אורית סטרוק
אורית סטרוק צילום: יצחק קלמן

שבוע טוב נפתלי, מועדים לשמחה.

אתה עכשיו בדרכך להופעה המרגשת אליה שאפת שנים: הופעה בה אתה ולא אחר תייצג את מדינת ישראל בעצרת האו"ם, בפני העולם כולו. כמה חששות היו לך בעבר לקראת הופעות אלה, כשלא אתה היית ראש הממשלה.

כמה היית דרוך לקראתן, כמה מאמץ השקעת, יחד איתי ועם אחרים בימין האידאולוגי, בניסיונות להעביר מסרים לראש הממשלה לקראת הנאום הזה, באיזה מתח ישבת להאזין לו, ולנתח את משמעויותיו. כמה חשיבות ייחסת לנאום הזה, וכמה רצית להיות זה שנואם אותו.

והנה, עכשיו תורך! האם תישאר נאמן לעקרונות ולמסרים שתמיד דרשת שיושמעו בנאום הזה?

לצערי אני מסופקת. בחודשים האחרונים דומה שהפנית עורף לכל מה שאי פעם הבטחת, ולאחרונה אפילו הפכת את הפניית העורף הזו לאידיאולוגיה חדשה: כשנכנסים ללשכת ראש הממשלה - אמרת לאחרונה - צריך להשאיר את הפוליטיקה מאחור. התבטאות אומללה, שהופכת את הדמוקרטיה למרמס, ומותירה את כל מי שאי פעם ראה בך שותף לדרך - במבוכה גדולה ובחששות גדולים עוד יותר.

ובכל זאת, אני מוצאת לנכון לפנות אליך, לבקש ואף לדרוש, שבנאום הזה תאמר את מה שנפתלי בנט של פעם דרש תמיד מראש ממשלת ישראל להגיד:

שארץ ישראל שלנו, ושלנו בלבד. שאין עם כובש בארצו. שאין שום הצדקה, לא מוסרית ולא בטחונית, למסור סנטימטר אחד ממנה, בודאי שלא להקים מדינה פלסטינית. שירושלים לא תחולק לעולם, ולכן גם לא תקום בה קונסוליה עבור הרשות הפלסטינית. ושראש הרשות הפלסטינית המאיים עליך ועלינו בחוצפה, נדרש למשוך את התביעה שכבר הגיש נגדנו בהאג, ואם לא יעשה זאת - אתה כראש הממשלה תוודא שיפסקו כל המגעים של ישראל אתו או עם אנשיו.

הרי אם בעבר קבעת שכך צריך לדבר ראש ממשלה מעל בימת האו"ם - ודאי שזה רף המינימום שאתה צריך להציב לעצמך.

בעבר ניסית, נפתלי, לייצר לעצמך במות בינלאומיות בהן תוכל להעביר את המסר הזה. כך עשית בראיון מצוין שנתת ב CNN, בו הבהרת למנחה שאינך מוכן לקבל את המושג "שטחים כבושים", משום ש"אין עם כובש בארצו". שלפת אז מטבע עתיקה מעיר דוד, כדי להמחיש את העיקרון הזה. במה בינלאומית אחרת לא היתה לך באותם ימים. והיום - יש!

אז קח אתך את המטבע, נפתלי. תציג אותו באו"ם. קח את הטקסטים של אז. עמוד מול כל העולם ותגיד באומץ: זו ארצנו ואותה לא נחלוק עם אחרים. נקודה וסימן קריאה.

אשריך, נפתלי, שהנסיעה לנאום שלך נקבעה ליום השישי של חג הסוכות, היום של יוסף הצדיק. יוסף שהודה בארצו. קח איתך את יוסף, נפתלי, את רוחו ואת עוצמתו, נצל את הנסיעה אתו כדי לתרגל את עצמך באותן התבטאויות שכל כך רצית תמיד לומר אותן בפני כל העולם, ועכשיו אתה סוף סוף יכול, אבל אני חוששת שתשכח, שתברח, שתמרח.

בחג הסוכות הזה, נפתלי, חגה של ארץ ישראל, אל תפנה עורף לאמת הגדולה של ארץ ישראל, אל תפנה עורף לעצמך.

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו