שמעון פרס חוזר. היום, כנראה, הוא יוכתר כיושב ראש מפלגת העבודה, וגם משרת שר החוץ כבר בכיסו.
אריאל שרון משלה את עצמו אם הוא חושב שהוא יקבע את סדר היום הממשלתי והלאומי. שמעון פרס יקבע! חבריו, המכירים אותו מקרוב, עשו הכל כדי להרחיקו. הם סרבו להעניק לו משרת "נשיא כבוד" של המפלגה, הציעו לו את נשיאות המדינה רק כדי להיפטר ממנו. ברק, כדי לנטרלו, המציא בשבילו משרה פיקטיבית והזויה "לפיתוח המזרח התיכון". והנה, צחוק הגורל: מפלגת העבודה היתה צריכה לאבד את השלטון לטובת הליכוד, כדי שפרס ביוזמת שרון שוב יועמד בראש!
עוד משה שרת ז"ל אמר, שיקרע קריעה אם האיש הזה יהיה אי פעם שר בישראל. רק אנחנו, דור אוסלו, יודעים להעריך עד כמה הוא צדק. רק לאחרונה נתגלה תכך טיפוסי של האיש הזה, שאין לו מעצורים. הוא רצה לקבל שליחות מטעם ברק אל ערפאת, וברק סרב. הלך פרס ושלח שליחים אל לאה רבין שכבר היתה על ערש דווי והחתימו אותה על מכתב, המפציר לשלוח את שמעון. המכתב התפרסם כמובן, וברק נאלץ להיכנע. פרס, בהודעה צבועה ונכלולית, הביע התפעלות על צעדה "המפתיע" של לאה רבין, וכמה זה "החמיא" לו...
יצחק רבין ז"ל התבטא:
"כבר אז הכרתי את פרס ואת תכונותיו. לא האמנתי לאף מילה שלו. היה מנוי וגמור אתי שאם פרס ייבחר לראשות הממשלה, כף רגלי לא תדרוך על מפתנה" (פנקס שרות). כאשר רבין ופרס כיהנו ביחד בממשלת-אחדות קודמת, התלונן רבין שפרס העלים עובדות השייכות למו"מ המדינה גם מראש הממשלה שמיר וגם ממנו. עד כדי כך, שנסע ללונדון וגמר שם הסכם עם המלך חוסיין ללא רשות וללא ידיעה של ראש הממשלה!
בשנת 1990 זרק רבין לפרס בישיבה סגורה של מפלגת העבודה: "הבה ונודה, היו מגעים עם אש"ף ע"י אנשי פרס ועל דעתו.. למה אתה פרס מתיר ליוסי ביילין שיחות עם אש"ף? (שיחות עם אש"ף היוו באותם הימים עבירה פלילית.)
כאשר עזר וייצמן נתפס בקלקלתו, בשיחות בלתי חוקיות שבהן הדריך את אש"ף איך לסכל את מהלכיו של ראש ממשלתו שמיר, הנה מה שהוא אמר להגנתו:
"כשאחמד טיבי טלפן אלי מטוניס לשאול אותי, מה אש"ף צריך לעשות בעניין הנקודות של בייקר, אמרתי לו 'חכה רגע'. בקו השני טלפנתי לשמעון פרס והוא תידרך אותי בדיוק, מה לומר. עכשיו, פרס הבן-כלבה.. עושה את עצמו שלא ידע מכלום".
בשנת 1990 שרון בעצמו עמל להציל את ראש הממשלה שמיר מן הניסיון שעשה פרס להדיחו כאשר כיהן כשר בממשלתו, מה שרבין כינה "התרגיל המסריח".
מה חושב שרון, שאותו פרס לא יכיש?
אומרים, שפריירים אינם מתים, הם רק מתחלפים. כאן הם אפילו אינם מתחלפים...
הנה כמה פנינים מפיו של פרס, אמן זריית החול בעיניים:
בשנת 95' אמר:
"כל מי שרוצה גם שלום וגם בטחון, לא ישיג אף אחד מהם" (מעריב).
