אני מודה שאני חש אכזבה קשה בימים אלה. אני ,כל חברי, ואני בטוח שרוב רובו של צבור הקוראים בחר באריאל שרון, תוך אמונה שהדברים יתנהלו אחרת.
הנה אנחנו ביומה ה- 246 של המלחמה, שכלנו בה 96 חללים, אבל שימו לב, מתוך פרק זמן זה אריאל שרון כבר 112 יום ראש ממשלה, בתקופתו נרצחו ונטבחו 42 חללים. כמחצית ממספר החללים בתקופת המלחמה שהחלה כשאהוד ברק שימש כראש ממשלה.
אני לא מביא נתונים אלה בכדי, אני מביא אותם כדי להבהיר את גודל האכזבה שאני חש.
כי הרי כאילו לא התרחש מהפך.
אני לא יודע מיהו היועץ או היועצים של אריאל שרון, אבל אין במה להתפאר בהם. המדיניות של שרון כפי שאני רואה אותה, היא המשך מדיניות השמאל הקיצוני, מדיניות שהמיטה עלינו רק אסונות. יועצי שרון בעיני הם חבורת טיפשים שמוליכה אותו ואת מדינת ישראל אל פי עברי פחת. ואבהיר: מדיניות שרון בימים אלה היא מדיניות של פעילות טקטית שניזונה מהתקשורת וכאילו מדלגת ממאמר מערכת לראיון כזה או אחר של עיתונאי שרעיונותיו השמאלניים ידועים לנו אבל משום מה לא ידועים לאריאל שרון שנראה כלא מבין את תכליתם ומתפתל במדיניותו כדי למצוא חן או בעיני התקשורת או בעיני ארצות המערב שרובן די נהנות לראות דם יהודי מוקז.
מי הוא האיש שיעץ לשרון על הפסקת אש חד צדדית? מאיפה נלקח מהלך חסר תועלת זה?
אני אומר לך שאין למהלך מעין זה אח ורע בכל ההיסטוריה הצבאית או המדינית. הרי אפילו המושג - הפסקת אש חד צדדית - יש בו סתירה.
הפסקת אש בשדה הקרב מתבצעת על ידי 2 הצדדים, יש לעניין תכלית, בדרך כלל מדינית, שבאמצעות הפסקת האש מאפשרים לצדדים להידבר. יש לעיתים הפסקות אש אסטרטגיות או טקטיות מסיבות צבאיות גם כן. בהפסקת אש יש התניה, ראשית שהיא תשמר על ידי שני הצדדים וכן יש בה לוח זמנים, זמן התחלה ומועד משוער להפסקתה, קרי לחידוש אפשרי של האש אם השיחות לא יובילו לשום הסדר.
הפסקה אש חד צדדית, היא המצאה מוזרה, בעיקר כשהצד השני מפר אותה בצורה בוטה, פוגע באזרחים, מפוצץ מכוניות תופת ועוד פעילות קטלנית אחרת. נניח שההפסקה נועדה להראות לעולם "תראו אנחנו מעונינים בשקט ", גם אז היה צריך ליצור התניה, גם אז היה צריך לתחום את האיוולת בלוח זמנים. עד מתי נספוג קורבנות? עד מתי נמשיך להבליג?
ומה הציפיות מהצד השני וכמה זמן אנחנו קוצבים לו? כלום לא נעשה.
ישראל חדלה להגיב, אפילו ברמת התגובה המינימלית, הערבים ממשיכים בהתקפותיהם ביתר שאת. והרגיעה הזמנית מצד כוחותינו מאפשרת להם להתארגן להעביר ציוד וכוחות ולהמשיך להכות בנו ללא תגובה.
התמורה, שממשלת ישראל קיבלה, זה שהתקשורת מתפעלת מההבלגה. ומדינות העולם צופות בנו בחוסר אמון תוך גילויי סימפאטיה מזויפת.
אריאל שרון אחד מהמצביאים הדגולים בתקופתנו, לא רק בקנה מידה ישראלי יהודי אלא בקנה מידה בינלאומי. מצביא שאת מהלכי הקרבות שלו ממלחמת ששת הימים בה היה מפקד אוגדה והבקיע את מערכי אום - כתף בסיני ואת מבצע הצליחה שלו במלחמת יום הכיפורים מלמדים בכל אקדמיה צבאית בעולם. שמצביא כזה ימשיך להתנהג בצורה חסרת מעוף כפי שהוא עושה זאת כיום.
כואב לי כשאני תוקף בצורה כזו את אריאל שרון, אבל את האמת יש לומר ועלינו להפעיל את הלחץ על הפוליטיקאים שלא יגררו למדיניות פרס והשמאל הקיצוני. כי אחרת עוד נשמע שהקורבנות שאנחנו קוברים הם "קורבנות שלום".
עם ישראל הרי מבליג כבר 7 שנים מאז חתימת הסכם "אסון אוסלו". הרי כל מדינה אחרת עם העוצמה הצבאית כמו של צה"ל, הייתה מזמן מביסה את צבא המחבלים של רב המרצחים ערפאת ,שהסב לנו קרוב ל 700 הרוגים ואלפי פצועים.
איך זה יתכן שמדינת ישראל עם צבא שהגן ולחם בכל מלחמות ישראל בהצלחה יוצאת מן הכלל, ברח מלבנון? ברח בגלל מדינאים כושלים שפחדו מקטיושות. ועכשיו חלק מאותם מדינאים כמו פרס וחבורתו מרעילה את מחשבות אריאל שרון שנראה כאילו הוא מתקפל מפחד המרגמות. לאן הידרדרנו?ממי אנחנו חוששים? הרי גם המהלך המטופש הזה שנקרא הפסקת אש חד צדדית את תוצאותיו אנחנו רואים. מצרים טוענת שישראל לא ממלאת את הבטחתה להפסקת אש שנטלה על עצמה וכך מחרים אחריה כל ארצות ערב וכך גם יאמרו עוד מעט גם בארה"ב ובמדינות אירופה. כי אם ישראל לא קצבה זמן או תנאים ובלית ברירה גם מתגוננת, הרי שכלפי חוץ, אנחנו שוב נראים כאלה שמפירים הסכם.
רב המרצחים ערפאת שלא קיים אפילו מילה אחת מהסכמי אוסלו, מציג את ישראל כזו שהפרה את ההסכמים. התקשורת העוינת לא מציגה גופותיהם המרוטשות של נרצחי הלינטש ברמאללה, של הילדים בתקוע או של נטבחי ם ממכוניות התופת. היא לא מציגה את ראשה של שלהבת שכדור פילח אותו, היא כן מציגה כל הרוג ערבי.
תקשורת כזו לעולם לא נוכל לרצות.
מדינות המערב שכולן צבועות בהתנהגותן כלפינו גם אותן לא נוכל לרצות, אלא אם ניסוג משטחי יש"ע, נעקור את היהודים, נחלק את ירושלים ונאפשר למיליוני פליטים להציף את ארצנו.
את מדינות ערב שום דבר לא ירצה, הן היו רוצות לראות ישראל נעלמת מהמפה. אז למה אנחנו ממשיכים להתנהג באיוולת?
למה אנחנו לא דואגים בראש ובראשונה לשלמות ארצנו ובטחון היהודים בה. כדי לעשות זאת יש להפסיק ולחשוש מכל מילה שנכתבת בעיתונות, מכל כתבה שמוקרנת בטלוויזיה. יש להכות באויבים שקמים עלינו ללא רחם. להרוס את תשתית המחבלים, את מפעלי הנשק והתחמושת שלהם ולפרק אותם מנשקם. מי שיעשה זאת יציל נפשו ומי שלא יסכים להתפרק מנשקו אחת דינו מוות.
מי שהבליג כשיידו בנו אבנים, קיבל בקבוקי תבערה, מי שהמשיך להבליג מיידים בו היום רימוני רסס. מי שהבליג כשירו על ישובים בנשק קל, מקבל היום אש מקלעים ופצצות מרגמה.
מי שימשיך להבליג, מי שימשיך ויעצור את חיילנו מלהשיב מלחמה שערה, עלול להמיט עלינו אסון כבד.
