, ורכושו הוחרם. למשפחתי ולי, כמו לרבים מאיתנו, יש מסמכי בעלות על האדמה הזו המתועדים גם ברשומות האו"ם. זה המסמך שיש ברשותנו, ומיליוני הפלסטינים מחזיקים בו גם כיום, ומחזיקים מאז ועד עתה גם במפתחות ביתם. למרות זאת, לא הצלחנו להשיב אותו (את הרכוש), בגלל החוקים הישראליים המסרבים להכיר בהחלטות הלגיטימיות הבינלאומית, המאשרות את זכותו של הפליט הפלסטיני לשוב למולדתו, להחזיר את רכושו ולקבל פיצויים, בהתאם להחלטות (המוסדות) הבינלאומיים, במיוחד החלטה 194...
ישראל לא עמדה בהסכמים שנחתמו, התחמקה מלעסוק בכל יוזמות השלום, המשיכה בפרויקט ההתפשטות הקולוניאלי שלה, והרסה את הסיכויים לפתרון מדיני המבוסס על פתרון שתי המדינות...
האם רשות הכיבוש הישראלית חושבת שהיא יכולה להתחמק מהפשע של עקירת יותר ממחצית מהעם הפלסטיני מאדמתו ומביצוע מעשי טבח הרבים שקטלו והרגו אלפי פלסטינים בשנת 1948?...
האם ישראל חושבת שהיא יכולה פשוט להתעלם מהזכויות הלגיטימיות, כולל הזכויות הפוליטיות של מיליוני פלסטינים בפנים (בשטח ישראל) ומחוצה לה, שהם בעלי האדמה הזו, ובליבה ירושלים, ולהמשיך בפעולות הגניבה של אדמתם וחנק כלכלתם ואפילו מניעה מהם לנשום בחופשיות?
האם ישראל חושבת שהיא יכולה לשווק בלי סוף נרטיב שקרי המתעלם מהזכות ההיסטורית וההווה של העם הפלסטיני במולדתו?...
אנו נמשיך לשאוף לספק את התנאים הדרושים להקמת ממשלת אחדות לאומית מצליחה (בשותפות עם חמאס והג'יהאד האסלאמי), על מנת שנוכל לעזור לאנשינו בכל מקום ולהוציא את תהליך השיקום ברצועת עזה, הדורש הפסקת מלאה ומקיפה של התוקפנות בכל מקום על אדמת מדינת פלסטין...
המשטר הקולוניאלי ש(ישראל) הקימה על אדמתנו נועד לגווע במוקדם או במאוחר. לעולם לא נאפשר להם להשתלט על חיינו ולהרוג את החלומות, התקוות והשאיפות של בני עמנו לחירות ועצמאות...
ישראל היא רשות כיבוש, אפליה גזעית וטיהור אתני...
מדוע עלינו להסביר ולהצדיק את מתן החסות למשפחות האסירים והשהידים שהם קורבנות הכיבוש ושיטות הדיכוי שלו?... איננו יכולים לנטוש את עמנו, ונמשיך לפעול עד לשחרור כל האסירים שלנו. ברכות להתקוממות האסירים, ברכות להתקוממות האסירים...
אני גם חוזר ומדגיש בפני הקהילה הבינלאומית כי אנו מחויבים לפעולה פוליטית ולדיאלוג כדרך להשיג שלום, לגבש התנגדות עממית בדרכי שלום ולהילחם בטרור על כל צורותיו ומקורותיו באזורנו ובעולם. יש לנו יותר מ -83 הסכמים עם מדינות ברחבי העולם למאבק בטרור העולמי...
עמנו לא יקבל את מציאות הכיבוש והפעולות הבלתי חוקיות שלו, והוא ימשיך במאבקו כדי לממש את זכותו להגדרה עצמית. החלופות פתוחות בפני עמנו, כולל אפשרות לחזור לפתרון המבוסס על החלוקה, החלטת (האו"ם) מספר 181 משנת 1947 המעניקה למדינת פלסטין 44% מהשטח שהוא כפול מהשטח הקיים בגבולות 1967. אנו מזכירים לכולם שישראל תפסה בכוח צבאי מחצית מהשטח שהוקצה למדינה הפלסטינית בשנת 1948. פתרון זה אף תואם את הלגיטימיות הבינלאומית (החלטות המוסדות הבינלאומיים בנושא הפלסטיני).
במקרה שרשות הכיבוש הישראלית תמשיך להנציח את המציאות של מדינה גזענית אחת, כפי שקורה היום, עמנו הפלסטיני והעולם כולו לא יקבלו זאת, והעובדות וההתפתחויות בשטח יכפו שוויון מלא של זכויות פוליטיות לכולם על אדמת פלסטין ההיסטורית, במדינה אחת. בכל מקרה, ישראל צריכה לבחור. אלה האפשרויות העומדות בפניה, והיא חייבת לבחור...
במקרה שרשות הכיבוש הישראלית תמשיך להנציח את המציאות של המדינה הגזענית האחת, כפי שקורה היום... אדרוש ממזכ"ל האו"ם לזמן וועידת שלום בינלאומית, בהתאם למקור הסמכות הבינלאומי שאושר, החלטות האו"ם, יוזמת השלום הערבית ובחסות הרביעייה הבינלאומית (הקוורטט). זה ואין בילתו...
על מנת שהיוזמה שלנו לא תישאר ללא הגבלת זמן, אנו אומרים שלרשות הכיבוש הישראלית שנה אחת לסגת מהשטחים הפלסטיניים שנכבשו ב 1967, כולל מזרח ירושלים. אנו מוכנים לפעול במהלך השנה הזו לתיחום גבולות, לסיים את כל סוגיות הסדר הקבע בחסות הקוורטט בהתאם להחלטות הלגיטימיות הבינלאומית. אם הדבר אינו ממומש, מדוע ההכרה בישראל תישאר מבוססת על גבולות 1967? מדוע ההכרה הזו תימשך?
במקביל, נפנה לבית המשפט הבינלאומי לצדק, כגוף העליון במערכת המשפט הבינלאומית, כדי שיקבל החלטה בנוגע לחוקיות קיומו של הכיבוש על אדמת מדינת פלסטין, ובשאלת האחריות של האו"ם ומדינות העולם בהקשר זה.
כולם יצטרכו לציית לתוצאות החלטת בית המשפט בהקשר זה, שכן הקולוניאליזם והאפרטהייד אסורים בחוק הבינלאומי, והם פשעים שיש להתמודד איתם, ומערכת שיש לפרק...
אנו מצדיעים לכל בני עמנו בכל מקום ולכל העמים והמדינות שהפגינו סולידריות עם עמנו בהתקוממות של ירושלים (האירועים האלימים בחודש מאי) ובהתקוממות של האסירים (הביטחוניים), ואנו נגד ההתקפות האכזריות (של ישראל) שגבו את חייהם של מאות בני אדם והרסו ועקרו אלפי אנשים מאיתנו בגדה המערבית, ירושלים ורצועת עזה...".