יוצא, שהאנתיפאדה הזאת שכבר עלתה למעלה מ-60 קורבנות אדם יהודים ומאות ערבים ואלפי פצועים לא הפתיעה כלל את פרס. "השלום" שלו מלכתחילה לא היה מיועד להביא בטחון!
ולעיתון האמריקני ג'ואיש פרס אמר:
"תהליך השלום אינו מיועד להפסיק את הטרור" (1995).
אבל בספטמבר 93', לפני לחיצת היד הגורלית עם ערפאת הוא הבטיח: "לא עוד מלחמה לא עוד שפיכות דמים.. לא עוד טרור, לא עוד אלימות"...
ובטכס בקהיר אמר:
"אני מכריז שהסכסוך נגמר. היום הסכמנו להבטיח לאמהות ולילדים ערביות, ערבים, ישראלים, יהודים, ששום אצבע לא תלחץ עוד על ההדק"...
אם היום, ליד קברם הטרי של שמונת דרוסי אזור, ליד מיטתו של תושב עטרת הירוי בראשו האיש שהוביל אותנו בפיתויי שווא לתוך מרחץ הדמים הזה שלא נגמר, עדיין יכול להתקבל כמספר שנים בממשלת הליכוד אנחנו חייבים לחפש את האשם רק בנו בעצמנו!
בשנת 94' הוא אמר: "מצאתי ערפאת שונה". וכשהשמיעו לו נאום ג'יהאד, נוטף דם, של ערפאת, השיב: "הכוונה לג'יהאד של שלום".
ב-94' כשכבר הטרור היה בעיצומו אמר כך:
"אינני חושב שצריכים לשפוט את התהליך עפ"י ביצועיו של ערפאת. איננו נושאים ונותנים עם ערפאת. אנחנו נושאים ונותנים עם עצמנו".
שמעתם?
בוועידת הנשיאים באמריקה שאלו אותו, איך הסכים להחזרתו של מתכנן טבח הספורטאים במינכן, אמין אל הינדי לארץ, ולמינויו לתפקיד בכיר, והוא ענה: "לאל הינדי אין דם על הידיים".
אם כך, גם לאייכמן לא היה. האם תלינו אותו בטעות?
בשנת 94', בנאום לערבים בגליל אמר: "המטרה הבאה של ישראל צריכה להיות הצטרפות לליגה הערבית". על כך השיב לו מזכיר הליגה: תתאסלם !
סאיב עריקאת קרא לו "שקרן מבריק" ( a brilliant liar ).
ב-95', בביקור במינכן, עיר מרתפי הבירה של היטלר, שכנתו של מחנה דכאו, אמר בגרמנית:
"Ich bin ein Bayer " אני בווארי.
אתם קולטים? שר חוץ בווארי אנחנו מקבלים. ואולי דווקא איטלקי. הלא רק לפני מספר ימים הוא קרא לשרון "מוסוליני", אם כך אולי נקרא לו הרוזן צ'יאנו, שר החוץ של מוסוליני...
למשרד החוץ האמריקאי אמר: "כמו שאפשר לקיים חיים ערביים תחת שלטון יהודי, כך ניתן לקיים חיים יהודיים תחת שלטון ערבי..."
וגם זאת : "המשטרה הפלשתינית תחלק בתקופת המעבר רשיונות נשק למתנחלים היהודים". עכשיו המתנחלים יכולים להיות רגועים. וההזיה הזאת: "אנחנו נסלק את המדבר מן הארץ, את המלח מן המים, ואת האלימות מן האנשים". ("המזרח התיכון החדש").
ועוד זה: "כוחה של מדינה נמדד לא במספר החיילים, כי אם במספר התיירים שלה".
"מה שנוותר על יותר אדמה, נגלה שיש לנו יותר דוקטורים לפילוסופיה לקילומטר. לכן אנחנו נחיה מדוקטורים לפילוסופיה ולא מקילומטרים". (נאום באוניברסיטת פנסילבניה, 1994).
