איש-הרוח הפלשתיני מדבר לכאורה בהיגיון כשהוא צופה את סופה של ישראל, אבל לא צריך להתייאש. את העם היהודי כבר הספידו פעמים רבות, והנה הוא חי וקיים.
גל הטרור השוטף את הארץ בחודשים האחרונים חולל תזוזה מסוימת גם בכלי-התקשורת שלנו. פתאום מתפרסמת בעיתון נפוץ כתבת ענק, המפרטת את כלי-הנשק וחומרי החבלה המוברחים לשטחי הרשות הפלשתינית, בניגוד להסכמים. עיתון אחר מפרסם בשבוע האחרון ראיון רחב עם איש-רוח פלשתיני (הנחשב 'מתון'), המסביר מדוע לעולם לא יהיה שלום עם ישראל, והקובע כי מדינת ישראל חייבת לעבור מן העולם.
אתה קורא את הכתבות הללו ודומיהן ושואל את עצמך, איפה הייתם עד עכשיו? הלוא אין מדובר בסקופים שפתאום נולדו. המידע הזה היה גלוי וידוע לכל מי שרצה לדעת. אלא שאנשים לא רצו לראות ולא רצו לשמוע. השקיעו מדינה שלמה בקונספציה חסרת-שחר ולא הניחו לעובדות לקלקל להם את התאורייה. עד שהמציאות המרה באה וטפחה על פניהם.
"אין מקום ליהודים"
אותו איש-רוח פלשתיני מדבר לכאורה בהיגיון. הוא מנתח את שברירותה של החברה הישראלית ומסיק מסקנה מתבקשת, שהחברה הזאת מתפוררת מבפנים. הוא קורא נכון את מגמת הנסיגה שבה אנחנו מידרדרים: "ישראל עושה ויתורים מאז 67'. היא נסוגה והיא תוסיף לסגת. אין לה ברירה. זו המגמה הכללית".
הוא מביט בעולם המוסלמי העוין המקיף אותנו וברור לו שזו רק שאלה של זמן שמדינת ישראל תתחסל: "ישראל לא הייתה קיימת, היא קיימת עכשיו, ויום אחד היא לא תהיה קיימת. זה עד כדי כך פשוט. [...] השאלה היחידה היא - כיצד הסוף הזה יגיע ואיך הוא ייראה. [...] אני יודע שקשה לחלק מהישראלים לחשוב על הדברים האלה. אין להם ברירה: הם חייבים להיערך לעידן הפוסט-ישראלי".
הוא נחשב 'מתון', כי הוא מתנגד לשאיפתם של עמיתיו, הרוצים לראות את סופה של המדינה "בטבח אחד גדול" (היו-לא-תהיה). לדעתו, צריך פשוט לשלוח את היהודים חזרה לארצות מוצאם. אבל גם הוא קובע נחרצות כי "בפלשתין, כמדינה עצמאית, אין מקום ליהודים". וכן: "לעולם לא יהיה הסכם שלום כולל וסופי במזרח התיכון".
רבים מקוראי הדברים הללו, שקיבלו תהודה גם בבימות אחרות, נחרדו. פתאום קלטו את עוצמתה של המשטמה המופנית כלפינו מצד העולם הערבי, גם מהחלקים ה'מתונים' שבו. פתאום הבינו, כי גם אלף נסיגות לא יביאו שלום אמיתי, שכן הערבים אינם מוכנים לקבל את עצם קיומנו כאן. תחושת ייאוש השתלטה עליהם, שכן ניתוחיו של המרואיין על תהליכי ההתפוררות של ישראל קלעו לתחושות מדאיגות המנקרות בלב כולנו.
נתפקח ונתאחד
לא צריך להתייאש. לאורך 3500 שנות היסטוריה יהודית הרבו להספיד אותנו. הניתוחים היו מדוייקים, ההערכות נכונות, התחזיות מבוססות - אבל עם-ישראל חי וקיים. אנחנו קיימים נגד כל הסיכויים. מעצמות וממלכות קרסו ואבדו, אבל העם היהודי הוא עם הנצח. הוא יכול לעלות ולרדת, אבל אחרי המורד יבוא המעלה, והוא יקום על רגליו, יתאושש, ישתקם ויפרח.
זה איננו כוח טבעי. זה הכוח האלוקי הנצחי הטמון בעם-ישראל. העם היהודי קיים ויתקיים לעד, כי הוא קשור עם הקב"ה, ש"הוא היה והוא הווה והוא יהיה". יש בעם-ישראל כוחות להתגבר על תהליכי ההתפוררות, על הבלבול ועל המבוכה. צריך רק להצית את הניצוץ הפנימי, והוא יהיה ללהבה גדולה.
העם בישראל יתפכח, יחזור לשורשיו היהודיים, יגלה את נקודת האחדות המחברת את כל חלקיו, יחדל להתרפס לפני שונאיו ומבקשי נפשו, ואז יתקיימו דברי מגילת-אסתר: "כי נפל פחד היהודים עליהם". וזו תהיה ההכנה לגאולה האמיתית והשלמה על-ידי משיח-צדקנו.