אנחנו שנלחמנו באויבנו קוראים לאריאל שרון להתעשת, אנחנו דורשים שילחם באויב ללא פשרות, הקלות והפסקות אש עד לניצחון.
הנה אנחנו ביומה ה- 246 של המלחמה, שכלנו בה 96 חללים, אבל שימו לב, מתוך פרק זמן זה אריאל שרון כבר 112 יום ראש ממשלה, בתקופתו נרצחו ונטבחו 42 חללים. כמחצית ממספר החללים בתקופת המלחמה שהחלה כשאהוד ברק שימש כראש ממשלה.
אני לא מביא נתונים אלה בכדי, אני מביא אותם כדי להבהיר את גודל האכזבה שאני חש.
כי הרי כאילו לא התרחש מהפך.
אני לא יודע מיהו היועץ או היועצים של אריאל שרון, אבל אין במה להתפאר בהם. המדיניות של שרון כפי שאני רואה אותה, היא המשך מדיניות השמאל הקיצוני, מדיניות שהמיטה עלינו רק אסונות. יועצי שרון בעיני הם חבורת טיפשים שמוליכה אותו ואת מדינת ישראל אל פי עברי פחת. ואבהיר: מדיניות שרון בימים אלה היא מדיניות של פעילות טקטית שניזונה מהתקשורת וכאילו מדלגת ממאמר מערכת לראיון כזה או אחר של עיתונאי שרעיונותיו השמאלניים ידועים לנו אבל משום מה לא ידועים לאריאל שרון שנראה כלא מבין את תכליתם ומתפתל במדיניותו כדי למצוא חן או בעיני התקשורת או בעיני ארצות המערב שרובן די נהנות לראות דם יהודי מוקז.
מי הוא האיש שיעץ לשרון על הפסקת אש חד צדדית? מאיפה נלקח מהלך חסר תועלת זה?
אני אומר לך שאין למהלך מעין זה אח ורע בכל ההיסטוריה הצבאית או המדינית. הרי אפילו המושג - הפסקת אש חד צדדית - יש בו סתירה.
הפסקת אש בשדה הקרב מתבצעת על ידי 2 הצדדים, יש לעניין תכלית, בדרך כלל מדינית, שבאמצעות הפסקת האש מאפשרים לצדדים להידבר. יש לעיתים הפסקות אש אסטרטגיות או טקטיות מסיבות צבאיות גם כן. בהפסקת אש יש התניה, ראשית שהיא תשמר על ידי שני הצדדים וכן יש בה לוח זמנים, זמן התחלה ומועד משוער להפסקתה, קרי לחידוש אפשרי של האש אם השיחות לא יובילו לשום הסדר.
הפסקה אש חד צדדית, היא המצאה מוזרה, בעיקר כשהצד השני מפר אותה בצורה בוטה, פוגע באזרחים, מפוצץ מכוניות תופת ועוד פעילות קטלנית אחרת. נניח שההפסקה נועדה להראות לעולם "תראו אנחנו מעונינים בשקט ", גם אז היה צריך ליצור התניה, גם אז היה צריך לתחום את האיוולת בלוח זמנים. עד מתי נספוג קורבנות? עד מתי נמשיך להבליג?
ומה הציפיות מהצד השני וכמה זמן אנחנו קוצבים לו? כלום לא נעשה.
ישראל חדלה להגיב, אפילו ברמת התגובה המינימלית, הערבים ממשיכים בהתקפותיהם ביתר שאת. והרגיעה הזמנית מצד כוחותינו מאפשרת להם להתארגן להעביר ציוד וכוחות ולהמשיך להכות בנו ללא תגובה.
התמורה, שממשלת ישראל קיבלה, זה שהתקשורת מתפעלת מההבלגה. ומדינות העולם צופות בנו בחוסר אמון תוך גילויי סימפאטיה מזויפת.
אריאל שרון אחד מהמצביאים הדגולים בתקופתנו, לא רק בקנה מידה ישראלי יהודי אלא בקנה מידה בינלאומי. מצביא שאת מהלכי הקרבות שלו ממלחמת ששת הימים בה היה מפקד אוגדה והבקיע את מערכי אום - כתף בסיני ואת מבצע הצליחה שלו במלחמת יום הכיפורים מלמדים בכל אקדמיה צבאית בעולם. שמצביא כזה ימשיך להתנהג בצורה חסרת מעוף כפי שהוא עושה זאת כיום.