דיפלומט מצרי, תחסין בשיר, המשיל עליו פתגם סיני: "אתה מצביע על הכוכבים ואינך רואה את האצבע שלך"...
אם כל זה אינו מספיק, נא לזכור שפרס נכנס לממשלתו של שרון עם בגז' נוסף: גם הוא כברק נגוע בשערוריית מר ריץ'. עכשיו נתפרסם, שעוד בדצמבר הוא פנה אישית לקלינטון לחון את העבריין הזה. ולמה? אצל הצרפתים אומרים "חפשו את האישה", אצלנו חפש את הכסף! קרן מרק ריץ' תרמה למרכז פרס לשלום. מנהל הקרן של ריץ', אבנר אזולאי, מכהן בוועד המנהל של מרכז פרס.
פרס השתדל אצל דניס רוס והשגריר מרטין אינדיק למען ריץ'. עוד ב-95' הוא דאג שריץ' יוכל לנסוע חפשי בעולם. התירוץ: ריץ' תרם לפרוייקטים "אנושיים" בשטחי הרשות הפלסטינית, כמובן ...
באמצעות מרכז פרס לשלום.
כך הם הולכים תמיד יד ביד, השחיתות והשלום.
מי שמקווה, שאולי נס ליחו ופג רעלו של פרס, היה צריך לשמוע אותו רק לפני מספר ימים ב"קול ישראל":
מתוך משרד החוץ הוא מתכוון להשפיע על הפעולות בתחום הביטחון. הוא יתנגד לכניסה לשטחי A. הטרור היום נגרם מן הסגר והכתר ומן הלחץ הכלכלי שלנו ומן התלות בנו . רק אם יתנו
לערפאת "אחריות מדינית מלאה" ייפסק הטרור.
זה מה שמחכה לשרון בממשלתו החדשה. כבר אמרתי כאן שפרס הוא החטא ועונשו.
רק מדוע צריך להיענש כל עם ישראל?
אריאל שרון משלה את עצמו אם הוא חושב שהוא יקבע את סדר היום הממשלתי והלאומי. שמעון פרס יקבע! חבריו, המכירים אותו מקרוב, עשו הכל כדי להרחיקו. הם סרבו להעניק לו משרת "נשיא כבוד" של המפלגה, הציעו לו את נשיאות המדינה רק כדי להיפטר ממנו. ברק, כדי לנטרלו, המציא בשבילו משרה פיקטיבית והזויה "לפיתוח המזרח התיכון". והנה, צחוק הגורל: מפלגת העבודה היתה צריכה לאבד את השלטון לטובת הליכוד, כדי שפרס ביוזמת שרון שוב יועמד בראש!
עוד משה שרת ז"ל אמר, שיקרע קריעה אם האיש הזה יהיה אי פעם שר בישראל. רק אנחנו, דור אוסלו, יודעים להעריך עד כמה הוא צדק. רק לאחרונה נתגלה תכך טיפוסי של האיש הזה, שאין לו מעצורים. הוא רצה לקבל שליחות מטעם ברק אל ערפאת, וברק סרב. הלך פרס ושלח שליחים אל לאה רבין שכבר היתה על ערש דווי והחתימו אותה על מכתב, המפציר לשלוח את שמעון. המכתב התפרסם כמובן, וברק נאלץ להיכנע. פרס, בהודעה צבועה ונכלולית, הביע התפעלות על צעדה "המפתיע" של לאה רבין, וכמה זה "החמיא" לו...
יצחק רבין ז"ל התבטא:
"כבר אז הכרתי את פרס ואת תכונותיו. לא האמנתי לאף מילה שלו. היה מנוי וגמור אתי שאם פרס ייבחר לראשות הממשלה, כף רגלי לא תדרוך על מפתנה" (פנקס שרות). כאשר רבין ופרס כיהנו ביחד בממשלת-אחדות קודמת, התלונן רבין שפרס העלים עובדות השייכות למו"מ המדינה גם מראש הממשלה שמיר וגם ממנו. עד כדי כך, שנסע ללונדון וגמר שם הסכם עם המלך חוסיין ללא רשות וללא ידיעה של ראש הממשלה!