גל הטרור השוטף את הארץ בחודשים האחרונים חולל תזוזה מסוימת גם בכלי-התקשורת שלנו. פתאום מתפרסמת בעיתון נפוץ כתבת ענק, המפרטת את כלי-הנשק וחומרי החבלה המוברחים לשטחי הרשות הפלשתינית, בניגוד להסכמים. עיתון אחר מפרסם בשבוע האחרון ראיון רחב עם איש-רוח פלשתיני (הנחשב 'מתון'), המסביר מדוע לעולם לא יהיה שלום עם ישראל, והקובע כי מדינת ישראל חייבת לעבור מן העולם.
אתה קורא את הכתבות הללו ודומיהן ושואל את עצמך, איפה הייתם עד עכשיו? הלוא אין מדובר בסקופים שפתאום נולדו. המידע הזה היה גלוי וידוע לכל מי שרצה לדעת. אלא שאנשים לא רצו לראות ולא רצו לשמוע. השקיעו מדינה שלמה בקונספציה חסרת-שחר ולא הניחו לעובדות לקלקל להם את התאורייה. עד שהמציאות המרה באה וטפחה על פניהם.
"אין מקום ליהודים"
אותו איש-רוח פלשתיני מדבר לכאורה בהיגיון. הוא מנתח את שברירותה של החברה הישראלית ומסיק מסקנה מתבקשת, שהחברה הזאת מתפוררת מבפנים. הוא קורא נכון את מגמת הנסיגה שבה אנחנו מידרדרים: "ישראל עושה ויתורים מאז 67'. היא נסוגה והיא תוסיף לסגת. אין לה ברירה. זו המגמה הכללית".
הוא מביט בעולם המוסלמי העוין המקיף אותנו וברור לו שזו רק שאלה של זמן שמדינת ישראל תתחסל: "ישראל לא הייתה קיימת, היא קיימת עכשיו, ויום אחד היא לא תהיה קיימת. זה עד כדי כך פשוט. [...] השאלה היחידה היא - כיצד הסוף הזה יגיע ואיך הוא ייראה. [...] אני יודע שקשה לחלק מהישראלים לחשוב על הדברים האלה. אין להם ברירה: הם חייבים להיערך לעידן הפוסט-ישראלי".
הוא נחשב 'מתון', כי הוא מתנגד לשאיפתם של עמיתיו, הרוצים לראות את סופה של המדינה "בטבח אחד גדול" (היו-לא-תהיה). לדעתו, צריך פשוט לשלוח את היהודים חזרה לארצות מוצאם. אבל גם הוא קובע נחרצות כי "בפלשתין, כמדינה עצמאית, אין מקום ליהודים". וכן: "לעולם לא יהיה הסכם שלום כולל וסופי במזרח התיכון".
רבים מקוראי הדברים הללו, שקיבלו תהודה גם בבימות אחרות, נחרדו. פתאום קלטו את עוצמתה של המשטמה המופנית כלפינו מצד העולם הערבי, גם מהחלקים ה'מתונים' שבו. פתאום הבינו, כי גם אלף נסיגות לא יביאו שלום אמיתי, שכן הערבים אינם מוכנים לקבל את עצם קיומנו כאן. תחושת ייאוש השתלטה עליהם, שכן ניתוחיו של המרואיין על תהליכי ההתפוררות של ישראל קלעו לתחושות מדאיגות המנקרות בלב כולנו.
נתפקח ונתאחד
לא צריך להתייאש. לאורך 3500 שנות היסטוריה יהודית הרבו להספיד אותנו. הניתוחים היו מדוייקים, ההערכות נכונות, התחזיות מבוססות - אבל עם-ישראל חי וקיים. אנחנו קיימים נגד כל הסיכויים. מעצמות וממלכות קרסו ואבדו, אבל העם היהודי הוא עם הנצח. הוא יכול לעלות ולרדת, אבל אחרי המורד יבוא המעלה, והוא יקום על רגליו, יתאושש, ישתקם ויפרח.
זה איננו כוח טבעי. זה הכוח האלוקי הנצחי הטמון בעם-ישראל. העם היהודי קיים ויתקיים לעד, כי הוא קשור עם הקב"ה, ש"הוא היה והוא הווה והוא יהיה". יש בעם-ישראל כוחות להתגבר על תהליכי ההתפוררות, על הבלבול ועל המבוכה. צריך רק להצית את הניצוץ הפנימי, והוא יהיה ללהבה גדולה.
העם בישראל יתפכח, יחזור לשורשיו היהודיים, יגלה את נקודת האחדות המחברת את כל חלקיו, יחדל להתרפס לפני שונאיו ומבקשי נפשו, ואז יתקיימו דברי מגילת-אסתר: "כי נפל פחד היהודים עליהם". וזו תהיה ההכנה לגאולה האמיתית והשלמה על-ידי משיח-צדקנו.