במשך השנים האחרונות, ובמיוחד בחודשים האחרונים, עסוקים אנו יותר ויותר בחולשותיה של החברה הישראלית במאבק מול האויב הערבי. עיסוק זה כולל ניתוח דעת הקהל המושפעת מתעמולת השמאל והתקשורת המנסים להחדיר בנו את ההכרה שלא נוכל להחזיק מעמד מול מתקפת הערבים, בוודאי שלא לנצחם, ושלנו אין אלא להיכנע כניעה מיידית.
חוגים אלו מנסים להלך עלינו אימים במלחמה כוללת צפויה, באיומי אש"ף להגברת הטרור וכדומה, מתוך תקווה שהחברה הישראלית תמשיך להיכנע.
והנה פרסם עיתון "הארץ" סקר שערכה אוניברסיטת ביר זית בקרב 1200 בתי אב פלשתינים:
בין יתר הנתונים שעולים מן הסקר יש לציין את הנתונים הבאים: "75% מהנשאלים ענו שהם סובלים מ'קשיים פסיכולוגיים ונפשיים' כתוצאה מהמצב הפוליטי והכלכלי.
17% מכלל הנסקרים היו מהגרים לחו"ל לו ניתנה להם ההזדמנות. בקרב גברים צעירים (22-18) השיעור הוא יותר מכפול (38%) ובקרב נשים בגילאי 27-23 עומד השיעור על 28%".
עיתון "הארץ" הביא את נתוני הסקר על מנת לשכנע את קוראיו עד כמה "מסכנים" הפלשתינים, כמובן, אך לנו, הרוב היהודי, חשוב הסקר מסיבה שונה לחלוטין.
העובדה החשובה שעולה מן הסקר היא, שנראה שהערבים מתחילים לגלות סימני חולשה במאבק. הידיעות על אנרכיה קרובה ברשות הפלשתינית אינן כה חשובות כמו הידיעה שהפרט הפלשתיני מעיד על עצמו שהיה מוכן להגר לחו"ל לו ניתנה לו ההזדמנות.
ובכן, בעוד עסוקה החברה הישראלית בחולשותיה שלה, מתברר שהערבים מגלים סימני חולשה הרבה יותר גדולים. חשיפת נתוני הסקר איננה חשובה על מנת לאמץ את רוחם וכוח עמידתם של מתיישבי יש"ע. מתיישבי נצרים, כפר דרום, חברון ופסגות, אינם זקוקים לחיזוק מסוג זה. אלא נתוני הסקר אמורים להוות בסיס ליציאה למתקפה נפשית רוחנית תודעתית ומתוך כך הסברתית, שתפנה את תשומת ליבה של התודעה הישראלית מעיסוק בחולשותיה ובעיותיה שלה, לעיסוק בחולשות האוייב, והפנמת ההכרה שהנצחון אפשרי ואולי אפילו איננו רחוק.
עלינו, הציבור האמוני, מוטל להשתמש בכל במה ציבורית אפשרית, בכדי להתחיל להחדיר את ההכרה שהערבים עומדים בפני כניעה. הכרה זו חייבת לחדור לתודעה הישראלית, על מנת שהרוב היהודי יוכל לעבור ממגננה נפשית ותודעתית למתקפה.
עלינו להסביר שהלחץ הנפשי, הצבאי והכלכלי על ערביי יש"ע, מתחיל לתת את אותותיו, ואם נמשיך בו ולא נרפה, נגלה להפתעתינו שדווקא הם, הערבים, עומדים בפני כניעה, ולא עם ישראל.
זהו הזמן להתחיל לשנות את הלכי הרוח בחברה הישראלית ולעבור למתקפה הסברתית שכזו. זהו הזמן וזוהי הדרך להעביר את הכדור לצד השני של המגרש ולומר בקול צלול ובוטח: הערבים הם שייכנעו לבסוף והשאלה שנותרה היא רק "מתי?".
חוגים אלו מנסים להלך עלינו אימים במלחמה כוללת צפויה, באיומי אש"ף להגברת הטרור וכדומה, מתוך תקווה שהחברה הישראלית תמשיך להיכנע.
והנה פרסם עיתון "הארץ" סקר שערכה אוניברסיטת ביר זית בקרב 1200 בתי אב פלשתינים:
בין יתר הנתונים שעולים מן הסקר יש לציין את הנתונים הבאים: "75% מהנשאלים ענו שהם סובלים מ'קשיים פסיכולוגיים ונפשיים' כתוצאה מהמצב הפוליטי והכלכלי.
17% מכלל הנסקרים היו מהגרים לחו"ל לו ניתנה להם ההזדמנות. בקרב גברים צעירים (22-18) השיעור הוא יותר מכפול (38%) ובקרב נשים בגילאי 27-23 עומד השיעור על 28%".
עיתון "הארץ" הביא את נתוני הסקר על מנת לשכנע את קוראיו עד כמה "מסכנים" הפלשתינים, כמובן, אך לנו, הרוב היהודי, חשוב הסקר מסיבה שונה לחלוטין.
העובדה החשובה שעולה מן הסקר היא, שנראה שהערבים מתחילים לגלות סימני חולשה במאבק. הידיעות על אנרכיה קרובה ברשות הפלשתינית אינן כה חשובות כמו הידיעה שהפרט הפלשתיני מעיד על עצמו שהיה מוכן להגר לחו"ל לו ניתנה לו ההזדמנות.
ובכן, בעוד עסוקה החברה הישראלית בחולשותיה שלה, מתברר שהערבים מגלים סימני חולשה הרבה יותר גדולים. חשיפת נתוני הסקר איננה חשובה על מנת לאמץ את רוחם וכוח עמידתם של מתיישבי יש"ע. מתיישבי נצרים, כפר דרום, חברון ופסגות, אינם זקוקים לחיזוק מסוג זה. אלא נתוני הסקר אמורים להוות בסיס ליציאה למתקפה נפשית רוחנית תודעתית ומתוך כך הסברתית, שתפנה את תשומת ליבה של התודעה הישראלית מעיסוק בחולשותיה ובעיותיה שלה, לעיסוק בחולשות האוייב, והפנמת ההכרה שהנצחון אפשרי ואולי אפילו איננו רחוק.
עלינו, הציבור האמוני, מוטל להשתמש בכל במה ציבורית אפשרית, בכדי להתחיל להחדיר את ההכרה שהערבים עומדים בפני כניעה. הכרה זו חייבת לחדור לתודעה הישראלית, על מנת שהרוב היהודי יוכל לעבור ממגננה נפשית ותודעתית למתקפה.
עלינו להסביר שהלחץ הנפשי, הצבאי והכלכלי על ערביי יש"ע, מתחיל לתת את אותותיו, ואם נמשיך בו ולא נרפה, נגלה להפתעתינו שדווקא הם, הערבים, עומדים בפני כניעה, ולא עם ישראל.
זהו הזמן להתחיל לשנות את הלכי הרוח בחברה הישראלית ולעבור למתקפה הסברתית שכזו. זהו הזמן וזוהי הדרך להעביר את הכדור לצד השני של המגרש ולומר בקול צלול ובוטח: הערבים הם שייכנעו לבסוף והשאלה שנותרה היא רק "מתי?".