העיתונאי קלמן ליבסקינד תוקף בטורו השבועי בעיתון מעריב את ראש הממשלה נפתלי בנט, יו"ר מפלגת ימינה, שלטענת ליבסקינד ויתר על האידיאולוגיה כדי להיות ראש ממשלה.
ליבסקינד מוחה על מינוי איש רע"ם ח"כ סעיד אלחרומי ליו"ר ועדת הפנים של הכנסת לאחר שערך ביקור הזדהות עם הפורעים הערבים בעיר עכו.
ליבסקינד מזכיר שרק לפני הבחירות ביקשה מפלגת ימינה למנוע מרע''מ את האפשרות לרוץ לכנסת. "אנחנו רגילים לציניות של הפוליטיקה ולזגזוג של הפוליטיקאים. אבל כאן לא הייתה פוליטיקה. כאן הייתה מהות. בנט, שקד, כהנא, אורבך וסילמן דרשו לפסול את מנסור עבאס, ואת ווליד טאהא, ואת סעיד אלחרומי כי הם באמת ראו בהם תומכי טרור, וזה נראה להם מטורף שתומכי טרור כאלה יישבו בכנסת ישראל.
''עכשיו, שישאל את עצמו כל אחד כמה ריק ערכי צריך להוביל את אנשי ימינה למקום שבו שלושה וחצי חודשים מאותו יום שבו נלחמו כדי לפסול את אותם "תומכי טרור", הם חתמו איתם על הסכם קואליציוני והעניקו להם תפקידי מפתח?".
"כמה מביך יכול להיות ניר אורבך כדי לפרסם באינסטגרם הודעת ברכה לח"כ מראענה, עם כניסתה לתפקיד יו"ר הוועדה לעובדים זרים, רגע אחרי שהמפלגה שלו ביקשה למנוע ממנה לרוץ לכנסת, בטענה שהיא תומכת במאבק מזוין נגד מדינת ישראל. כמה נמוך הוא צריך לרדת כדי להכריז בכנסת ש"ווליד טאהא ראוי להיות בכנסת", כשלפני מאה ימים בלבד הוא והמפלגה שלו ביקשו לפסול את מועמדותו של טאהא לכנסת, בטענה שהוא תומך במחבלים רוצחים?".
ליבסקינד תהה: ''מה האנשים האלה מסבירים לילדים שלהם? שבשביל למנוע בחירות חמישיות הם השליכו לפח את כל מה שהם חונכו עליו? האם יש עוד מישהו בהיסטוריה של הציונות הדתית שהיה מוכן להידרדר כך, אל מעמקי הכלום? וחשוב שוב להבהיר - זה לא ויכוח פוליטי, זו לא התלבטות בשאלה מה להצביע בסעיף כזה או אחר. החבורה של ימינה, ואיתה גדעון סער, וזאב אלקין, ויועז הנדל, וצביקה האוזר, החליטו שאם מה שמניע אותך זה הרצון לכהן כראש ממשלה ו/או לזרוק את נתניהו ו/או לדאוג להצלת הקריירה הפוליטית שלך, אז זה בסדר שאין לך קווים אדומים''.