בשנת 1990 זרק רבין לפרס בישיבה סגורה של מפלגת העבודה: "הבה ונודה, היו מגעים עם אש"ף ע"י אנשי פרס ועל דעתו.. למה אתה פרס מתיר ליוסי ביילין שיחות עם אש"ף? (שיחות עם אש"ף היוו באותם הימים עבירה פלילית.)
כאשר עזר וייצמן נתפס בקלקלתו, בשיחות בלתי חוקיות שבהן הדריך את אש"ף איך לסכל את מהלכיו של ראש ממשלתו שמיר, הנה מה שהוא אמר להגנתו:
"כשאחמד טיבי טלפן אלי מטוניס לשאול אותי, מה אש"ף צריך לעשות בעניין הנקודות של בייקר, אמרתי לו 'חכה רגע'. בקו השני טלפנתי לשמעון פרס והוא תידרך אותי בדיוק, מה לומר. עכשיו, פרס הבן-כלבה.. עושה את עצמו שלא ידע מכלום".
בשנת 1990 שרון בעצמו עמל להציל את ראש הממשלה שמיר מן הניסיון שעשה פרס להדיחו כאשר כיהן כשר בממשלתו, מה שרבין כינה "התרגיל המסריח".
מה חושב שרון, שאותו פרס לא יכיש?
אומרים, שפריירים אינם מתים, הם רק מתחלפים. כאן הם אפילו אינם מתחלפים...
הנה כמה פנינים מפיו של פרס, אמן זריית החול בעיניים:
בשנת 95' אמר:
"כל מי שרוצה גם שלום וגם בטחון, לא ישיג אף אחד מהם" (מעריב).
יוצא, שהאנתיפאדה הזאת שכבר עלתה למעלה מ-60 קורבנות אדם יהודים ומאות ערבים ואלפי פצועים לא הפתיעה כלל את פרס. "השלום" שלו מלכתחילה לא היה מיועד להביא בטחון!
ולעיתון האמריקני ג'ואיש פרס אמר:
"תהליך השלום אינו מיועד להפסיק את הטרור" (1995).
אבל בספטמבר 93', לפני לחיצת היד הגורלית עם ערפאת הוא הבטיח: "לא עוד מלחמה לא עוד שפיכות דמים.. לא עוד טרור, לא עוד אלימות"...
ובטכס בקהיר אמר:
"אני מכריז שהסכסוך נגמר. היום הסכמנו להבטיח לאמהות ולילדים ערביות, ערבים, ישראלים, יהודים, ששום אצבע לא תלחץ עוד על ההדק"...
אם היום, ליד קברם הטרי של שמונת דרוסי אזור, ליד מיטתו של תושב עטרת הירוי בראשו האיש שהוביל אותנו בפיתויי שווא לתוך מרחץ הדמים הזה שלא נגמר, עדיין יכול להתקבל כמספר שנים בממשלת הליכוד אנחנו חייבים לחפש את האשם רק בנו בעצמנו!
בשנת 94' הוא אמר: "מצאתי ערפאת שונה". וכשהשמיעו לו נאום ג'יהאד, נוטף דם, של ערפאת, השיב: "הכוונה לג'יהאד של שלום".
ב-94' כשכבר הטרור היה בעיצומו אמר כך:
"אינני חושב שצריכים לשפוט את התהליך עפ"י ביצועיו של ערפאת. איננו נושאים ונותנים עם ערפאת. אנחנו נושאים ונותנים עם עצמנו".
שמעתם?