כואב לי כשאני תוקף בצורה כזו את אריאל שרון, אבל את האמת יש לומר ועלינו להפעיל את הלחץ על הפוליטיקאים שלא יגררו למדיניות פרס והשמאל הקיצוני. כי אחרת עוד נשמע שהקורבנות שאנחנו קוברים הם "קורבנות שלום".
עם ישראל הרי מבליג כבר 7 שנים מאז חתימת הסכם "אסון אוסלו". הרי כל מדינה אחרת עם העוצמה הצבאית כמו של צה"ל, הייתה מזמן מביסה את צבא המחבלים של רב המרצחים ערפאת ,שהסב לנו קרוב ל 700 הרוגים ואלפי פצועים.
איך זה יתכן שמדינת ישראל עם צבא שהגן ולחם בכל מלחמות ישראל בהצלחה יוצאת מן הכלל, ברח מלבנון? ברח בגלל מדינאים כושלים שפחדו מקטיושות. ועכשיו חלק מאותם מדינאים כמו פרס וחבורתו מרעילה את מחשבות אריאל שרון שנראה כאילו הוא מתקפל מפחד המרגמות. לאן הידרדרנו?ממי אנחנו חוששים? הרי גם המהלך המטופש הזה שנקרא הפסקת אש חד צדדית את תוצאותיו אנחנו רואים. מצרים טוענת שישראל לא ממלאת את הבטחתה להפסקת אש שנטלה על עצמה וכך מחרים אחריה כל ארצות ערב וכך גם יאמרו עוד מעט גם בארה"ב ובמדינות אירופה. כי אם ישראל לא קצבה זמן או תנאים ובלית ברירה גם מתגוננת, הרי שכלפי חוץ, אנחנו שוב נראים כאלה שמפירים הסכם.
רב המרצחים ערפאת שלא קיים אפילו מילה אחת מהסכמי אוסלו, מציג את ישראל כזו שהפרה את ההסכמים. התקשורת העוינת לא מציגה גופותיהם המרוטשות של נרצחי הלינטש ברמאללה, של הילדים בתקוע או של נטבחי ם ממכוניות התופת. היא לא מציגה את ראשה של שלהבת שכדור פילח אותו, היא כן מציגה כל הרוג ערבי.
תקשורת כזו לעולם לא נוכל לרצות.
מדינות המערב שכולן צבועות בהתנהגותן כלפינו גם אותן לא נוכל לרצות, אלא אם ניסוג משטחי יש"ע, נעקור את היהודים, נחלק את ירושלים ונאפשר למיליוני פליטים להציף את ארצנו.
את מדינות ערב שום דבר לא ירצה, הן היו רוצות לראות ישראל נעלמת מהמפה. אז למה אנחנו ממשיכים להתנהג באיוולת?
למה אנחנו לא דואגים בראש ובראשונה לשלמות ארצנו ובטחון היהודים בה. כדי לעשות זאת יש להפסיק ולחשוש מכל מילה שנכתבת בעיתונות, מכל כתבה שמוקרנת בטלוויזיה. יש להכות באויבים שקמים עלינו ללא רחם. להרוס את תשתית המחבלים, את מפעלי הנשק והתחמושת שלהם ולפרק אותם מנשקם. מי שיעשה זאת יציל נפשו ומי שלא יסכים להתפרק מנשקו אחת דינו מוות.
מי שהבליג כשיידו בנו אבנים, קיבל בקבוקי תבערה, מי שהמשיך להבליג מיידים בו היום רימוני רסס. מי שהבליג כשירו על ישובים בנשק קל, מקבל היום אש מקלעים ופצצות מרגמה.
מי שימשיך להבליג, מי שימשיך ויעצור את חיילנו מלהשיב מלחמה שערה, עלול להמיט עלינו אסון כבד.
אנחנו שנלחמנו באויבנו קוראים לאריאל שרון להתעשת, אנחנו דורשים שילחם באויב ללא פשרות, הקלות והפסקות אש עד לניצחון.