בוועידת הנשיאים באמריקה שאלו אותו, איך הסכים להחזרתו של מתכנן טבח הספורטאים במינכן, אמין אל הינדי לארץ, ולמינויו לתפקיד בכיר, והוא ענה: "לאל הינדי אין דם על הידיים".
אם כך, גם לאייכמן לא היה. האם תלינו אותו בטעות?
בשנת 94', בנאום לערבים בגליל אמר: "המטרה הבאה של ישראל צריכה להיות הצטרפות לליגה הערבית". על כך השיב לו מזכיר הליגה: תתאסלם !
סאיב עריקאת קרא לו "שקרן מבריק" ( a brilliant liar ).
ב-95', בביקור במינכן, עיר מרתפי הבירה של היטלר, שכנתו של מחנה דכאו, אמר בגרמנית:
"Ich bin ein Bayer " אני בווארי.
אתם קולטים? שר חוץ בווארי אנחנו מקבלים. ואולי דווקא איטלקי. הלא רק לפני מספר ימים הוא קרא לשרון "מוסוליני", אם כך אולי נקרא לו הרוזן צ'יאנו, שר החוץ של מוסוליני...
למשרד החוץ האמריקאי אמר: "כמו שאפשר לקיים חיים ערביים תחת שלטון יהודי, כך ניתן לקיים חיים יהודיים תחת שלטון ערבי..."
וגם זאת : "המשטרה הפלשתינית תחלק בתקופת המעבר רשיונות נשק למתנחלים היהודים". עכשיו המתנחלים יכולים להיות רגועים. וההזיה הזאת: "אנחנו נסלק את המדבר מן הארץ, את המלח מן המים, ואת האלימות מן האנשים". ("המזרח התיכון החדש").
ועוד זה: "כוחה של מדינה נמדד לא במספר החיילים, כי אם במספר התיירים שלה".
"מה שנוותר על יותר אדמה, נגלה שיש לנו יותר דוקטורים לפילוסופיה לקילומטר. לכן אנחנו נחיה מדוקטורים לפילוסופיה ולא מקילומטרים". (נאום באוניברסיטת פנסילבניה, 1994).
דיפלומט מצרי, תחסין בשיר, המשיל עליו פתגם סיני: "אתה מצביע על הכוכבים ואינך רואה את האצבע שלך"...
אם כל זה אינו מספיק, נא לזכור שפרס נכנס לממשלתו של שרון עם בגז' נוסף: גם הוא כברק נגוע בשערוריית מר ריץ'. עכשיו נתפרסם, שעוד בדצמבר הוא פנה אישית לקלינטון לחון את העבריין הזה. ולמה? אצל הצרפתים אומרים "חפשו את האישה", אצלנו חפש את הכסף! קרן מרק ריץ' תרמה למרכז פרס לשלום. מנהל הקרן של ריץ', אבנר אזולאי, מכהן בוועד המנהל של מרכז פרס.
פרס השתדל אצל דניס רוס והשגריר מרטין אינדיק למען ריץ'. עוד ב-95' הוא דאג שריץ' יוכל לנסוע חפשי בעולם. התירוץ: ריץ' תרם לפרוייקטים "אנושיים" בשטחי הרשות הפלסטינית, כמובן ...
באמצעות מרכז פרס לשלום.
כך הם הולכים תמיד יד ביד, השחיתות והשלום.
מי שמקווה, שאולי נס ליחו ופג רעלו של פרס, היה צריך לשמוע אותו רק לפני מספר ימים ב"קול ישראל":
מתוך משרד החוץ הוא מתכוון להשפיע על הפעולות בתחום הביטחון. הוא יתנגד לכניסה לשטחי A. הטרור היום נגרם מן הסגר והכתר ומן הלחץ הכלכלי שלנו ומן התלות בנו . רק אם יתנו
לערפאת "אחריות מדינית מלאה" ייפסק הטרור.
זה מה שמחכה לשרון בממשלתו החדשה. כבר אמרתי כאן שפרס הוא החטא ועונשו.
רק מדוע צריך להיענש כל עם ישראל?